בשבוע האחרון נראה שהותרו כל הרצועות. מכל עבר קמים להם 'ארגונים', 'היסטוריונים', פוליטיקאים ו'עיתונאים', מוכשרים פחות ומוכשרים הרבה פחות, ומטיפים לכלל ישראל - בהוכחות ובראיות כביכול הלכתיות - על כך שאין שום עניין לחגוג במירון בל"ג בעומר. ויש גם כאלו שמוסיפים ביטויים על ההמון הנבער שמכלה את זמנו לחינם בדרכים.
מחותנים, תרדו מהחובות! // הרב ישראל א' גרובייס
אתה מחדד את האוזן, שואל את עצמך האם מדובר באיזה נאום בכיכר רבין נגד 'מנשקי הקמעות', ומתברר שלא - איכשהו בחסות הנגיף הסיני, כל ילד מרשה לעצמו להשתלח ב'ידענות' וב'מומחיות' במאות אלפי יהודים - חסידים, ספרדים ובשנים האחרונות גם ליטאים - שמוסרים נפש, משלמים הון רב ועולים לציון רשב"י במירון.
"רבי שמעון", מטיפים לנו נערים, "נמצא בגמרא"; "הנסיעה למירון", אומרים לנו כאלו שכבר מזמן לא ראו גמרא, "היא ביטול תורה". ואם חסר משהו, נכנסים לויקיפדיה העברית, מעיינים בשטחיות בקטע שבו כתוב על 'התנגדות' של 'רבים מחכמי ישראל להפיכת ל"ג בעומר ליום טוב'. ו...הופ, יש לנו כבר "חשיפה: החתם סופר נגד ל"ג בעומר במירון".
רגע לפני שנמשיך, חשוב לעצור ולהבהיר: נכון, השנה הזו, לא נזכה לעלות למירון. פיקוח נפש דוחה גופי תורה. אבל זה לא מתיר לכל נער או 'ארגון' להוציא לעז על חג שהתקדש בקרב רבבות קדושים וטהורים. מאות אלפי יהודים מוסרים נפש כדי לנסוע למירון, מי אתם שתרהיבו עוז לדבר מולם.
כשמדובר על מנהג ותיקין שהחל עוד לפני זמנו של רבינו האר"י הקדוש - מי הפוליטיקאי או החכמולוג שירהיב עוז לדבר?!
מי לנו גדול מרבינו ה'בני יששכר' מדינוב בספרו (מאמרי חודש אייר, מאמר ג' אות ג') שהעיד: "נתאמת לנו מאנשי אמת - אשר השמחה ביום הזה על ציון רבי שמעון בן יוחאי - היא שלא כטבע", עד כדי כך!
מיד נתייחס ל'מקורות' ש'נחשפו' - גם באתר זה - נגד החגיגות במירון. לפני הכול חשוב להבהיר שאין כאן שום חשיפה מרגשת. מדובר במקורות גלויים וידועים. את דברי החתם סופר הללו, יודעים היטב כל אלפי תלמידי-החכמים שעולים למירון בכל שנה. חלקם אפילו לומדים את הפולמוס ההלכתי הקדוש הזה, בדרך למירון. הכל גלוי וידוע, ואם לדין יש גם תשובות.
אבל לפני הכל, כמו שחסידים עושים, נכון להביט בדברי החתם סופר עצמם - וללמוד מהם, באיזו זהירות עצומה מדבר רבם של ישראל על המנהג הזה, שהוא עצמו מתנגד לו: "כי שמעתי", כותב החת"ס, "שעכשיו אכשיר דרי, וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהילולא דרשב"י ז"ל. ואם כי כל כוונתם לשם שמים, שכרם רב בלי ספק". וגם כשהוא שולל את המנהג, הוא עושה זאת במילים לא נחרצות: "לא ידעתי אם רשאים לעשות כן".
ככה מדברים על מנהג קדוש. בסילודין!
המכתב המפורסם של החתם סופר - לגרא"ז מרגליות - כבר נידון באריכות רבה עוד בימים ההם. רבה המפורסם של צפת, הגאון רבי שמואל הלר, חיבר על כך קונטרס מפורסם 'כבוד מלכים', שבו בירר את הצד ההלכתי. כך גם רבה של חברון, בעל ה'שדה חמד' בספרו טרח ללבן את העניין מכל צדדיו. הביא דיבורים והוכחות מרתקות מספרים רבים.
אין ספור קונטרסים ומאמרים מרתקים נכתבו על העניין הזה. כולם מבינים שמדובר בעניין נשגב שחייבים לנהוג בו יותר כבוד ויראה.
ואם כבר היסטוריה וחשיפות, הרבה יותר אקטואלי לשנה זו - שנת מגפה - לצטט סיפור מבהיל שהובא בספר 'שבחי האר"י' שמתעד מקרה שבו אירעה מגפה קטלנית בישוב, ורבינו האר"י תלה זאת בשל התנגדות של 'הרבנים' לחגיגות בציון הרשב"י.
"יום אחד והם (-האר"י ותלמידו רבי חיים ויטאל) לומדים. אמר הרב לחברים: תדעו שהרבנים נתקבצו ... ורוצים לבטל הילולא דרשב"י ... שלא ילכו נשים מקושטות למירון ... ואם ככה יעשו ח"ו, יבוא מגפה גדולה ויכלה רעים וטובים. והשיב הרח"ו (-רבי חיים ויטאל): ולמה מר לא יודיע להם הדבר להציל את ישראל? אמר לו הרב: אינם מאמינים בי. אמר הרח"ו: אני אלך ואודיע להם ...
"ובא (-רבי חיים ויטאל אל הרבנים) ודברו עמו שמה שהם רוצים לעשות כן, לפי שבימים ההם יש שמחות וגילות במאכל ומשתה, ואם מידי עבירה יצאנו - מידי הרהור לא יצאנו, ואין ראוי במקום הקדוש הזה לעשותו. והשיב להם: האמת עמכם ומה נעשה שהרשב"י מרוצה בזה, וכמה שנים שנוהגים כן וח"ו יקפיד עלינו ויבא הנגף בעם ... ואז בשמעם דבריו נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו".
כן, הפולמוס סביב מירון איננו חדש. אבל "מה נעשה, שהרשב"י מרוצה בזה" ... ו"חס ושלום יקפיד עלינו".
והדברים מבהילים!.
ואם על דברי מרן החתם סופר נשענים המלעיזים, מעניין לצטט את דבריו של הרבי ה'דברי יואל' מסאטמר זי"ע, שדיבר פעם בהשתפכות על חגיגת ההילולא במירון, ש"נשפכים בו חביות של דמעות אהבה". כשמישהו הזכיר את דברי החתם סופר, אמר הרבי: "כמדומני שאם החתם סופר היה שם במירון, וראה את ההילולא במו עינו, לא התנגד כל כך לזה". (זמירות דברי יואל, לל"ג בעומר, סימן שס"ד).
השמחה הזו שנמשכה לאורך כל הדורות, מוזכרת בכתביו של רבינו האור החיים הקדוש ובכתביהם של עוד נוסעים יהודים בכל השנים. זכות ההדלקה נרכשה על ידי מרנא הסבא קדישא מרוז'ין כידוע ועוברת בין צאצאיו מדור דורים.
בני ישראל, נביאים בני נביאים, חסידים בני חסידים, אינם צריכים להצטדק בפני אף אחד. תורת רשב"י מגן להם, מאירה את עיניהם וליבם.
לשנה הבאה במירון הפתוחה ובירושלים הבנויה.
הכותב הינו עורך משנה במגזין 'משפחה', מומחה להיסטוריה של יהדות פולין בין שתי המלחמות.