כשהרב אברמסקי התקשר בעיצומה של השבת

הרב אברמסקי (מימין) בוועידת רבני המזרחי בלונדון (צילום: ארכיון)

במלאות 134 שנים להולדתו של הגאון המופלא רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, 'כיכר השבת' עם פרטים מרתקים וחדשים מחייו של בעל ה"חזון יחזקאל", ראב"ד לונדון, מראשי ישיבת סלבודקא, נשיא ועד הישיבות, וחבר מועצת גדולי ישראל.

רחוב הרב אברמסקי בירושלים (צילום: גוגל מפות)

"פיקוח נפש", אמר אותו גביר "זה מצב של חולה אנוש, אתה לא יכול להשתמש במושג הזה בצורה זולה כפי שמתחשק לך, ולכן אני לא יכול להמשיך לשוחח אתך כשאתה לא מעניק את הערך הראוי למושגים שחיים ומוות תלויים בהם", וניתק את הטלפון.

יומיים אחר כך בליל שבת בשעה 10.30, כאשר סעודת שבת בבית הגביר לקראת סיום, לפתע מצלצל הטלפון. המשרתת הגויה ענתה כשהיא מזדרזת להביא את הטלפון אל בעל הבית "הוא אומר שזה דחוף", אמרה. הגביר קירב את השפורפרת אל אוזנו. "כן, מי מדבר?", תהה. "מדבר אברמסקי. עכשיו שבת קודש אצלינו, ואני מתקשר אליך. האם עכשיו אתה מאמין לי שחינוך הילדים האלה הוא עניין של פיקוח נפש...?".. (הובא ביתד נאמן, ח' תשרי תש"פ, עמוד 34).

גישתו להיסטוריון יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בגליל בתקופת המרד הגדול, בשנת 70 לספירה, במהלכו הבין שהרומאים ינצחו את היהודים וביה"ק עתיד להיחרב. בתחכום רב הוא שכנע את חבריו להתאבד ולא ליפול בשבי הרומאים (וכך נהגו גדולי עמינו כשאול המלך, ושמשון הגיבור) ואז הוא נשאר לבדו ו... רץ לרומאים ונהפך להיסטוריון האימפריה הרומאית.

אספסיאנוס וטיטוס בנו, העניקו לו אזרחות רומית ונחלת מגורים ברומא, שם חי על זרי הדפנה בשעה שאחיו היהודים נאנקים תחת הכיבוש הרומאי.

ארבעת ספריו שחיבר ברומא בשפה היוונית השתמרו לדורות בשלמותם. ספריו "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" וכמובן ספר 'יוסיפון' התרגום היהודי של ספריו, התקבלו באהדה רבה בקרב גדולי ישראל לאורך הדורות, עם הסתייגות , והיא כשיש סתירה בין דבריו לכתבי חז"ל - אזאי כמובן יש לסמוך על דברי חז"ל הקדושים, למרות שהוא ראה את המאורעות במו עיניו, וחז"ל כתבו מאות שנים אח"כ ע"פ המסורת. אמנם הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל בספרו "עם סגולה" כותב שיוספוס היה תמיד בוגד בעמו, ומלכתחילה חז"ל היו כנגדו, ומביא ראיות שרשב"ג שלח איגרת ליוסף בעת כיהן כמצביא הגליל שיתפטר ממשרתו.

ולכן מעניינת גישתו של רבי יחזקאל אברמסקי בספרו "נחלת עם ישראל" (בתוך כתבי הגר"י אברמסקי, עמוד 57) לפירושו לתורה של יוספוס, לאחר שהוא מביא את הפרשנים המקובלים רבותינו הראשונים, בהערה 97 הוא מביא את דעתו של יוסף בן מתתיהו בביאור פסוק מוקשה, וכך דבריו: "דעת פלביוס בבאור המאורע "וַיָּבֹאוּ אֶל גְּלִילוֹת הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיִּבְנוּ בְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה שָׁם מִזְבֵּחַ עַל הַיַּרְדֵּן מִזְבֵּחַ גָּדוֹל לְמַרְאֶה" (יהושע כ"ב) "כאשר עברו שבט ראובן וגד וגם האנשים אשר אתם משבט מנשה את הירדן בנו מזבח על שפת הנהר" (קדמוניות היהודים ספר חמישי פסקה 100 בתרגום אברהם שליט), עכ"ל הרב אברמסקי.

מחלוקתו עם האדמו"ר מסאטמר

שיטתו של הרבי מסאטמר בעל ה'ויואל משה' ידועה, והיא שכשעם ישראל אינם ראויים, לא קיימת אפשרות של קיבוץ גלויות ועליה לא"י, וכן כיון שבא"י שולטים בה יהודים שאינם שומרי מצוות, הרי שאסור להתגורר בה ולכן פסק לתלמידיו להתגורר בחו"ל.

חלק עליו רבי יחזקאל אברמסקי^[1] ולאחר שהביא את אגדות חז"ל על בני אפרים שקירבו את הקץ, ממסכת כתובות ואת הפסוק ביואל^[2] "ְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חוֹמָה" שמשמע ממנו שעם ישראל לא יעלו 'בחומה', אלא רק בדרכי שלום, הוא כותב כך: "אבל עליית בדרך שלום שיסודתה במשפט התורה שהוא גלוי לכל העמים, רצויה היא בעיני אלהים ואדם, ואשרי האיש ואשרי חלקו שזכה והתנחל בארצנו הקדושה".

ועל פסק הרמב"ם^[3] המפורסם על הפסוק "בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם"^[4] שמשמעו שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל - (ומצטטו האדמו"ר מסאטמר בספריו) כותב רבי יחזקאל "ואין במשמעות לשונו שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל... וכוונתו של הרמב"ם היא על גלות מצרים שנאמר בה "אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"^[5] ובגלות בבל שנאמר בה "שִׁבְעִים שָׁנָה"^[6] לכן כל העולה מבבל לא"י עובר על עשה. אבל בגלות האחרונה שלא נתגלתה קצה עד מתי תהי נחלתנו כבושה בידי זרים, כל יום זמנו הוא" נמצאנו למדים שדעתו של הרב אברמסקי שכל רגע ורגע אנו צריכים לעלות לא"י.

לא הסכים לפרוטקציות בשבילו

בתקופת מגוריו בבית וגן, בליל חורף סוער, נפלו כל קווי החשמל בשכונה. שכנו שהיה בעל קשרים עם חברת החשמל נתן מיד הוראה לחבר את ביתו של הרב אברמסקי לחשמל.

דפקו שני עובדים על דלת ביתו של הרב אברמסקי, וביקשו לחברו לחשמל. כשהבין הרב אברמסקי שמדובר על חיבור במיוחד בשבילו, סרב נמרצות. העובדים ענו: "אנחנו קיבלנו הוראה ממילר, וכך נעשה".

התקשר הרב אברמסקי לאותו שכן, שמיד ענה לו: "הסיבה ששלחתי לחבר את בית הרב במיוחד, היא בגלל הרבנית (שהיתה חולה באותה עת)". הסכים הרב אברמסקי .

לאחר דקה שמע את העובדים מתייעצים בינם לבין עצמם כיצד ימשכו את הכבל מעל גג הבניין וכו', אמר להם: "בלילה סוער כזה תסכנו את נפשכם?! אין צורך. נסתדר כמו כולם", ושלחם מביתו.

• • •

[1] קובץ מאמרים מאת הגרי"י אברמסקי ירושלים תש"מ, מאמר נחלת עם ישראל עמוד 15 בהערות למטה

[2] ב' ז'

[3] מלכים סוף פרק ה'

[4] ירמיהו כ"ז כ"ב

[5] בראשית ט"ו י"ג

[6] ירמיהו כ"ט י'

• ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
  לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com