"ברחנו מאנטישמיים גויים, עכשיו אנו בורחים מיהודים"

ביום שישי האחרון, האחים הלומדים בכיתה א' ובכיתת המכינה הגיעו אל בניין המוסד החינוכי וגילו כי בכיתה אחת רק המורה נמצא, בעוד שבכיתה האחרת תלמידים בודדים שהגיעו שיחקו להנאתם כאקט מחאתי עליו החליטו ככל הנראה ההורי הילדים בתלמוד תורה.

"ראיתי את המלמד יושב והכיתה ריקה, לא היה שם אף אחד", משחזרת אמם של שני הילדים בשיחה עם "כיכר השבת". לכיתה השנייה הגיעו רק ארבעה ילדים והם שיחקו בגן המשחקים בעוד שהמורים הסתובבו בחוץ ושוחחו בסלולרי". לדבריה, "ייתכן ולא היה למורה כוח ללמד".

האם מספרת כי במשך כמה חודשים היא ובעלה לא ידעו מנוח משום שהנהלת התלמוד התורה סירבה לקבל את ילדיהם: "לא קיבלו את הילדים שלנו לבית הספר. לא עשו לנו רישום - פשוט עקפו אותנו. הילדים היו בבית שלושה חודשים". בעקבות כך הם פנו למשרד החינוך ובמשרד הוחלט שהם יגיעו ללמוד בכיתות למרות סירוב ההנהלה. אלא שכאמור, הכיתות היו ריקות.

"לא היה למי לחלק שוקולד, נקרע לי הלב"

"לא ראינו אף אחד בכיתות. הלב שלי בוכה. נקרע לי הלב", היא אומרת בצער ומספרת כי "בחודשים האחרונים אמרנו להם חכו, עוד מעט תגיעו לתלמוד התורה".

ברגע שהתקבלה ההכרעה להכניס את ילדיהם בכפייה, החליטו ההורים "לקנות לילדים שוקולד כדי שהם יחלקו לילדי הכיתות", אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד "פתאום אתה מגלה שאין למי לחלק את השוקולדים".

"הילד שלי התעורר בלילה בבכיות ואמר 'הילדים ברחו לי מהכיתה. הייתי לבד בכיתה, היה שקט ואתם (ההורים) באתם לקחת אותי".

"הוא לא הבין מה קרה. הם פשוט עשו צחוק. הם מתעללים בו" קובלת האם, "בחיים לא ראיתי דבר כזה. מילא הם נלחמו בנו, ניחא. אבל כעת זה מגיע לילדים עצמם, זה כאב לילדים, יש כאן נשמות".

"ברחנו מגויים, עכשיו אנחנו בורחים מיהודים"

"מנהלי המוסד משחקים כאן בנשמות של הילדים. עם כל הכבוד שהם אמרו לא להגיד אף דבר לילדים - בתכל'ס, שהכיתה ריקה, זו פגיעה גדולה לילד".

האם, עולה מצרפת, מספרת כי לדעתה אין הבדל גדול בין האנטישמיות בחו"ל לאנטישמיות בארץ. "ברחנו מהאנטישמיות בצרפת, ברחנו מגויים, ופתאום אני מגיעה לישראל ומגלה שאני צריכה לברוח מיהודים. אומרים לנו 'אל תבואו ללמוד בבית הספר'. איפה ראינו דבר כזה? מדובר כאן בילדים צדיקים. מה ביקשנו - ללמוד תורה".

ניסיונות "כיכר השבת" לקבל את תגובת מנהל המוסד עלו בתוהו.