השבוע הפגינו נשות ברסלב מתחת לביתו של אבי, השר אריה דרעי, בגלל מחשבה שאולי הוא זה שמונע מבעליהן להגיע לקברו הקדוש של ר' נחמן מברסלב זצוק"ל בעיירה אומן שבאוקראינה.
הן הביאו רמקולים גדולים והשמיעו את ההקלטה של דסי הקטנה שבכתה בבנייני האומה לפני 20 שנה. כן, 20 שנה עברו. איך שהתבגרתי. אח שלי שהיה בבית שלח לנו את ההקלטות מההפגנה.
אני שומעת את עצמי בוכה שם מדם ליבי "האם אין מישו אחד שיביא לי את אבא שלי שיהיה רק שלי בבית שלי, רק יחד איתך התפוח יהיה מתוק יותר".
כשדיברתי בבנייני האומה הייתי ילדה בת 9, בגיל שהבן הבכור שלי היום בלי עין הרע. מאותו רגע השאלות הכי נפוצות ששאלו אותי בחיי זה: "למה היה לך מסטיק בפה" ואת דסי של התפוח בדבש?" ו."למה אמרת שאת רוצה את אבא שלך עם התפוח בדבש הרי ממילא אבא שלך באומן כל שנה".
אגב, תמיד עניתי שזה לא אותו דבר כשאבא אצל הצדיק מאשר כשאבא בכלא.. הנקודה שתפסה אותי הייתה אבא שלי שלפני שכל הבעלים של הנשים היקרות האלה היה נוסע לאומן הרבה לפני שיכול להיות שהם הגיחו לאוויר העולם.
אבא היה משאיר אותנו בבית עם אמא וסבא וסבתא ע"ה, בגלל האמונה היוקדת בהבטחתו של ר' נחמן שמי שיבוא לקברו בר"ה הוא יתפלל עליו לשנה טובה.
אז אותו אם תוקפים?! עליו אומרים שהוא חוסם את הדרך לחסידי ברסלב?! הוא שבמשך השבועות האחרונים לא נח אפילו לרגע?! ומי שמכיר את אבא שלי יודע כמה הנושא הוא ממש בנפשו כדי לעשות הכל אבל הכל כדי שאולי יצליח.
אז כמו שאמרתי בתחילה עלה בי כעס.
ואז פתאום הבנתי, אומן ראש השנה! ככה גדלתי. ככה בשבילנו זה היה ראש השנה. ומשפחות שלמות של חסידי ברסלב וגם לא של חסידי ברסלב אלא של אנשים שרגילים לנסוע ולהשתטח על קברו של הצדיק. פתאום העולם שלהם מתערר כי הרי אומן- ראש השנה! אין משו אחר! ולכן הזעקה והשבר הגדולים שלהם.
אז אולי הם הפנו את החיצים אל האיש הכי צדיק שיש ואולי היחיד שנלחם עבורם כדי שכן יהיו. אבל לזה כבר התרגלנו, שאבא מוסר נפש גם אם בסוף יהיה לאנשים טענות.
אני מאחלת לכל עם ישראל ולכל יהודי ויהודיה באשר הם חוגגים את ראש השנה. שהתפוח של כולכם יהיה מתוק כל כך! מתוק של שנה מתוקה וטובה שדופקת על דלתינו. שהתפוח שנברך עליו מכל הלב גם אם זה לא עם כל המשפחה המורחבת לידינו גם אם זה לא עם הדודים והדודות.
ולא באומן או בכל מקום בעולם שכל אחד יתרגל לשפוך שיחו לפני היושב במרומים. "רחמנא ליבא בעי" יותר מכל שנה אנחנו מבינים שהקבה פשוט רוצה את הלב שלנו! הוא עירבל לנו את כל ההרגלים והמנהגים בתי כנסיות.
תפילות. בידודים. שינה לנו את כל הסדרים. ואומר לנו תתפללו אלי! אפילו ביחיד אפילו בבית אפילו לא במניין (!!) העיקר תתפללו אלי! תתחברו אלי בלב היהודי החם שלכם לריבונו של עולם!
אני לא מתיימרת להיות צדיקה ולא אחת שמחזקת. אבל אחרי שבועיים בבית עם בעלי וילדי. היום כשאני משתחררת ב"ה בבריאות איתנה (לבידוד נוסף עם כל עמ"י) אני דווקא מרגישה הכי ביחד עם כולם. וגם שמבולבל וגם שלא ברור כלום נתפלל מכל הלב ליושב במרומים שתכלה שנה וקלילותיה ותחל שנה וברכותיה!.
0 תגובות