אחרי אינספור מאבקי כוחות ונסיונות הידברות שונים, זה קורה היום. בבית-המשפט העליון בירושלים ינותח ויבותר ליבו של הציבור החרדי, 'החינוך הטהור' צפור נפשו של העם היהודי שבזכותו שרדנו עד הלום.
הפרשה הזו אינה קלה לאף אחד, ליבוי האש העדתית בתוך הציבור שלנו פנימה, יחד עם ליבוי הרוחות בחוץ אצל אחינו החילונים שרואים בפרשיה זאת 'מראה' להשקיף על החינוך החרדי הינו נורא ואיום.
כאשר הצהיר האדמו"ר מסלונים על רצונו להתיצב גאה בבית המשפט, הבנו הכל. הבנו זה אינו מאבק על שטח, כסף, או כבוד. זה גם אינו מאבק על גזענות וגרורותיה. זהו מאבק על כשרות ההשקפה על החינוך הזך והנקי.
היום בבית המשפט יעמדו מאחורי עשרות ההורים, כל מי שרוח ונשמה יהודית בקרבו, כל נשמה שעמדה בהר סיני ושמעה 'אנוכי ה' אלוהיך'. יען כי לא את הגוף רוצים הם ליטול מעימנו אלא את הנפש.
המלחמה על עצמאותינו הרוחנית לא החלה היום, כבר אלפי שנים שאנו מגינים עליה. אך אנו ששרדנו את גזירות היוונים, ימי האנוסים בספרד, ומסעי הצלב נשרוד גם את גזירות אדמונד לוי.
מובן שכל המאבק הוא במסווה של מלחמה על הגזענות, על הפרדה בין אחים ספרדים לאחים אשכנזים, אולם כל בר דעת יודע שההפרדה אם נעשתה היתה על רקע 'דתי' ולא משום סיבה אחרת.
אחיי הספרדים, הלא תסכימו עימי שישנם דרגות ברמת 'הדתיות', מסגרת שמתאימה לאחד אינה מתאימה לרעהו, פעמים נצרכת הפרדה ואזי חובה לעשותה. מן הסתם אך מקרה הוא שבמגמה הפחות דתית נותרו בעיקר ספרדים.
בזיון בית-המשפט, כך זועק לו השופט רודף הדת ולמרבה הצער חובש הכיפה.
מה עם בזיונה של היהדות הנאמנה? קלה היא בעינך ליטול מעמנו מסורת אבות של דורות על גבי דורות בחינוך חרדי אמיתי, להעבירה לידך המשוקצות.
אם קלה היא בעינך, אדוני השופט, דע לך, לא את מלחמתה האישית שלנו, אנו נלחמים. למלחמתו של הקב"ה אנו נזעקים, בטוחני שהוא ידע להשיבך אל נכון ולהעמידך על מקומך במלא העוז.
אדמונד לוי, רגע לפני שאתה נועץ טלפיך ב'חינוך', תחשוב על זה!
בשולי הדברים בכאבי כי רב הייתי מוכרח להוסיף.
לא-יאומן שיהודי שהתיימר להשתייך לקהל שלנו, החליט לשלוח יד באחיו, ליטול כסף משונאי ישראל ולהפיח אש עכורה ואדירה, אש של שנאת אחים, אש של מחלוקת ובעיקר אש שחורה של עקירת דת וחינוך.
כל הדרכים היו כשרות בעיניו, ללום לקח מעשה בהפרדה על רקע דתי והפכו למעשיה בעלת רקע עדתי, שחרר את כל השדים מהבקבוק. שפך שמן רותח למדורה, כאשר המטרה מקדשת את כל האמצעים.
למרבה הפלא, מאז נחשפו המקורות השחורים של הכספים בהם השתמש כדי לנגח באחיו, נעלם האחרון מהזירה, כל נסיון לאתרו עלה בתוהו, מטרתו האמיתית ואי טוהר כונותיו שנחשפו הספיקו כדי להעלימו.
מזעזע ומטריד לחשוב, כי כעלה תאנה לכסות ערוות פשעיו ניצל ללום את תמימותו של הרב יעקב יוסף, כביכול בשמו ובשליחותו הוא פעל. האמנם אין כבר גבול לשפלות והידרדרות האדם?
ימים רבים עוד יקח לתקן את הנזק שגרם לנו ללום, אך כבר עתה אפשר להיוכח בתועלת שנוצרה מחשיפת מקורות המימון המפוקפקים שלו והנסתו מעל פני השטח.
0 תגובות