הגיע הזמן להתאים את הלימוד לשנת תשפ"א

מישהו בחינוך העצמאי, באמת חושב שהילדים שלנו יושבים בבית ומציירים בגיר? לדעת רבים, חוסר המעש והמניעה מהפצת שיעורים מצולמים מגיע מהתכחשות למציאות.

זו קריאת השכמה ובקשה ממחנכי ילדינו: התחילו לצלם שיעורים ושלחו לנו בדרייב, או בווטסאפ, או בטלגרם, או במייל. אתם יודעים מה? אנחנו יכולים לקבל גם דיסק-און-קי.

לאחרונה פרק בפניי חבר קרוב את כאבו האישי, "בשבוע השלישי של הקורונה (נראה שחלף מאז נצח) התקשרתי לרב'ה של הילד שלי ושאלתי אותו אם יש סיכוי שילמד איתו קצת דרך הזום".

"הרב'ה השיב, כי התפרצתי לדלת פתוחה משום שהוא מחפש הדרכה בתחום כדי לתקשר עם תלמידיו, אליהם הוא כל כך מתגעגע. האמת? גם הילדים התגעגעו אליו. מיד נסעתי אליו הביתה עם הציוד הנחוץ, התקנתי את מה שצריך והדרכתי אותו בקצרה כיצד להשתמש בזום".

החבר שלי מספר כי "מאותו יום ואילך, הילדים לא החסירו שיעור אחד מהרב'ה האהוב. הוא מסר שיעור אינטראקטיבי לילדי הכיתה באמצעות הזום במסירות נפש ראויה לשבח, כולל ימי שישי וערב פסח".

"אחרי הבלאגן הרמתי טלפון לבכיר בחינוך העצמאי והתברר לי שרוב מנהלי בתי-הספר הציעו להביא טאבלטים לילדים אבל ההנהלה התנגדה. ומה קורה ברוב הבתים? הילדים יושבים מבוקר עד לילה מול מסכים ומשחקים שונים, צופים בסרטים ומכל הבא ליד. ומול כל המסכים הללו, מישהו מצפה שילדינו יאזינו לקו קולי?".

אני קורא מתחנן ופונה למנהלי החינוך העצמאי: קחו את כל המורים המצוינים שלכם, צלמו אותם ושדרו את שיעוריהם לילדים. אם אכפת לכם מהחינוך של ילדינו, ראוי שתיקחו לתשומת לבכם, כי פרט לאנגלית, הילדים לא ממש למדו משהו כבר יותר מחצי שנה.

תקופה משמעותית מחוץ לכותלי הת"ת, ילדים לא זוכרים כיצד נראה ספר לימוד. הם מספיק בוגרים כדי להבין שהלמידה לא מותאמת לאורח חייהם ולעשות חרם על למידה באמצעות הטלפון.

הם לא מסוגלים לזה. עם כל ההערכה שיש למערכת, נראה שיש כאן התכחשות למציאות, טמינת ראש בחול ובריחה מאתגרי השעה.

יש ברשותנו כלי שנקרא אינטרנט. אנא מכם, תייצרו תכנים, אין אלטרנטיבה טובה יותר והעולם לא יחזור לאחור - הוא רק מתקדם.

למדו את המורים שלכם ליצור תכנים תורניים דיגיטליים. אנחנו בעולם של זמינות בו המדיום המוקלט שולט. מדוע מערכת החינוך נשארת מאחור? אינני מדבר על המיינסטרים ועל רוב החיידרים, אלא על מוסדות החינוך המותאמים גם ככה לציבור שלנו.

בעולם שבו אנשים מבינים שאינטרנט קיים והוא נתיב צריכה ככל הנתיבים האחרים, השאלה היחידה שנותרה היא מה אנחנו בוחרים לצרוך בו. זה כבר תלוי בנו. אינני מבקש להטיף או לחנך או לשנות את העולם. אני רק מציב מראה מול המציאות: האינטרנט נמצא - אל תעצמו עיניים, נצלו אותו!

למען ילדינו, אם לא למעננו.