מדוע החרדים שותקים? // הרב יוסף הלוי

היום, יסתיים המנדט האחרון בהחלט שהקציב נשיא המדינה לכנסת, לבחור לעצמה ועל דעתה מנהיג לממשלה שירכיב קואליציה, או-אז ניזרק שוב לקלחת בחירות, לקמפיינים יקרים ובזבזניים, לחילופי האשמות, להסתות ולכזבים. כאילו שהעם היהודי לא סבל דיו עד היום.

הסקרים מורים על אותם המספרים לכל המפלגות, בשינויים קלים. מוצא, אינו נראה באופק ומה שהיה הוא שיהיה. מלבד אירוע אחד שכולם ציפו לו, האולפנים ספרו את הדקות לקראתו והמאזינים הצטופפו סביב למקלטים כאשר שודר - הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

והנה, בעוד שציפינו שהחלטתו של מנדלבליט תהיה בחינת "רוח חזק, מפרק הרים ומשבר סלעים", למעשה קיבלנו "קול דממה דקה". אמת, אין דינו של כתב אישום כדינו של פסק דין וכדינה של הרשעה גמורה, וכולנו מאחלים לראש הממשלה כי ייצא זכאי כשלג מכל ההאשמות נגדו.

ועדיין, שאלה נוקבת מנסרת באוויר הרחוב החרדי: האם אין לציבור החרדי, ציבור שוקדי התורה המקפיד על קלה כחמורה, מה לומר בשאלה המוסרית של כהונת נתניהו?

ודוק, בשבוע שעבר התפרסמו מספר קולות של רבנים בציבור הדתי, הדורשים מנתניהו בצורה כזו או אחרת לפרוש ממשרתו. הרבנים הללו ראו בהמשך כהונתו של ראש הממשלה נתניהו, שאלה החורגת מן השאלה המשפטית גרידא מבחינת 'דינא דמלכותא'. הם טענו כי חובה עלינו, כחברה דתית של יראי שמיים השואפים להתעלות במעלות המוסר, להתייחס גם לשאלה המוסרית - האם אדם החשוד בעבירות שוחד והפרות אמונים יכול לעמוד בהנהגת עם ישראל?

בתוך הציבור ה'מזרוחניקי' ניטש ויכוח עז בימים האחרונים, והקולות נשמעים לכאן ולכאן. אך למרבה התמיהה, לא נשמע בדיון הציבורי החרדי, ולו קול אחד המסתייג מהתנהלותו המוסרית של נתניהו, אף לא קול אחד על המנהיג שקופה של שרצים תלויה לו מאחוריו.

כך למשל, באתר נכבד זה, כיכר השבת, הועלו בעבר לא פעם כתבות עם כותרות זועקות על כך שנתניהו התארח בארה"ב במסעדה המגישה טריפות. בעקבות הידיעות התקבלה גם ביקורת נוקבת מצד רבנים המגנים את התנהלותו האישית של נתניהו שמבייש את כיסא ראש הממשלה.

מדוע אפוא, כשמדובר בעבירות של שוחד והפרות אמונים, עליהן מוזהרים ישראל בכמה וכמה לאווין, הציבור החרדי שותק? האם יראת השמיים מגיעה רק עד גובה הקיבה? כשמדובר בעבירות שוחד, האם אין דין 'הוכח תוכיח'?

אשוב ואדגיש, ראש הממשלה נתניהו טרם הורשע, ואנו מקווים כי חפותו תוכח, אולם ההתנהלות שנחשפה בכתב האישום ובתמלילים עולה לגדר "לא טובה השמועה".

שתיקת הציבור החרדי אומרת דרשני.