התרגשות בעולם החסידות

כתמי דם ודמעות: סידורו האישי של הבעל שם טוב נחשף

לראשונה נחשפו צילומי סידורו האישי של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שבו התפלל בקביעות • גדולי תלמידיו כתבו בו את שמותיהם כדי שיזכירם בתפילתו • צפו בצילומים מהתגלית הגדולה (חסידות)

מענדי קורטס | כיכר השבת |
סידורו של הבעל שם טוב (צילום: ספריית חב"ד)

התרגשות בעולם החסידות: אחרי שנים שבהן היה נעלם מעין רואים, האוצר הגדול נחשף. צילומים מתוך סידורו האישי של הבעל שם טוב הקדוש, שהתגלגל באירופה במשך מאות שנים עד שהגיע לידי האדמו"ר הקודם של חב"ד - נחשפו בפעם הראשונה לציבור.

בצילומים, שחלקם פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד', נראים כתבי יד של גדולי תלמידי הבעל שם טוב, שרשמו את שמותיהם בסידור על פני מספר עמודים כדי שיהיו לזיכרון לפני רבם בשעת תפילתו.

עם התלמידים החתומים בסידור נמנים - ממשיך דרכו המגיד הגדול ממעזריטש, רבי אלימלך מליזענסק, רבי זושא מאניפולי, רבי יעקב יוסף הכהן בעל ה"תולדות יעקב יוסף", רבי פנחס מקוריץ, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ותלמידים רבים נוספים.

כתב ידו של הבעל שם טוב ניכר בעמודים רבים בסידור. על חלק מהעמודים ציין האדמו"ר הריי"צ מחב"ד זי"ע כי ניכר שנספגו בדמעות. כשהיה בגיל 24 קיבל הרבי את הסידור מאביו (שקיבל אותו בהשאלה) לזמן קצר, התבודד בחדרו ורשם לעצמו כל פרט ופרט שבו, עמוד אחר עמוד, במסמך מרתק.

חמש שנים קודם כתיבת המסמך חזה הרבי הריי"צ מקרוב במעשה נסי הכרוך בסידור. זה היה כאשר הגיע אל העיירה האוקראינית שבה היה הסידור, והבחין כי ביתו של הגביר, שברשותו היה הסידור, נשרף כולו, למעט חדר אחד – החדר שבו היה הסידור בשעת השרפה.

"אנוכי אוכל להעיד, כי בעצמי הייתי שם", כותב הרבי הריי"צ, "וראיתי את החדר שנשאר שלם ולא נחרך אפילו מעזיבת התקרה. והחדר הזה נשאר בשלימות ממש".

בעת משפט הספרים של חב"ד בשנת תשמ"ה הזכיר הרבי מליובאוויטש זי"ע את הסידור והפליא בקדושתו. "תמיד הייתה לי יראה גדולה מפני סידור זה", התבטא הרבי, "וחששתי ליקרב אליו ולמשמש בו".

מצד ימין, בשולי הברכה: כתב ידו של הבעל שם טוב (צילום: ספריית חב"ד, באדיבות שבועון 'כפר חב"ד')

עוד סיפר הרבי כי הרבי הקודם לא היה מניח לאיש להתקרב ולגעת בסידור, למעט עיתים נדירות שבהן הרשה - לאחר סדר הכנה שכלל בין היתר טבילה במקווה - לגשת ולנשק את הסידור.

גלגוליו של סידור

המידע בדבר גלגוליו המלאים של הסידור מידי הבעל שם טוב ועד ספריית ליובאוויטש, כעבור מאות שנים, לוקה בחסר. את הסידור כולו, שנכתב עם כוונות האריז"ל, כתב גיסו של הבעל שם טוב רבי אברהם גרשון מקיטוב, בכתב ידו. לימים נפגם חלק קטן מהסידור, והושלם בהסכמת הבעל שם טוב בידי הסופר ר' פנחס.

לפחות שלוש מסורות וגרסאות ישנן על סידור מהבעל שם טוב שהועבר לדורות הבאים. אף אחת מהן אינה מאפשרת לומר בוודאות כי הכוונה לסידור המדובר. גרסה אחת (בספר 'אמונת צדיקים' תר"ס) מייחסת את התגלגלות הסידור אל רבי מרדכי מצ'רנוביל, שקיבל אותו מידידו הקרוב ר' ישראל, נכדו של הבעל שם טוב (ר' ישראל היה אחד משלושת בניו של ר' צבי ז"ל, הצדיק הנסתר בנו של הבעש"ט), שירש אותו מזקנו.

עמודים מתפילות הימים הנוראים. בתחתית: סימונים שלפי המקובל נספגו בדמעותיו של הבעל שם טוב ומעורבים בדמו (צילום: ספריית חב"ד, באדיבות שבועון 'כפר חב"ד')

גרסה אחרת מייחסת את התגלגלות הסידור ליורשיו של בעל ה"דגל מחנה אפרים", נכדו של הבעל שם טוב. הדבר מופיע בשטר מעשה בית דין המחלק את הירושה, שבו עם החפצים המחולקים נמנים סידור הבעל שם טוב והתפילין של רש"י שלו. גרסה זו העדיף החוקר ר' יהושע מונדשיין, היות שברשימת הרבי הריי"צ על אודות הסידור, מצוין כי מלבד הסידור נמצאות בבית הנגיד (שממנו הגיע הסידור אל הרבי הקודם, כדלקמן) גם התפילין של בעל הדגל מחנה אפרים. הנה כי כן נמצא קשר ישיר בין הסידור לבין בעל הדגל מחנה אפרים.

בשלב הבא ידוע שהסידור הגיע אל הנגיד החסידי רבי יצחק ליפסון, שהתגורר בעיירה קמינקא האוקראינית וברשותו שכן הסידור שנים רבות עד שהגיע לרבותינו נשיאינו. איך הגיע אליו הסידור? גם כאן הפרטים אינם מחוורים לחלוטין. לפי מקורות שונים את הסידור קיבל הנגיד בנדוניה שזכתה בה רעייתו. לא ברור מנין התקבלה הנדוניה, אם מהחלוקה האמורה של עיזבון בעל הדגל מחנה אפרים, ירושה מרבי מרדכי מצ'רנוביל או ירושה אחרת.

"התרגשות חסידית גדולה"

במהלך השנים שבהן היה הסידור ברשותו של הנגיד היו יחידי סגולה שזכו לראותו. הרבי הריי"צ ביקר כמה פעמים בעיירה וראה בביתו של הנגיד את הסידור. יחידי סגולה נוספים ראו את הסידור בחצרו של האדמו"ר מסקווירא (שר' יצחק ליפסון נמנה עם חסידיו). בהזדמנות אחרת, כאמור, בשנת תרס"ו, קיבל הרבי הרש"ב את הסידור בהשאלה למשך מספר שבועות והראה אותו לתלמידים בליובאוויטש ולבנו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ובצל כליאתם של יהודי רוסיה מעבר לחומות מסך הברזל, נעלם הסידור מן העין למשך שנים, וכאילו אבדו עקבותיו.

אחד מהעמודים בתפילת שמונה עשרה, שבו כתבו תלמידי הבעל שם טוב בכתב ידם את שמותיהם (צילום: ספריית חב"ד, באדיבות שבועון 'כפר חב"ד')

לראשונה, כך לפי מחקרו של ר' יהושע מונדשיין, נחשף הסידור שוב בחורף תרצ"ד בידי אדמו"ר הריי"צ, שהגיע אז לוורשה. באותה הזדמנות הציג הרבי את הסידור לרבים. עיתון ה'היינט' שיצא בעיר דיווח בכותרת מרעישה: "התרגשות חסידית גדולה לרגל סידורו של הבעל שם טוב הנמצא בוורשה", ושמועות משמועות שונות נפוצו על גלגוליו של הסידור. במשך השנים הבאות הוסיף אדמו"ר הריי"צ להראותו, פעמים מעטות, ליחידי סגולה, אך מאז נסתם חזון ונותר הסידור הרחק מעין רואים. עד השבוע, שבו נחשף צילום עמודיו לכלל הציבור.

איך הגיע הסידור אל הרבי מהנגיד ר' יצחק ליפסון? גם בכך נפוצו במהלך השנים גרסאות שונות. היו שהצביעו על מתנה לרבי הרש"ב או הריי"צ והיו שטענו כי מדובר במכירה – אם מהנגיד עצמו ואם מיורשיו. ר' יהושע מונדשיין הסיק במחקרו, לאור מכתבים שפורסמו בשנים האחרונות המתעדים את הליך המכירה בין הנגיד ובין הרבי הריי"צ, כי הסידור נמכר לרבי בידי הנגיד עצמו.

כאמור, בתקופה האחרונה סרקו עובדי הספרייה את הסידור בשלימותו וקטעים מיוחדים מתוכו פורסמו ב'כפר חב"ד'. לדברי מנהל הספרייה, הרב שלום בער לוין, ההחלטה התקבלה לאחר שורה של דיונים. ההחלטה לא הייתה ברורה מאליה. "מה שהכריע את הכף היה ההבנה שאין טעם בגניזתו כך לנצח".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר