קידוש השם או שפיכות דמים? / דב הלברטל

המפגינים מהפלג, יכולים לטעון כך: השוטרים שבאים לעצרם, מחטיאים אותם. שהרי הם גורמים להם להתגייס, וגם מכניסים אותם לכלא במטרה לשבור את רוחם. והרי גדול המחטיא את האדם יותר מן ההורגו. והבא להורגך השכם להורגו. קל וחומר הבא להחטיאך – השכם להורגו.

הפגנות 'הפלג הירושלמי' (צילום: ישי כהן, כיכר השבת)

כי לאחרונה כבר עברו קו אדום נוסף. התחילו בזריקת אבנים וחפצים על השוטרים. בהפגנה האחרונה נפצעו שוטרים. חלק נזקקו לאשפוז. גם זה סוג של שפיכות דמים. וככל שהמאבק נמשך, הוא יסלים יותר. יפגינו. יעצרו. שוב יפגינו. שוב יעצרו. השנאה ההדדית תגבר. וההצדקות לעיל, לפגיעה מעשית בשוטרים או בשולחיהם, יהפכו ליותר ויותר ראליות ומוחשיות.

בתגובה לכתבה הקודמת שלי, בעניין היד הקשה שיש לנקוט כלפי חוסמי הכבישים, והתחושה שהולך לאיבוד צלם בן הישיבה שלהם, נפגש איתי רב חשוב מתומכי הפלג. אין חלילה כוונתי להגדיל את המחלוקת (זו גם הסיבה שלא אפרט את כל הנתונים מהשיחה הארוכה, וכן לא את האשמות הקשות), אך ניסיתי גם להבין את מקורן של ההפגנות.

לדבריו, קיימת היום השתקה כמו בתקופת השואה, וההפגנות נועדות בראש וראשונה למנוע השתקה זו. העסקנים החרדים, המתנגדים לפלג, הם גורמי ההשתקה, והם המוליכים שולל את מועצת גדולי התורה ואת גדוליהם, המסכימים רק בדיעבד, ובדלית ברירה לחוק הקובע מכסות של אלפי חרדים. גם האדמורי"ם, ראשי החסידיות. לא ידעו על כך, ובכל מקרה, הן מעודדות לצאת לעבודה, או שלא חוששות לתקלות בתהליך הגיוס.

אך לטענתו של הרב, תהליך קבלת הפטור בנוי באופן מתוחכם, המשפיע על החלשים שבין הבחורים, ואלו נופלים ברשתם. הפגנת המיליון נגד הגיוס, הועילה פחות ממחאת הקוטג'. כך הם הורסים מה שהיה במשך יותר מחמישים שנה.
לשאלתי, האם חסימת הכבישים נעשית באישורו המפורש של הרב אוירבאך, ענה הרב, שהרב אוירבאך אומר להרעיש עולם ומלואו, והועדה, המורכבת מעסקנים ורבנים צעירים, קובעת שחסימת כבישים היא דבר לגיטימי.

אם ההפגנות יתעצמו, כפי עושה רושם, זה עוד עלול להגיע לשפיכות דמים. יש שיראו בזה קידוש השם ומסירות נפש, ויש שיראו בזה שפיכות דמים כפשוטה.