"היטלר ובן גוריון הרסו את היידיש" • צפו

בקרצ'מע של אברום לייב בורשטיין בירושלים מנסים להחיות את השפה הנכחדת, ובמיוחד את המוזיקה היהודית המלווה אותה. יצאנו לבדוק איך בכלל הגענו למצב הזה, איך זה שלאט לאט כבר כמעט ולא נותרו עוד אנשים שדוברים את השפה, ובוודאי שלא חיים אותה כמו שצריך.

"היטלר, ולהבדיל בן גוריון, הרסו את היידיש", אומר אברום לייב בנחרצות. "היטלר הרג את דוברי היידיש, ולהבדיל בן גוריון, שרצה שפה אחת לעם אחד, לא נתן ליידיש להיות שפה מדוברת. בשנים הראשונות של קום המדינה היה אסור להופיע ביידיש. שמעון דז'יגאן שהיה הבדרן הגדול של היידיש היה במשך כמה שנים נוהג לעשות הופעות באזור התעשייה במחשכים. היידיש היא לא רק שפה, זה חיים, נשמה, תרבות - עולם שלם".

אברום לייב מוסיף: "פני הדור כפני השפה. יש ירידת הדורות. גם הניגונים בעשרות השנים האחרונות מתפרסמים במהירות ונעלמים באותה המהירות, זאת לעומת הניגונים העתיקים של החסידויות שלא נעלמים בגלל שיש בהם משהו עם תוכן. ההבדל בין משפט טוב ביידיש לתרגום שלו בעברית זה כמו ההבדל בין מרק חם וטעים למרק קר בלי מלח".

באמצע הראיון הענקנו אישור מיוחד לאברום לייב להקריא את הקללות המיוחדות והעסיסיות בהן הייתה משתמשת אמו החורגת של שלום עליכם. כמובן שבשביל להנות מהן תצטרכו לשמוע אותם ישירות מפיו של אברום לייב.

"אחת הדוגמאות של ההבדל בין היידיש לעברית הם כשאברהם פריד הפיק את 'אוצרות יהודים', לקח את השירים של ר' יום-טוב עהרליך ביידיש והוציא אותם בעברית. זה הזכיר את הסיפור של בניית בית המקדש השני. הצעירים, שנולדו לתוך הגלות ראו את בית המקדש ושמחו מאוד, אבל הזקנים שעוד זכרו את בית המקדש הראשון בכו. מי ששמע את יום-טוב עהרליך במקור ושומע לאחר מכן את אברהם פריד בוכה. אבל בכל זאת הוא עשה משהו גדול והציל את מה שאפשר".

לקראת סיום הראיון אנחנו לא מצליחים להתאפק מלשאול את השאלה המתבקשת - והכל כך כואבת מבחינת אוהבי היידיש - אולי באמת הגיע הזמן להתקדם, לשכוח את היידיש ולעבור סופית לשפה העברית?

אברום לייב טוען שהדבר כבר קורה בפועל אבל נשאר אופטימי: "זה כבר קורה, כבר זנחו את היידיש. עכשיו נשאר רק לנסות לשמר את השפה. אני מאמין שאש היידיש תוקד עד ביאת המשיח".