בחצות הלילה, תחת קור מקפיא פסענו בסמטאות החשוכות של הכפר הערבי עוורתא הנמצא דרומית לשכם, בכפר בו טמונים על פי המקורות שבעים הזקנים, את שיירת האוטובוסים ליוו כוחות גדולים של יחידות הצבא אשר דאגו יחד עם ארגון "יסוד עולם" לאפשר את הגעתם של מאות האנשים שהגיעו בהמוניהם מכל רחבי הארץ, באישון לילה קפוא בפאתי השומרון, וזאת לרגל יום השנה של בני אהרן הכהן אלעזר ואיתמר.
מאות האנשים שעלו וטיפסו לעבר מתחם מהרת הקבורה של "שבעים זקנים", נבלעו לאחר מכן בתוכה למספר דקות, והחלו בתפילה חרישית, האנשים שהגיעו מרחוק, השתטחו על מבנה הפתח של הקבר. התפילות יכלו להימשך עוד שעות ארוכות, אך הכוחות דחקו במתפללים לצאת מהמתחם לאור הזמן הקצר שהוקצה מראש.
התחנה הבאה הייתה: קבר איתמר בנו של אהרן הכהן שכאמור חל יום היארצייט אמש. בכדי להגיע אל מתחם הקבר שנמצא סמוך למערת "שבעים הזקנים", נזקק נהג האוטובוס לנהוג במשנה זהירות , בכדי לעבור בשלום את הדרכים המפותלת עד למתחם הקבר. מבעד לשכבת זכוכית המגן של האוטובוס, ניתן היה לצפות בהר גריזים, כשמעברו השני נמצא הר עיבל - המקום בו נצטוו בני ישראל על הברכות והקללות.
השעה כבר 3:00 לפנות בוקר. אנו יורדים לעבר קברו של איתמר. מאות המתפללים מתקבצים אט אט סביב הקבר, מבקשים מריבונו של עולם שיעריף עליהם שפע של ברכה מול הר הברכה המבצבץ מבין החשיכה.
הזמן קצר... כוחות הצבא דוחקים בנו לסור אל עבר האוטובוסים. משם אנו אנו עושים את דרכינו אל עבר קברו של אלעזר הטמון בסמוך. המתפללים כבר מתקשים לעמוד על רגליהם בשעה כה מאוחרת, ,אך לפני שהמסע לעבר קברות הצדיקים יסתיים, עוד רצו להעתיר בתפילה חרישית מעומק הלב. .
עוד רגע והשמש תזרח מבין ההרים,העייפות מחללת עמוק בתוכנו,אך בתוך הנשמה מחללת תחושת התעלות והתרוממות.
