"אני ציוני", הכריז ח"כ משה גפני מעל בימת הכנסת. תוך הדברים שפלט כנגד חברי תנועת ש"ס. בהמשך דבריו הצהיר כי הוא בעד הידברות עם חילונים ואפיקורסים אך לא עם רפורמים היושבים בהסתדרות הציונית אליה נכנסה ש"ס.
ההצהרה המהותיות הזו שהצהיר ח"כ משה גפני, "אני ציוני", צונזרה מביטאון מפלגתו שסיקר את נאומו. הסכמתו להדבר עם אפיקורסים ואטאיסטים מהסוג הגרוע ביותר, נותרה בגאון על דפי הביטאון. זה לא נראה להם פסול, שבלהיטותו להאשים את ש"ס, נתן היתר לבא בקהל ולהידבר עם אפיקורסים ואטאיסטים.
גם השיח על "ג'ובים", שנלקח מסגנון חילוני-אנטישמי, כנגד שומרי מצוות המנסים לקבל תפקידים, על מנת להשפיע דרכם על דרכה היהודית של מדינת ישראל, תואם להשקפת הביטאון.
בימים הבאים, זנחו גם הם את טיעון הרפורמים, ועברו לשיעורי השקפה כנגד ש"ס, על היחס הנאות לציונות, בעוד שהיחיד שהכריז שהוא ציוני, היה דווקא ח"כ משה גפני ולא אנשי ש"ס. ולא בכדי צונזרו.
חצאי אמיתות, הגרועות לעיתים משקר שלם, הם הביסוס וכלי הנשק של השקפת האיש וביטאונו. כשציטטו שם את דברי ח"כ לשעבר יגאל ביבי אודות ש"ס, השמיטו את המשפטים הבאים שאמר. "רק עכשיו אני מבין כמה עבדנו לא נכון. בש"ס הישיבות הן חצי שעה, אין ברבורים ופילסופים מפדלניקים. אצלנו היו יושבים שעתיים , אח"כ הייתי תוהה מה תכלית הישיבה. בש"ס באופן קבוע, עוסקים בשלושה נושאים: חקיקה בכנסת, עזרה לציבור שלהם, כל שבוע הם מדווחים כמה קהל קיבל כל אחד מהם, היכן ביקרו וכיצד עזרו, וסיורים בשטח, כל שבוע קובעים סיורים בשטח".
***
לא רק בדיווחים חדשותיים נשמטים חלקים מהותיים, גם מתוך דברי הרבנים, עליהם מבססים הם את השקפתם, הם מצטטים חלקים ומשמיטים אחרים.
השמיטו גם מדברי הגאון רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל בספרו "בעיות הזמן", עליו נסמכו, את דבריו כי לעיתים יש זמן של "עת לעשות לה' הפרו תורתך", וצריכים להתגנב למחנה האוייב, על מנת להציל מה שניתן, והכל נתון לפסקם של גדולי הדור. כמו שסיפר שבפולין, ליטא וגליציה, חברו הנציגים החרדים, ברשימה אחת עם מפלגות של מינים וכופרים, כאשר זו היתה הדרך היחידה להשפיע על היהדות, ודבר זה נעשה על פי הוראת גדולי הדור כולם ללא יוצא מן הכלל.
זו היא דרכה של ש"ס בהנחיית מועצת החכמים. וגם כשהיו מי שלא הבינו וחלקו, הודו אחר שנים שטעו. כשכיהנה במשרד החינוך, שרה מהימין, אמר אחד מגדולי העסקנים של "דגל התורה" בכנס פנימי, כי בזמן השרה מהשמאל, היה המצב טוב יותר והימין הזיק יותר לעולם התורה. ונצטט את דברי הרה"ג יששכר מאיר שליט"א שאמר כי אלמלא העלייה של הספרדים, לא היתה דרך לעמוד בפני שונאי הדת, שהיו הרוב הגדול בארץ.
גם לא טרחו לקרא את תולדות חייו של הגר"ר גרוזובסקי בראשית הספר, שם נכתב: "רבי ראובן התייחס בכבוד ובהערכה גם ליריביו שחלקו על דעותיו, אם היו אלה מבססים את דעתם על מקורות בש"ס ובפוסקים. אף שהגיעו למסקנות אחרות משלו. לעומת זאת, לא העריך עסקני ציבור משוללי גישה למקורות ההלכה, שהסתמכו על מעשיות וסיפורי הבל שמספרים על גדולי ישראל מהדורות הקודמים".
על החולקים עליו בהבנת המצב, כתב: בודאי שבהם נאמר האמת והשלום אהבו ואחווה ורעות צריכין שיהיו נוהגין זה בזה. ואפילו זה שאנו חושדין אותו שאין דעתו לשם שמים, וחשוד לעבור על דברי תורה, צריך למימרינהו בניחותא".
"המאמין האמיתי צריך לאהוב את כל המאמינים בה' ולהתחבר עמהם, אף על פי שמתנגדים עמו בפרטים. בין אם נראה בעיניו שעבר על "אל תצדק הרבה" או על "אל תרשע הרבה".
את השקפתו של הרב גרוזובסקי, שאין להחזיק במחלוקת בין המאמינים בה' ובתורתו ובעיקרי האמונה, שכן כולנו נרדפים משונאי ה', גם לא עם החולקים עליו לגבי דרכי ההצלה, ואף אם לדעתנו מקלקלים האחרים במעשיהם ודרכיהם. שכל אחד מחפש דרך אחרת למען היהדות. כפי שביטא לאורך מאמריו, הם דוחים.
***
"חרד לדבר ה'" לא נמדד רק ביחס לציונות, אלא גם ב"בין אדם לחבירו", כבוד לזולתו ובאמירת אמת.