הרב יצחק נריה, נכדו של הרב משה צבי נריה המכונה "אבי הכיפות הסרוגות", חושש מאיבוד ההנהגה הרוחנית של המגזר הדתי בדור הבא - זאת בשל היעדר לומדי תורה בציונות הדתית. הפתרון שלו הוא אימוץ המודל החרדי של ה"כוללים" - חלוקת מלגות ל-500 אברכים עילויים שיסומנו כגדולי תורה. "אם לא נשקיע בעילויים ובמחוננים לא יהיה לנו רבנים בעלי שיעור קומה" מסביר הרב נריה.
על פי הערכה לא רשמית, ברחבי הארץ יש כ-3,000 אברכים המזוהים עם הציונות הדתית, שמונה כמיליון נפש. זאת, בעוד מספר האברכים מהמגזר החרדי מוערך בכ-70,000 לומדים. הסיבה לפער היא העובדה שמרבית בני נוער מהזרם הדתי מתגייסים לצה"ל, וחלקם פורשים מספסלי בית המדרש לאחר נישואיהם לטובת לימודי אקדמיה ויציאה לשוק העבודה
"בחברה החרדית מקובל שתלמיד מתחתן, מסיים בישיבה והולך ללמוד בכולל, אין בתוך הישיבות כוללים. אצלנו בציבור הדתי זה בדיוק הפוך, רוב הכוללים נמצאים בישיבות גבוהות, או בישיבות הסדר, לא במערכת נפרדת ויש לזה השלכות משמעותיות" מסביר הרב יצחק נריה.
לדברי הרב נריה, המציאות הנוכחית גורמת לכך שרמת המצוינות הנדרשת בלימוד התורה במגזר הדתי - נמוכה ביחס למגזר החרדי: "צריך לשאוף לפתח מצוינות" מנמק הרב נריה, ומוסיף "התופעה של הכוללים החרדים והצורך של האברכים להוכיח את עצמם כדי להתקבל לכולל טוב, מחייב להיות בחור רציני, שאפשר לברר עליו אצל ראש הישיבה, מה שאין אצלנו, וכשאין דחף למצוינות זה מקרין אחורה ברמה לא בריאה, הכוונה שלנו זה לדחוף למצוינות כבר בימי הצעירות".
כעת כאמור, יזם הרב נריה מהלך שינסה לשקם את מעמד לומדי התורה במגזר הדתי לאומי. קרן בראשותו, בשם "אחד לאחד", תממן מלגות לכ- 500 אברכים 'עילויים' מהמגזר הדתי לאומי, בכדי שיקדישו את חייהם ללימוד תורה - כפי שחבריהם משקיעים בלימודי רפואה, הייטק, עסקים, עריכת דין וקריירה צבאית. המטרה המוצהרת של הרב נריה היא להצמיח רבנים, דיינים ופוסקי הלכה שינהיגו את הציונות הדתית בעתיד
המערך שיחלק את המלגות לאברכים, לא החל כך. במקור, מדובר בקרן סיוע לאברכים נזקקים מהציונות הדתית. כעת כאמור, מבקשים במגזר לשכפל את המודל החרדי שמעודד לימוד תורה בכולל באמצעות מתן מלגות, ומציעים משכורת קבועה לאברך דתי לאומי שיסומן כ"עילוי".
איך זה יעבוד? חברי ועדה מיוחדת יסתובבו בין הישיבות הדתיות-לאומיות ברחבי הארץ, וירכיבו בשיתוף ראשי ישיבות רשימה של 500 לומדי תורה שעתידם הרוחני לפניהם. הנבחרים יקבלו מלגה / משכורת חודשית, ויוכלו להישאר באוהלה של תורה במקום לצאת ללימודי אקדמיה ולשוק העבודה.
המלגה תחולק לאברכים הדתיים-לאומיים במשך 5 שנים, ולאחר מכן תופסק, זאת בתקווה שהנבחרים ימצאו משרה תורנית. "אם הציבור תומך בך מצופה שבשלב מסוים תעניק בחזרה, בבחינת ללמוד על מנת ללמד".
יש אצלכם אברכים שוויתרו על לימודי אקדמיה ופרנסה לטובת לימוד תורה?
"חד משמעית כן. בציבור הדתי לאומי כל אברך שלומד תורה זה נטו מבחירה. בודדים אין להם ברירה. ההתייחסות המשפחתית על פי רוב היא 'מתי אתה עושה משהו עם עצמך' וזה חלק מהמטרה שלנו: לשנות את ההערכה וההוקרה ללומדי תורה בציונות הדתית, שיבינו שהם חוד החנית".
"אחד התומכים שלנו, בוגר ישיבת הסדר, אמר לי שהוא עוזר לישיבת בעלזא ולא לפרויקט שלנו, כששאלתי אותו למה, הוא ענה לי שבבעלזא יש עוצמה של תורה. אברך בבעלזא לא תמיד בחר בדרך שהוא חי בה, לא תמיד יש בפניו בחירה אחרת, הוא באין ברירה, הוא אולי יצמח בתורה אבל זה נובע ממקום של אין ברירה, לא מבחירה".
אם המגמה הקיימת לא תיעצר, מה עלול לקרות?
"זו תהיה קטסטרופה, אולי לא נגיע למצב של שכחת התורה כיוון שיש הרבה מסירות נפש, אבל זו קטסטרופה רוחנית. זה היעדר מודל לחיקוי, היעדר ידע. כבר עכשיו כשמסתכלים סביב יש מחסור ברבנים, אז מה יהיה עוד כמה שנים? אם לא נשקיע בעילויים ומחנונים לא יהיה לנו רבנים בעלי שיעור קומה".
0 תגובות