דגל המצוקה

האם העליונות הליטאית איבדה את ההגמוניה? במהלך הדיון שנערך בחודש כסלו לפני שנתיים בכינוס מועצת גדולי התורה הליטאית בביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, אמר ח"כ משה גפני לגדולי הדור כי יש להכרעה שתתקבל ב'דגל התורה' (בעניין ההתייצבות. י"כ) משמעות גדולה. באגודת ישראל ובש"ס בודקים מה אמרים אצלנו וכך הם פועלים.

צפו: ח"כ משה גפני נגד ש"ס ו'בני תורה'

בשלב זה נוצר מצב משונה מבחינתם לפיו בעוד בכל רחבי הארץ שולטת דגל התורה בכל המקומות שליטה ללא מיצרים וללא עוררין ונחשבת לתנועה החזקה והמגובשת יחסית לאחרות כשהמשולש גפני, מקלב ואשר פועלים כיחידה אחת הומוגנית הרי שבירושלים התהפך לו הגלגל. מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. דגל נשארו אחרונים ללא בני ברית.

דווקא היריבים מבית, אנשי מפלגת בני תורה היו הראשונים שהימרו על "הסוס המנצח" וזכו לכופתאות נדיבות, כאשר במקביל אליהם שידרו נאמנות לברקת גם רוב מרכיבי אגו"י (ואפילו בעלזא הדגלאית לכאורה העיזה והלכה כגוש אחד עם גור וויז'ניץ) ולאחר הבחירות מיהרה תנועת ש"ס בסיוע מתווכים שונים לקפוץ אל העגלה הדוהרת (תוך שדרוג וקבלת תיק החינוך החרדי) מה שבעצם הותיר את דגל התורה בתום משא ומתן קואליציוני כושל, אחרונה בשרשרת התפקידים.

בלית ברירה ולאחר שהתברר כי באגו"י לא ממש ממתינים לה, נאלצה התנועה הליטאית להיכנס במחיר נמוך, ניתן לומר אפסי ממש.

מאז, כל הוויכוחים הפוליטיים מול ברקת ושותפיו הינם נגזרת של אותו מהלך אסטרטגי כושל.

כיף לראות את השנינות של גפני, נחמד לעקוב אחר פעילותו של מקלב ומרנין להיווכח בעוקצנותו של אשר אולם למרבה הצער במקרה הזה במקום שעסקני דגל יביטו לעצמם בעיניים ויודו: נכשלנו. ממשיכים הלאה. הם מנסים לפעול בדרכים שאינן מכבדות את התנועה העוצמתית השואפת להוביל מהלכים בציבור החרדי.

מילא שאתם תוקפים את ברקת, אבל את חיים אפשטיין וישעיהו ויין? לבנות בכוח את המתחרה כאלטרנטיבה שלטונית? היכן ההיגיון. ועוד לא אמרנו מילה על החוכמה הגדולה שבמתקפה החזיתית מול ש"ס וצביקה כהן.

צביקה כהן פעל בשום שכל והצליח "לסדר" את כל הבנות בסמינרים. תודו ותורידו את הכובע. למה להילחם ולתקוף אותו בצורה כה אגרסיבית.

צפו: יעקב אשר תוקף את ניר ברקת

אם נסכם את השבוע האחרון של דגל התורה בירושלים הרי ששם פתחו במתקפה על כ-ו-ל-ם ללא יוצא מן הכלל. זה התחיל במכתב של אשר למאיר פרוש על הרוטציה בסיעה העירונית, המשיך כנגד ראש העיר ברקת, נגרר למתקפה על ש"ס והסתיים בהתקפה של גפני נגד ישעיהו ויין.

להפוך את כולם לאויבים בכוח והכל רק בשל הפסד מקומי, זה לא צעד חכם. אם דגל התורה מבקשת להמשיך להוביל מהלכים בציבור החרדי עליה ללמוד לפעמים לשתוק, להבליג ואולי אף להפסיד בכבוד.

חבל שבתקופה שכזאת כאשר הדרישה הטבעית מהציבור הרחב הינה שכל המפלגות יניחו את כל חילוקי הדעות בצד וישלבו ידיים למען פתרון גני הילדים, בוחרים בדגל התורה להתעסק בפחים קטנים ולכוון את האש לתוך הבית פנימה.