אם אפשר לשים את האצבע על הדופק, על השלב שבו הדבר הפך למגיפה, ניתן אול להצביע על מבצע צוק איתן וקצת עוד לפניו מיד לאחר חטיפת שלושת הנערים הי"ד בצומת גוש עציון וחרושת השמועות שאפפה את המדינה בימים שלאחר מכן וכמובן גם בימי המבצע.
לעיתים מדובר היה בדיווחים מבוססים אולם כאלו שעדיין לא אושרו לפרסום, במקרים אחרים כשבני המשפחות והקרובים כלל לא ידעו על האסון הנורא ונחשפו לו רק דרך דיווחי הוואטסאפ והרשתות החברתיות ובמקרים רבים מדובר היה בדיווחים מומצאים ללא בסיס שיצרו בהלה ופאניקה בקרב כלל האכלוסיה ובעיקר אצל קרובי אותם אנשים.
מאז הלכה וצברה התופעה השלילית תאוצה והיא הפכה לרווחת גם במקרים של אסונות, תאונות דרכים ואירועים קשים. גם המגזר החרדי לא חף מאשמה במקרים רבים ולטענת מומחים ברשתות החברתיות יש לחלק מציבור זה יד ורגל בהפצת שמועות כאמור פעמים רבות אף מומצאות וללא כל אחריות.
לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה בשבוע הבא, החליטו בצה"ל לצאת במסע פרסום נגד ה"שיימינג" לנפגעים ולבקש מהציבור להיזהר שלא להפיץ שמועות. במסגרת הקמפיין הופץ סרטון בו מספרת אמו של חייל על שמועה שגויה שהגיעה לאוזנה בזמן מבצע צוק איתן ולסיום מבקשים מהציבור לחתום על עצומה ולהתחייב שבאירוע הלחימה הבא לא נאפשר לשמועות על נפגעים לדפוק על דלתות המשפחות.
בכיר ענף נפגעים באכ"א, מסביר ל"כיכר השבת" כי "השמועות ברשתות החברתיות הורגות, פעם אחת את מי שיקיריו נהרגו בשדה הקרב והוא מקבל את הידיעה הקשה מכל מרשתות חברתיות ולא מגורם מוסמך כפי שהדבר צריך להיות בלויווי פסיכולוג או איש מקצוע, ופעם שניה כשמדובר במקרים של שמועות שווא והנפצות כאשר משפחות שיקיריהן כלל לא נפגעו ופתאום מקבלות שמועה שיוצרת אצלם בהלה וחרדה כאילו ובן משפחתם חלילה נפגע מה שמתברר רק אחרי שעות ארוכות של בירורים ואי וודאות כמידע שקרי שאיננו נכון".
"מדובר בתופעה שהחלה במבצע צוק איתן והתרחבה במבצעים ובפיולות שלאחר מכן וחייבים לעשות לה סוף", מבהיר הבכיר.
גורם נוסף מבהיר כי התופעה קיימת לצערנו גם במגזר החרדי. "תעשיית הנייעס והרצון לפרסם ולהיות ראשונים, גורמים למכשולות רבים ולפגיעה במשפחות. חבל מאוד. אני מצפה דווקא ממי שאמונים על הקפדה על הלכות לשון הרע להיזהר יותר בעניין החמור הזה".
"אני מצפה גם שרבנים ייצאו בקריאה למגזר שלא לקחת חלק בהפצת שמועות בלתי מבוססות", מצהיר הגורם בצה"ל.
סגן אלוף אלי לוטן, ראש ענף נפגעים וקציני ערים באכ"א, אומר ל"כיכר השבת" כי "הבוקר עלה הקמפיין שבא לתת דגש על סוגיית השמועות בוואטסאפ ובשאר הרשתות החברתיות גם בזמני שיגרה אבל בפרט בעיתות חירום ולחימה. הוא נולד לאחר מבצע צוק איתן כשהבנו את הצורך הגדול בו כשהתמודדנו עם מספר אירועים בהם עברו הודעות ברשתות החברתיות בצורה לא אחראית. הקמפיין יסייע בהבנה של החשיבות של מסירת מידע דרך גורמים אחראים".
"סוגיית ההודעות מגיעה כיום גם לציבור החרדי שהוא חשוף למדיה, וחשוב לנו להעביר מסר שהעברת שמועות ברשתות החברתיות בצורה לא אחראית, היא לא ראויה ואנו מצפים מחייל או אזרח שמקבל הודעה שיעצור אותה אצלו ולא ימשיך להפיץ אותה הלאה בכדי למנוע גרימת אי נעימות למשפחות", מוסיף לוטן.