כשבת סמינר מתגוללת שיכורה בלילה / טור

בגל הראשון פחדנו כולנו מהנגיף הסיני המסתורי, מההידבקות בו ומהחשש ממקרי המוות הרבים ששמענו מסין ומאיטליה. מאז, נדבקו בישראל יותר ממאתיים אלף בני אדם, 2452 מהם הסתלקו לעולמם, אך מתברר שהסיכון הגדול ביותר נמצא דווקא בקרב אלו שחיים, ואולי אפילו לא נדבקו כלל פיזית בנגיף.

לא מדובר רק בנערי שוליים, כפי שרבים נוטים לחשוב, אלא בילדים שהיו עד לא מכבר תלמידים במוסדות רגילים, חלקם אף מהשורה הראשונה, שמסתובבים בעיקר בלילות ברחובות קריה, כשהם משועממים וחסרי כיוון. האלכוהול וחומרים ממכרים אחרים מגיעים לידי ילדים בני 15-16, והתוצאות בהתאם, וזאת מבלי להתייחס לבעיות הצניעות הקשות וההידרדרות בכל קנה מידה אפשרי.

השבוע נאלצתי לחזות בנערה חרדית צעירה, תלמידת אחד הסמינרים הנחשבים בירושלים, כשהיא מתגוללת ברחובה של עיר, שיכורה כלוט. זהו מחזה נורא שהעלה לי אסוציאציות ממגילת איכה. ההורים כבר התייאשו, הסמכות ההורית שעוד הייתה בתחילת הגל הראשון אבדה במקרים רבים באופן מוחלט ולמרבה הצער לא מדובר במקרה חריג ונדיר.

מתברר, כי זו תמונת המצב בשכונות ובערים חרדיות נוספות: נערים מסתובבים בחוסר מעש, "חוגגים" לילות שלמים ומאבדים את צלמם האנושי והדתי, ותקציב בארגונים המוכרים לטפל בהם - אין. בינתיים אין מענה לאותם נערים ונערות, כולם עסוקים בדברים אחרים והחשש הגדול הוא כי עוד מעט יהיה ממש מאוחר מידי.