כמה חרדים לומדים באקדמיה? המספרים נחשפים

מהדו"ח עולה עולה שבשנים האחרונות חל גידול במספר הסטודנטים החרדים הלומדים לתואר אקדמאי. משנת 2008 ועד 2014 מספר הנרשמים החרדים החדשים למוסדות לימוד אקדמאים כמעט שילש את עצמו: מ-1,122 ל-3,227. מספר בוגרי התואר החרדים ב-2014 היה כ-1,600 נשים ו-450 גברים, לעומת 650 נשים ו-200 גברים בלבד ב-2012.

למרות הגידול המרשים מבחינה אחוזית, שיעור בעלי תואר אקדמאי בקרב צעירים חרדים וצעירות חרדיות עדיין נמוך מאוד: נכון לשנת 2014, רק כ-2.5 אחוזים מהגברים החרדים וכ-8 אחוזים מהנשים החרדיות בקבוצת הגיל 25–35 היו בעלי תואר אקדמאי, לעומת 28% מהגברים החילונים וכ-43% מהנשים החילוניות.

ניתוח לפי זרמים חרדיים, שבוצע במחקר זה לראשונה, מגלה ששיעור הסטודנטים הגבוה ביותר הוא בקרב חסידי חב"ד (29% מהנשים ו-15% מהגברים). מבין הנשים בשלושת הזרמים המרכזיים האחרים (ליטאי, חסידי וספרדי), הליטאיות לומדות באקדמיה בשיעורים הגבוהים ביותר (15%) ושיעור הנשירה אצלן הוא הנמוך ביותר (29%).

הדו"ח עסק גם בנושא הכאוב ביותר סביב הסטודנטים החרדים - הנשירה האדירה. כ-58% מהסטודנטים החרדים (גברים) נושרים מהלימודים האקדמאים (מכינות ותארים), לעומת נשירה של 30% בין יהודים לא חרדים.

עוד עולה כי מרביתם מתקבלים ללימודים ללא בגרות וללא פסיכומטרי. בשנת 2014 - 53% מכלל הסטודנטים החרדים התקבלו ללימודים ללא בגרות ופסיכומטרי, לעומת 26% בשנת 2000.

לדברי איתן רגב, חוקר בכיר במרכז טאוב ומחבר הפרק, העובדה שרוב הסטודנטים החרדים לא למדו מקצועות ליבה בתיכון פוגעת מאוד ביכולתם להשלים תואר אקדמאי ומקשה עליהם. הוא מציין כי הבעיה ניכרת בעיקר באנגלית. השוואת ציוני הבחינה הפסיכומטרית של סטודנטים חילונים וסטודנטים חרדים מגלה פער גדול מאוד בחלק הבחינה באנגלית (כ-20 נקודות מתוך 100), לעומת פער של 6–7 נקודות בציון במתמטיקה ושוויון בחלק המילולי.

נקודה נוספת שלא פורטה בדו"ח אך היא עולה בשיחות עם סטודנטים חרדים היא שאחוז הנשירה הגבוה מושפע מאד מהעובדה שרוב הסטודנטים החרדים הם מבוגרים הרבה יותר מחבריהם החילונים ובעלי משפחות חלקם גם גדולות כך שעול הפרנסה שעומד עליהם מפריע רבות לסטודנטים וגורם לרבים מהם להישבר ולעזוב את הלימודים.