אפתח בווידוי אישי: כספרדי שאיננו נראה כזה, למדתי כבר לפני הרבה שנים את המושג, השגור תדיר בפי אחינו האשכנזים: "אונדזערע" (משלנו). בתחילת הדרך, שמעתי לא פעם את האחד אומר לשני: "הער איז נישט פין אונדזערע" (ויתקנו העורכים אם שגיתי בהגיית המילים...).
בהתחלה לא הבנתי למה בדיוק מתכוונים האומרים. אך במשך השנים למדתי, שהאומר מבקש לומר לחברו: שים לב, הוא לא משלנו.
אישית אני כבר לא לוקח ללב, גם כשאני שומע את המושג הזה היום באשר אלי. אך שוב ושוב חורה לי שאנו בציבור הדתי ובדגש יתר על החרדי, מייחסים חשיבות מיסטית למישהו שהוא "משלנו". ובמקרה שכזה, הוא רשאי לעשות כל שיחפץ, ואנו, כולנו, נתן לו תמיכה מלאה ורוח גבית מושלמת, כי הוא פשוט, "משלנו".
ו"משלנו" לא יכול לשגות, לא יכול לטעות, לא יכול להונות לא יכול לעשות דבר רע.
שוב ושוב אנו רואים את התופעה הנפסדת שבה יהודים חרדיים עושים מעשים שלא ייעשו, דורסים במתכוון שומרת אתיופית קשת יום שבאה להרוויח כמה גרושים בחניון, מבריחים על פני הגלובוס, נכנסים לרכב לא להם, בלא רישיון וגומרים את חייה של ילדה קטנה ועושים עוד מעשים רבים אחרים שלא נזכיר, ואנו בני הצבור החרדי בהמוניו, והתקשורת הדתית בראשנו, לא שואלים שאלות, לא בודקים את העובדות ומייד מתייצבים לימין העבריינים. רק כי הם "משלנו".
הגיע הזמן להפסיק ולתמוך בעבריינים "משלנו". עלינו להכיר בכך שעבריינים יש בכל חברה. כך ברא הקב"ה את העולם. ועל מעשים עברייניים, יש עונשים.
כאשר אנו מתייצבים, מיד לאחר כל מעשה עבריינות ומחזקים את העבריינים, בני משפחותיהם וחבריהם, אנו בסופו של דבר מערערים את יסודות החברה שבה אנו עצמנו חיים, שאנו רוצים באמת ובתמים שתהייה נקייה וישרת דרך.
עלינו להניף את הדגל האחד והיחיד, האומר: "עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל". כל דרך אחרת, בסופו של דבר, פוגעת בנו. בתדמיתנו. במי שאנו באמת.