נחזור לישיבה ונקפיד כמו בריסקערס / טורו של ראש ישיבה

מבקש אני להעלות נקודה למחשבה, יושב אני כבר כשישה שבועות ספון בקירות ביתי, וחוששני שמא נשתבשה דעתי והשקפתי, זה בהחלט יכול לקרות בתקופה לא פשוטה זו, ולכן אבקש לשמוע חוו"ד בעניין החשוב.

מאז פרוץ מגיפת הקורונה, שהשלכותיה הגיעו גם לפתחי בתי המדרשות ולקיום אורחות חיינו הרוחניים הבסיסיים ביותר, התחלנו לשמוע קולות מקולות ממקהלות שונים ומשונים, זה בכה וזה בכה, זה אומר לפזר וזה אומר לכנס, רב פלוני אומר לזלזל בכל הנחיות וההמלצות, וכסיל אלמוני עונה ומתריס כלפיו - מי שמך למאן דאמר.

כל מי שניתנה לו האפשרות להביע דעה מעל כל במה לא היסס מלעשות זאת כאשר הוא מגייס לטובתו את מיטב רגשותיו והרטוריקה אשר הוא נחון בה,

כל בעלי ההשקפה הטהורה או זו הליברלית היה להם מה לומר בדבר, ואף משכבר נתנה ההוראה את לסגור בתי הכנסיות והיכלי התורה, כל סופרי ולבלרי המחנה התגייסו פשפשו ומצאו בתשובות האחרונים ואף מן הראשונים, שכבר היה לעולמים, ובתי כנסיות ומקומות תורה נסגרו בזמני דבר ומגיפות בימים עברו.

כאילו שנסתרה בינתנו הבסיסית, ואין אנו יודעים שפיקוח נפש דוחה את כל התורה.

אתמהה.

כל ימי גדלתי בין החכמים, זכיתי אף אני להתהדר בסמיכת זקנים, ורבות שמשתי גדולי ישראל מהדור הקודם, משום מה לא זכור לי שמקצוע האפידמילוגיה היה בין המקצועות בהם היו בקיאים רבני דור העבר.

ולתומי חשבתי שכל שאלה של פיקוח נפש, להחמיר או להקל, אמורה להניתן ע"י בקיאים בדבר והוראת אנשי המקצוע היא המחייבת, ותו לא מידי.

ומאידך גיסא, גם בימים אלו, כאשר במקומות מסוימים ב"ה יש קצת אור ואנשי המקצוע האמונים לתת מענה בדבר אומרים שאפשר להקל קצת מהסגר וכו', שוב אני שומע את קול ההמון גועש וקוצף מי שמכם לפתוח שוב את בתי המדרשות והיכלות הישיבות,

אני מנסה ולא מצליח להבין מדוע לכולם יש מה לומר בענין, ואני לתומתי עדיין חושב שכל שאלה שעומדת להכרעה צריך לשאול את המומחים בדבר, ולפעול בהתאם, אקח לדוגמה את ניהול המשבר הזה במדינת ישראל.

כידוע בס"ד המשבר נוהל בצורה המניחה את הדעת, גם כאשר בפרוץ המגיפה היו שפקפקו והסבירו שלפלוני יש נגיעות להכניס את הציבור לפאניקה, וכהנה וכהנה, כיד הדמיון הפורה.

וב"ה מבחן התוצאה הוכיח שאכן המשבר נוהל נכון בצורה מקצועית, ועוד היד נטויה, והנה סוף סוף, כאשר המערכת האמונה על ניהול המשבר מתחילה לשחרר את ההנחיות ולהקל במקצת, שוב אני שומע את הקולות מכל עבר, משני צידי המתרס, אלו שגרמו לי ולאחרים סיוטים ולילות טרוטי שינה,

אלו וגם אלו, שוב מביעים דעה ומנסים לזרוע בוקה ומבולקה בקרב העם, שכאילו לחץ מופעל על האמונים על ההחלטות וכל מי שלוחץ מקבל, יש כן סוג של סחר ומכר קואליציוני, יאמרו אלו, ולעומתם יענו אלו ויאמרו וכו' וכו'.

שוב להזכיר, במבחן התוצאה המוצלח, ב"ה גם תיאוריה זו שהושמעה בתחילה ע"י המזלזלים בהנחיות המערכת הופרכה, ואנו רואים שיש בהחלט על מי לסמוך,

ואצ"ל, כמובן שכותב השורות מאמין בסייעתא דשמיא, אבל האם לא הגיעה העת לתת לאנשי המקצוע סוף סוף לומר את דברם, ולא לערב את רגשותינו ודעותינו הקודמות איש איש לפי רוחב או קוצר דעתו,

מסקנתי האחת היא, הניחו את הטיפול במשבר לאנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות הרלוונטיים, וככל אשר יורו לנו נעשה ונשמע.

ולנו כרבנים לא נותר אלא להאזין להם ולקיים את החלטתם גם כאשר הם מחליטים נגד השקפתנו תהיה אשר תהיה, ובבואם להחמיר נחמיר, ובבואם להקל נקל, ועכשיו שנתנה ההזדמנות מצד משרד הבריאות לפתוח במקצת את ההיכל ולהחזיר תינוקות של בית רבן לתלמודם, נעשה זאת כמובן בשמחה.

ומאידך נמשיך ונקפיד על ההוראות של משרד הבריאות כמו שמקפידים בבריסק על החוטם של הלולב וכדו', ותפילות לה' כמובן תמיד עזרו ותמיד יעזרו, תקנו אותי אם אני טועה

מנאי עבד לעבדי ה'
הרוצה בעילום שמו