"ירדו לי דמעות כששמעתי שהתינוק נקרא על שמי"

לא, הוא לא החזיק מיקרופון, כמו שהיה נוהג בעשורים האחרונים. הוא דיבר לאפרכסת של טלפון ציבורי מיושן, בתוככי הכלא, כשמאחוריו עומדים בתור עבריינים, המרצים עונשים על עבירות שונות ומשונות.

לא היה צריך לראות אותו, כדי להבין שזה לא בניזרי שהכרנו. זה אדם שבור שלא זכה להשתתף בברית-המילה לנכדו, זה אדם שבור המתהלך במדי אסיר, כאחד העבריינים.

בשעת צהריים, עת המשתתפים בברית-המילה סעדו את ליבם, באולמי "האופרה" בירושלים, נזרקה לחלל האוויר הקריאה המקפיאה: "שלמה על הקו". שלמה הסבא.

זה הפעם הראשונה, מאז נכנס לכלא, שתומכיו זוכים לשמוע אותו, בקולו. ההתרגשות ניכרה בכל פינה באולם.

"שלום, צהריים טובים לכולם", פתח בניזרי את דבריו ודממה השתררה באולם. "מזל-טוב לכל משפחת בניזרי", הוסיף והחל למנות את שמות בני המשפחה.

"ליבי במזרח ואנכי במערב הפרוע", אמר בניזרי בכאב. "אני יושב פה ומוריד דמעות של שמחה, לצד דמעות של עצב. אני אומנם לא יושב אתכם, אבל אני נמצא אתכם ושמחתי גדולה מאוד. מנסים לעצור אותנו, אבל היהדות ממשיכה לעולם".

הרב בניזרי אמר דבר תורה הנוגע לפרשת בראשית ועבר לתאר מה עבר עליו בחודש-החגים: "בתוככי הכלא מעשיהו, עשינו כאן הקפות ארבע פעמים. רקדנו בשמחת התורה בהתלהבות רבה", תיאר השר לשעבר.

"אני את ילדיי חינכתי כל ימי לביישנות, רחמנות וגומלי חסדים, כמו שהוריי היקרים חינכו אותנו. אבל לצערי, בשמונה השנים האחרונות, אני נתקל בנקודות שחורות מאוד, חוסר של רחמנות. זורקים אבן אחרי הנופל. שמעתי היום שכמה שדרנים כל-כך שמחים לאידו של אדם שלא זכה להשתתף בברית-מילה לנכדו. למה, למה אתם שמחים", שאל בכאב.

בניזרי גם התייחס לשמועות כאילו הוא מופלה לטובה. "לאותם אלה שחושבים שאני מקבל פרווילגיה, אני רוצה להגיד, שידע כל עם ישראל: אני לא מקבל שום פרווילגיה. אני יושב עם שמונה אנשים בחדר. אני כמו כולם. אני לא מבקש שום-דבר אחר. אני מבקש תנו לי להיות כמו כולם. תפסיקו לפגוע בנו".

לסיום, אמר בניזרי: "למרות שאני כאן, אני מאוד שמח. אדם אחר במצבי, ראיתם מה קורה להם. אבל אדם שיש לו תורה - אי-אפשר לכבות לו את הנר, את הנר של התורה. אני מסיים פה והולך מיד למסור שיעור תורה"...

הרב בניזרי, ב' חשוון, תש"ע.