הראשל"צ: "רוב השיער לפאות מגיע מעובדי העבודה זרה"

הראשון לציון והרב הראשי, הגאון רבי יצחק יוסף, ממשיך במאבקו של אביו, מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, נגד חבישת פאה נוכרית והחשש כי מדובר בהנאה מעבודה זרה.

המאמר ההלכתי ששיגר הרב יצחק יוסף לרב גרוס מנומק בלמעלה מארבעים עמודים. בין היתר, כותב הרב הראשי: "הנה בשנת תשס"ד התעוררו לגבי הפאות הנכריות, שרוב השיער מגיע ממקדשים בהודו שבהם מגלחים מאות מליונים של עובדי ע"ז (הינדו) את שער ראשם לע"ז (בודהה), ובשנת תשס"ד יצאה הוראה לאסור ולבערם מן העולם בשריפה. אלא שאח"כ קם גוף כשרות שטען שלקח את החאריות לידיו, ומאז נשכח הענין, ויש גם אפשרות להשיג הכשר על פאות שאין בהם חשש ע"ז.

"אולם הגרי"ש אלישיב התנה שההכשר יהיה צמוד משעת גזיזת השיער ועד הגיעו לידי גמר, ובלא זה אין להתיר. ולכן כמה גופי כשרות מפורסמים משכו את ידיהם. זולת הכשר בשם חניכי הישיבות שתוך זמן קצר העניק הכשר לעשרות חנויות. ורבים טוענים שחקרו ובדקו אודות טיב ההכשר ההוא, ומצאו שאין לו פיקוח בשטח כלל.

"ולטענתם גם הגר"י זילברשטיין והר"ש אליעזר שטרן מחו בכך, שמוכרח השגחה כדין כבר משעת גזיזה, וכמו שהורה הגרי"ש אלישיב. ודלא מי שנתן את ההכשר. וכן אמרו בשם הגרמ"מ קארפ שא"א במציאות לסמוך על ההכשר בזה".

"במציאות", כותב הרב הראשי, "רוב ככל השיער ממש מגיע מעובדי העבודה זרה הנ"ל, שפעם אחת בחייהם מקפידים לגלח את כל השער לכבוד העבודה זרה, הגם שאינם מתגוררים בהודו. ולוקחים מהם, כיון שיש להם שיער ארוך ומגוון בכמה צבעים. וגם השיער הנקרא בשם רוסי או ברזילאי אירופאי, ארגנטינאי וכדו', בא מהודו, ע"י סוחרים שקונים מהודו ומשווקים למדינות הנ"ל.

"ואומרים שיש בסין שוק שיער שמשווק לכל העולם, ומקור השיער שם הכל מהודו. ועוד ששיער שמגיע מכפרים נדחים ולא מהודו, מחירו יקר יותר. ואחרים טענו עוד שבדקו את המציאות, ואכן גם הפאות שנקראים על שם ברזיל ואירופה וכו', מקורן בהודו".

הרב יצחק יוסף התייחס לטענות כי המגלח - הספר - עושה זאת לשם כסף ולא לע"ז וכותב: "הנה את התקרובת לע"ז מביא המקריב, ולא המגלח, ואין זה תלוי בדעתו של המגלח. ובפרט ששם מצוי אמונה זו, ויתכן שגם המגלח מאמין בזה וממילא מתכוין גם לזה, אע"פ שעיקר מטרתו בשביל הריוח הכספי שלו".

כמו כן, כותב הרב הראשי: "וראיתי מסמך שבו גבו עדות מגוי איטלקי שאחראי על השיער שם, שמביא את השיער ['האטלקי'] מהודו, שמקבל אותו מכהני דת, וכמו שיש נשים עניות שתורמות את שערן לבודהה, והשיער נמכר עבור הבודהה. ובכסף משתמשים לצרכי בית התיפלה. [ושכן סיפר סניור ג'ובאני האיטלקי]. ושגם אחד מרבני לב לאחים ביאר שגדולי הדור הורו שבודהיזם נחשבת לע"ז".

הראשון לציון הוסיף והתייחס לעצם האיסור בחבישת פאה, ללא קשר לחשש עבודה זרה, וכתב: "וברשות הרבים, רוב ככל גדולי רבותינו הספרדים והאשכנזים הרי אוסרים ללבוש פאה נכרית ואיסור חמור הוא, ומכשילים את הרבים בזה, וכמה מכשולים נגרמו בצבור החרדי עקב חבישת הפאה נכרית לצעירות. וכן העלה מרן אאמו"ר שפאה נכרית היא איסור גמור. ולכן אין לסמוך על כמה ראשי ישיבות ספרדים המורים לתלמידיהם הספרדים שישימו נשותיהם פאה נכרית, ומבטלים בזלזול את מנהגי הספרדים".

הגר"י יוסף ציטט את הרבנים שכן התירו בדור הקודם לחבוש פאה, והדגיש: "בדורות הללו שעושים את הפאות הנכריות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם האשה הולכת בשערותיה הטבעיות בגילוי ראש, או בפאה נכרית. ורבים מאלו שהתירו פאה נכרית לא היתה כוונתם לפאות המצויות כיום, שגם השחקניות הפרוצות מתקשטות והולכות בפאה. ובפרט בפאות הארוכות, ובודאי שיש בזה פריצות להדמות לחצופות הללו, אשר פרצו כל גדרי המוסר מעליהן, וחלילה ללמוד ממעשיהן המקולקלין.

"גם פוסקי דורינו הורו לאסור לחבוש פאה נכרית ברה"ר [עכ"פ בפאות של זמנינו], ומלבד דעת מרן אאמו"ר כן הוא דעת הגר"ש וואזנר, הגרי"ש אלישיב, הגרב"צ אבא שאול, הגרי"י קנייבסקי, הגר"ש שבדרון, ועוד.

"וראה בהקדמת שו"ת שבט הלוי ח"א (עמ' ט) שכתב, שבאשת איש לית דין ולית דיין שאיסור גמור הוא לילך בסתירת שער, ולא מפני גילוי שערות הראש בלבד אלא עצם ההליכה בשערות מסותרות הוא פריצותא שאין כמוהו, ולקוח מן הירודים שבאנושות, גם כשהולכות בפאה נכרית, שעצם צורת השערות הוא באופן שמהרס דרכי הצניעות, ומה נואלו אלו שמבקשים להם קולות ע"ז תחת מסווה של כיסוי ראש מדומה".

בסיום מכתבו, כותב הרב הראשי: "וידעתי על כמה מקרים שזוגות היו בעת צרה, והתפללו להשי"ת בתפלתם את הברכה הנ"ל שכתב מרן אאמו"ר לאלו שנזהרים לכסות את הראש כדין מבלי פאה נכרית, וזכו לישועה".