כשהרב פרויליך זעזע את יחסי ליטאים-חסידים

שנים רבות מאז המחלוקת המפורסמת בין ה'מתנגדים' ל'חסידים' לא שמענו משפטים כה חריפים כנגד עולם החסידות. המריבות, ההשקפות השונות נשכחו, כאילו מעולם הגאון מווילנה לא קפץ מהחלון כשבעל התניא ניסה לפוגשו[1].

עוד טרם הספיק הרב פרויליך להכחיש, או לומר שדבריו הוצאו מהקשרם, פרסם מקורבו של גאב"ד העדה החרדית, שהופעת הרב פרויליך בפני הוועדה, לא הייתה בשליחותו.

כך שמי שלא הבין את עוצמת הזלזול בחסידות, לאחר ההודעה מהגאב"ד, הבין גם הבין. "ובוודאי הדברים הפוגעניים בגדולי ישראל ובמנהגי ישראל שנאמרו ע"י הוא למורת רוחו של מרן שליט"א, וכואב מאוד על הדברים החמורים שנאמרו ע"י, ומוחה נמרצות על בזיון התורה, והאמת והשלום אהבו", נמסר מהגאב"ד.

מחמת ההתבטאות החריפה, כלל העיתונות החרדית, שסקרה בהרחבה את העדויות על אסון מירון, השמיטה את המשפטים הנ"ל, ככל הנאה מחשש לזעם רב אצל הקונים החסידים הפוטנציאלים שיפגעו מהרב פרויליך.

זהו קו פרשת המים. שנים רבות הליטאים מסתירים את השקפתם על עולם החסידות, והנה בא פתאום הרב פרויליך וזעזע את המערכת לחלוטין.

נראה שהרב פרויליך, צעק את מה שכל העולם הליטאי חושב בליבו, ואינו יכול להתבטאות.

היחס של העולם הליטאי לאדמו"רים שווה ליחס של העולם החסידי לאדמו"רי וואטסאפ. על מרן הרב שך סופר שנכנס לישיבת מועצת גדולי התורה משותפת עם המועצה החסידית, הוא הפטיר ואמר: "מה זה פה, בית יתומים?".

דבריו של הרב פרויליך מזכירים במידה רבה את דבריו של הגאון רבי שלמה רפפורט מחֶלְם י"ע מחבר 'מרכבת המשנה' על הרמב"ם ועוד ספרים.

על גאונותו נכתב די והותר. נסתפק פה במסופר על המהרי"ל דיסקין שעלה לארץ ישראל ובאמתחתו היו: בבלי, ירושלמי, רמב"ם ומרכבת המשנה, ותו לא.

הגר"ש רפופורט חי בדור הראשון לחסידות, ובהקדמתו ל'מרכבת המשנה' נכתב בחריפות כנגד חסידי זמנו, דברים שמזכירים במידה רבה את דבריו של הרב פרויליך:

"ויש מהם ריק מכל מדע קטן הוא ודל. לא בסוד ולא בגמרא השתדל. ערום יערים. וקול נהי ירים. מדלג על ההרים. ובתפלות ותחנונים. בשיר ורננים. וקולות וניגונים. ומעשיו משונים. עוטה לבנים... האנחות שוברות חצי גופו של אדם. ומוליכים ומביאים בידם. וינוע כנוע עצי היער. תסמר שער... וכיוצא בזה דברים אשר לא שערום אבותינו. בעינינו ראינו. ואלה הם סגולות זמננו. ואף כי לא קרא ולא שנה. חכים יתקרי ורבי יכונה. וכל המוסיף בתנועות והויות. משובח ומפואר בפיות. טף ונשים. ויחלץ חושים. בפני דלי השכל ורשים".

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

[1] אין עסקינו כאן לחקור את אמינות מעשה זה באופן היסטורי. אנו רק דנים בהפצת מעשה זה שמפורסם ביותר.