בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה לעניין העונש והטיל עונשי מאסר בפועל ופיצוי כספי על שלושת הנאשמים אשר הורשעו בעבירות שבוצעו נגד רבה של קרית גת הגאון רבי משה הבלין.
כזכור, שלושת הנאשמים, שלמה ויספיש, יהודה זילברברג ומנחם טעפ הורשעו - על פי הודאתם - בעבירות של התקהלות אסורה והסגת גבול תוך פגיעה בפרטיותו של הרב הבלין וזאת על רקע חברותו של הרב בבית הדין הרבני של חב"ד, אשר אישר הסדר עם צה"ל בעניין גיוס תלמידי ישיבות של חב"ד לצבא.
בהתאם לכתב האישום המתוקן בו הורשעו, הגיעו השלושה, לבית הרב יחד עם קהל רב, מצוידים בכרוזים בגנות הרב, נקשו על דלתו כדי לדבר איתו, ולאחר שזה סירב, הם החלו להשתולל, תקעו בשופרות, זרקו את הכרוזים לתוך ביתו, וצעקו עליו שהוא עוכר ישראל מוכר נשמות וכו'. בהמשך, משביקשה אשת הרב המפוחדת להרגיע את הרוחות, מנע ממנה אחד הנאשמים את סגירת דלת הבית תוך תקיעה בשופר וגידופה. אשת הרב חשה ברע בעקבות האירוע ופונתה לקבלת טיפול רפואי.
הנאשם ויספיש צירף עוד שני תיקים שעוסקים בהתנהלות מסיגת גבול והורשע גם בהם.
במסגרת ההסדר אשר גובש בין הצדדים, המדינה עתרה לגזור עליהם עונשי מאסר הנעים בין 6 חודשי מאסר שאפשר וירוצו בעבודות שירות לבין 9 חודשי מאסר - כל אחד לפי חלקו. כן בקשה המדינה לגזור עליהם מאסר על תנאי ולחייבם בתשלום פיצוי כספי לרב הבלין. הנאשמים מצידם ביקשו להסתפק בתקופת ימי מעצרם.
בית משפט השלום לא קיבל את עמדת המדינה והסתפק לעניין רכיב המאסר בימי מעצרם של הנאשמים, וכן נמנע מהשתת פיצוי לטובת המתלוננים.
כאמור, על גזר דין זה הגישה פרקליטות מחוז דרום, באמצעות עו"ד תהילה גלנטה, ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע. במסגרת הערעור ביקשה הפרקליטות לבטל את גזר דינו של בית משפט השלום, ולהחמיר באופן משמעותי בעונשם של הנאשמים, כך שיושת עליהם עונשי מאסר בפועל מעבר לתקופת המעצר, לצד קנס כספי משמעותי ופיצוי.
הפרקליטות טענה, כי בנסיבותיו החמורות של המקרה דנן, כל תוצאה אחרת אינה הולמת את חומרת העבירות שבוצעו ע"י הנאשמים, ואין בה כדי להרתיעם ועבריינים פוטנציאליים אחרים, לבל ירמסו ברגל גסה את שלטון החוק , מתוך מחשבה שמערכת האכיפה והמשפט תקל עימם.
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, קיבל את ערעור המדינה והשית על הנאשמים עונשי מאסר בפועל: 6 חודשי מאסר לויספיש ו-2 חודשי מאסר לזילברברג וטעפ, תוך שהודגש שלא יעלה על הדעת שסירוב נאשם לבחינת עניינו ע"י הממונה על ע"ש ייזקף לזכות נאשם ויביא להקלה בענישה.
כמו כן הושתו פיצויים לטובת הרב ואשתו בסך 10,000 שקלים.
במסגרת פסק הדין, הודגשו ההבדלים בין זכויות היסוד החוקתיות (חופש ביטוי, חופש הפגנה ומחאה וכו') כמו גם זכות המשיבים להפגין בסוגיית גיוס בני הישיבות (כמו כל סוגיה המצויה במחלוקת ציבורית או חברתית), לבין מעשי המשיבים שמרכז הכובד בעניינם אינו מצוי בהתקהלות האסורה כי אם בפגיעה בפרטיות הרב ומשפחתו תוך שחללו את פרטיות והטילו אימה על רעייתו.
0 תגובות