אמר רבי יוחנן, כל ימיו של אותו צדיק (חוני המעגל) היה מצטער על מקרא זה – שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים (תהילים קכו,א). אמר האם יש מי שישן שבעים שנה וחולם? היה מהלך בדרך, ראה את אותו אדם שנוטע עץ חרובים, שאל אותו לכמה זמן הוא נותן פרי? ענה לו האדם הנוטע, לשבעים שנה. אמר לו חוני וכי אתה בטוח שתחיה עוד שבעים שנה? ענה לו האיש, כשם שנטעו אבותי לי כך אטע אני לבני, ישב חוני לאכול נפה עליו שינה ונרדם, הקיפה אותו האבן וישן שבעים שנה. לאחר שבעים שנה קם חוני וראה אדם אוכל מפירות החרוב, אמר לו אתה זה שנטעתו? אמר לו אני נכד של זה שנטע אמר וודאי הייתי מנמנם שבעים שנה וכו'.
את המעשה הזה של חוני, כמדומני שאין צורך להציג לאף אחד. ועם כל זה חשוב להביט בנקודה מאד מעניינת שעולה מן הסיפור. הסיפור הזה נורא מעניין כי הוא טומן בתוכו מעבר דורות של שבעים שנה, מוות וחיים, צמיחה ושינוי דורות, שהאדם המבוגר חוני המעגל שמו, שאילולא מתחטא כבן לפני אביו היו מחרימים אותו שוב אינו רלוונטי לאותו דור.
בשנת 1879 חי אדם בשם תומס אדיסון שהיה ממציא דגול והמציא כ1200 פטנטים. הפטנט הכי ידוע ומפורסם על שמו הוא נורת החשמל ששינתה את העולם ושיחררה אותו מהתלותיות בנרות, אבל אם בשנת 1870 היו מספרים לאנשים שבעוד כמה שנים שוב לא יזדקקו לנרות, אנשים היו מנידים ראש למספר או שואלים אותו איזה ספר הוא קרא.. אבל גם כשזה כן קרה אף אחד לא חשב שיום יבוא והנורה תהיה חסרת תועלת כי אפשר לייצר תאורה ללא חום וללא אש.
אבל האם מישהו זוכר את הפונוגרף שאדיסון המציא? האם מישהו מאזין לתקליטי פטיפון או שיש מי שמקליט שיעורים בקסטה על ידי ווקמן ושומע מוזיקה בדיסקמן? סביר להניח שלא. אבל דיסקמן היה עד לפני מעט יותר מעשור כלי שימושי, זמין ובדרגות שונות של שכלולים.
סוציולוגים מרבים לדבר על שינויי תרבות וצריכה בעולם כעל דברים שמשתנים והעולם משתנה איתם, ולשינויים האלו ישנם מחירים רבים. החל ממבוגרים שלא מסתגלים לשינויים ועד לילדים שחשופים לכל דבר מקצה העולם ועד קצהו, שגם בזה לכל סקטור המחיר שמשולם עליו.
האדם המבוגר, שאינו מסתגל להתקדמות המהירה של העולם, שמצד אחד נשארים תקועים מאחור וחוסר אונים מול ההתקדמות ולעומת זאת טכנולוגיות שמפותחות, כדי לעזור ולסייע לאריכות ובריאות ימיהם. ילדים שנחשפים לכל דבר שקורה ברחבי הגלובוס, כשמצד אחד המון ידע וחכמה מתקבל תוך שניות ספרות ואין דבר נעל מעיניהם, אבל מצד שני גם כל הרוע והלכלוך וחוסר יכולת אנושית לעמוד בכל המידע הרב ולסנן אותו בין טוב לרע.
לעומת כל העולם שמתקדם עם ההתקדמות, ואפילו לא מסתכל לאחור לראות את כמות החללים שהוא משאיר פצוע ומדמם על אם הדרך, אנו, העם התורני, קיבלנו ציווי שנקרא קדושים תהיו כי קדוש אני.
חז"ל לימדו אותנו, שבפסוק זה התורה אמרה לנו לשים מעצורים בחיים שלנו, שזה אומר שעל אף שאין איסור בדברים שהותרו לנו אך לא כל מה שהותר לנו הוא חובה ועל כן, מותר וצריך לאכול, אבל גם לא חובה להתבהם עם האכילה – כי קדוש, מה אני קדוש אף אתה קדוש. ובעומק הדבר, התורה אמרה לנו לעצור רגע ולהסתכל במה שאנחנו עושים אם הוא נחוץ איך הוא נחוץ וכמה הוא נחוץ. התורה לימדה אותנו שאנחנו נשים את הגבולות למה שאנחנו.
אמר לי פעם יהודי חכם, כשאנחנו מסתכלים על עבודת הקודש עם בני הנוער, אנחנו חייבים לזכור את הכלל שאומרים בתפילת שחרית 'לעולם יהא אדם ירא שמים', קודם כל אדם ואחרי שיש מולנו אדם יש שלב של יראי שמים.
החשיבה וההסתכלות על כל מעשה והתקדמות והשמירה על המרחב התורני של החיים שלנו, שמרה על ערכיות רבה בחינוך ובעיצוב כל הדורות, כולל בדורות שטופי טכנולוגיה, מידע וידע.
תהפוכות עולמיות יכולות לקרות בשני אופנים. הראשונה, תהליך איטי שלוקח שנים להתבססות דרך ניסוי וטעיה ועד להשרשה מלאה, כשבדרך כלל בשלב זה של ההתבססות השינוי המוחלטת, מתחיל שינוי נוסף להתחולל. אפשרות שניה לתהפוכה, היא דרך דברים היסטוריים גדולים ולא צפויים שקורים, שמחייבים שינוי מציאות כשעל הדרך דברים נוספים חומקים דרך הפתח שנפתח.
לצורך דוגמא, טכנולוגיית הרכב הממוחשב הוא דבר שהתחיל את ההתבססות שלו כבר המון שנים, כשבעבר הוא היה מותרות והיום הוא סטנדרט שמתחיל להתיישן לעומת רכבים חצי אוטונומיים ולעומת זאת, פצצת האטום ששינתה את העולם, הייתה תוצאה של מצב חירום של מלחמת העולם השניה ובתוך זמן קצר מאד, העולם עבר שינוי דרמטי משימוש בטנקים ומטוסי קרב לנשק השמדה המוני.
על תהליכים שקורים בתוככי המגזר החרדי, ישנם הרבה מחקרים. הרבה דובר וידובר על תהליכי שינוי שקרו בעולם בעקבות משבר הקורנה וגם על תהליכים שקרו וקורים בתוך המגזר החרדי לטוב ולמוטב.
יש פרט מעניין, מרתק וגם מפחיד שחדר דרך דלת השינויים בלי באמת להתכונן אליו.
מזה שנים שיש שאלה העומדת במרומי בתי המדרש, קהילות החדשות ואידי המקוואות. כמה זמן יקח עד שלרוב המגזר החרדי יהיה אינטרנט בבית, או אולי נכון לשאול ככה, כמה זמן בנק פועלים עוד יצטרכו להפעיל צוות אנושי מורחב בשביל מי שאין לו את היכולת הטכנולוגית לעשות פעולות. הפסימיים נתנו כמה שנים בודדות והאופטימיים התרחקו לעשור, אלו ואלו הסכימו שיש תהליך מחוייב מציאות שאי אפשר להתעלם מזה, גם לא על ידי סטיקרים ורמקולים, השאלה היא רק איך נתמודד וכמה זמן נוכל להחזיק את זה.
חלק מהתהליך האיטי התחיל והוא על ידי רשתות מסוננות וטלפונים בהגנות כאלו ואחרות, אך הרבה מהעם שמר על מרחק כלשהו והתהליך האיטי היה מחלחל לאיטו, עם ההגבלות הנכונות וההתמודדות הטובה.
משבר הקורונה, פתח פתח ללימודים מרחוק עבור כל ילד ישראלי, שהעלה את המניות של חברת זום שכמעט אף אחד לא הכיר את הפלטפורמה הזו, ואפשרות זו אפשרה על אף סגר וריחוק לראות את הקרובים וההורים המסוגרים.
ובתוך הדלת הפתוחה, התחולל שינוי גם בתוך המגזר החרדי שפלא הטכנולוגיה העולמית נכנס בדלת פנימה מכורח המציאות, ואיתה התמודדות שפותחת צוהר להתמודדויות משנה נוספות ורבות. וחשוב לזכור ולהבין שהדרך החוצה בדרך כלל קשה יותר מהדרך פנימה, מה שאומר שגם מי שהכניס לצורכי עבודה מרחוק ומכורח המציאות, החזרה לשגרה כשתהיה בע"ה לא תחזיר את הגלגל אחורה.
מבלי להכנס לנושא של תכנים שיש באינטרנט, לפיתוח תלותיות/התמכרות ועוד מרעין בישין שיש ברשת ואף לא לצד שכנגד, הדברים התועלתיים והטובים שהרשת הביאה לעולם, יש דבר חשוב מאין כמותו שצריך לקחת בחשבון והוא נושא המידע והידע.
מידע כולל טענות על עובדות. עובדות נעשות למידע רק שהם מוזכרים או נכתבים, ולכן מידע יכול להיות גם שגוי או לא נכון. מהו ידע? ידע אם כן הוא מידע מאורגן המשובץ בתוך הקשר. ידע הוא מידע שאפשר להפיק ממנו משמעות, ולהחליט האם הוא רלוונטי. המידע מגיע עלינו כיום באמצעות הכלים הטכנולוגיים ,גם אם אין לנו רצון בו העולם מלא במידע , אך מה שחסר בו הוא הידע .כדי להפוך את המידע לידע עלינו להשתמש בחוכמה (פוסטמן "קץ החינוך" 1997).
במאמרים הבאים נרד לעומקם של שני המושגים ונבחן אותם ואת הרלוונטיות לגבנו.
0 תגובות