בקריצה

זוחלים ורועדים // ח' רציני

אנחנו לא יכולים לקנות כל היום רק שעועית עם חיות טמאות, בואו ננסה עוד סוג, אולי בשניצל תירס יהיו כבשים ואיילים?? הפליג אבא הרחק בדמיונותיו... // ח' רציני קורץ על חַבַרוֹת והברקות ושאר ירקות... (סאטירה)

ח' רציני | כיכר השבת |
(עיבוד: דבי גולד )

אלישבע קימטה את מצחה ממושכות מנסה להיזכר מתי הכל התחיל. פעם פעם הם כן היו יוצאים עם הילדים לגן החיות התנכ"י, אפילו היתה תקופה שהיה להם מנוי. וואו זו היתה תקופה! נוסטלגיה. היא היתה לוקחת את כל המשפחה כולל האברך חצי יום (בחצי השני הוא בילה בתנכ"י...) לברך משנה הבְּרִיוֹ'ס. הנהלת הגן 'הפסידה עליהם' כמו שאומרים...

לכל הטורים של 'בקריצה' - הקליקו כאן

עד לא מזמן. כשהתהפך עליהם הגלגל. ושמוליק חזר עם שקית שעועית קפואה מהסופר.

מאז ועד עתה החלו בני משפחת זוּגלמן לרכוש שעועית בכמויות מסחריות, הקטנים תמיד אהבו חיות מחמד, והגדולים מעולם לא פחדו מהטורפים. רק היא, אלישבע, נותרה בדד רועדת מהזוחלים ומתגעגעת לגדרות עם השועלים.

"אמא, לא צריך לנסוע לתנכ"י יש לנו הכל כאן קרוב ובזול יותר. חוץ מזה שתמיד זו הפתעה מה ייצא ואין שום רמז על השקית מבחוץ חוץ מההדפסה החדשה 'נא לא להאכיל את החיות'", הסביר אבי החמוד והוסיף בהתלהבות "גם מקבלים עוד שקית עם חיות על כל שקית שקונים. יש מבצע.."!

"רק מעצבן שלפעמים חסר בפאזל חלקים" התלונן אחיו, הממורמר שבבני החבורה. "מה הם חושבים שאני יעשה עם רגל נחש ואף של אפרוח?? זלזול בלקוחות", הפתיע עם מושג חדש שלמד...

"לנחש אין רגליים! לא למדת בבראשית??" מחה הקטן בגדול והותיר את עקרת הבית פעורת פה.

בארוחת צהריים בשלהי בין הזמנים אסף אבא את כל הגדוד והסביר על צער בעלי חיים. "דבר ראשון אנחנו חייבים לזכור לא להתעלל בחיות, הם גם בני אדם..., ואל תשכחו שהם נקלעו לכאן שלא מרצונם וצריכים להבין אם הם מבולבלים או לא משתפים פעולה. מראש הם לא תכננו להינעל בשקית יחד עם שעועית. ועוד קפואה. זו טראומה מבחינתם".

אבא ניצל את השקט והמשיך "דבר נוסף חבר'ה, זה לא תכל'ס. אנחנו לא יכולים לקנות כל היום רק שעועית עם חיות טמאות, בואו ננסה עוד סוג אולי בשניצל תירס יהיו כבשים ואיילים?? מי יודע אולי נמצא יום אחד שופר לראש השנה? נפשיר אותו ונתקע תקיעה גדולה!". הפליג אבא הרחק בדמיונותיו.

את אלישבע זה פחות הצחיק, כל העניין היה נראה לה מופקע לחלוטין. "אולי די כבר עם זה?? תמצאו תעסוקה אחרת! אני לא יכולה להרים כל היום שְרצים מהרצפה ולנחש אם זה של שמוליק, של 'ההחלפה' של אבי או בכלל ברח מפריימן. ראיתי שהם נהיו סוכנים של המתחרים – 'חרקים ללא חשש ירקות'".

הילדים ניסו להסביר לאמא הדואגת ברוך כי זו תקופה שתחלוף. "עוד מעט תגיע העונה של הגוגואים, נאחסן את כל השעועית והזחלים במקום שאנחנו לא מגלים...". "תני להם ללטף קצת חיות מחמד זה ללא חשש טבל ושביעית וללא קטניות" חידד אבא את הפַּן ההלכתי.

בליל שבת באו מים עד גועל נפש, כאן כולם כבר הודו פה אחד שחדק של פיל זה צעד אחד יותר מידי, למרות שאח"כ ראו שעל החבילה המרשרשת נכתב שחור ע"ג לבן "זהירות! עלול להכיל חלקים גדולים" עדיין, בואו, קנינו שעועית ירוקה לא חשבנו על כזו הברקה. פיל הוא מין נכחד והילדים מפחדים.

ביום ראשון כששמוליק ליטף זברה – שהרכיב מכמה חבילות - במרפסת המטבח, אמא התיישבה לנסח מכתב חריף לחברת הירקות החיים.... לא אלאה אתכם בכל תוכנו של המכתב, רק אומר שעיקרו היה: תנו לחַיות לִחיות!!

אלישבע האריכה בהלכות צער בעלי חיים ומחתה על החדרת חיות בר לשקיות שמיועדות בקושי לעכבר, היא דרשה בתוקף וועדת חקירה ממלכתית והדגישה שלא תתפשר על פחות מפיצוי שיעבור בקרה גם מבחינה הלכתית.

זה עבד.

בשקית הבאה בנוסף לרעל עכברים וריסוס, צרפו מטעם החברה גם כמה דגי זהב קטנים.

שבאלול זוחלים ורועדים....

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר