להילולה של הבבא סאלי הקודש – ד' שבט
ניסים ונפלאות – בזכות מה?
ה'בבא סאלי' הקדוש, היה ידוע בזכות הניסים והמופתים שעשה, והיה מחובר לשמים יותר מהארץ, ורב הנסתר על הגלוי, ונגלה טפח קטן מיראתו, קדושתו וצניעותו הרבה.
הרה"ג אברהם בליקשטיין ראש כולל "מבשר ישראל" סיפר ביום ההילולה קווים לדמותו של ה'בבא סאלי' הקדוש, מהפן האישי משפחתי הקרוב.
בנם של קדושי עליון: הבבא סאלי הגיע ממשפחה של קדושים, סבו הגדול היה רבנו קדוש עליון, חסידא ופרישא, רבי יעקב אביחצירא זיע"א, הידוע בכינויו ה"אביר יעקב".
אביו של הבבא סאלי רבי מסעוד, היה ממשיך דרכו של רבי יעקב, והיה בעצמו קדישא חסידא ופרישא.
רבי דוד, אחיו הגדול לא היה נקרא בשמו, אלא "עטרת ראשנו" מרוב פחד מקדושתו, וכשלעצמו, היה דוגמא אישית לכלל!
מינוי לדיינות בגיל 18: בהערכתו הרבה לבבא סאלי הקדוש, העביר אליו את תפקידיו מול הקהילה בגיל 18, ומינה אותו לדיין! והבבא סאלי דן בבית דין בדיני תורה, דבר המצריך בקיאות עצומה בחושן משפט ואבן העזר!
הנהגותיו – תורה היא וללמוד אני צריך...
מדוע צריך עראק בכל סעודה? ה'בבא סאלי' היה קודש קודשים, ובכלל לא מחובר לגשמיות, אם כן, מה הענין, שהיה צריך עראק - בכל סעודה? והיה הבבא סאלי נוהג למזוג כוס מלאה, ומחייב את כל המסובים לשתות את כל הכוס?
המשקה – משמח לבבות: הבבא סאלי הקפיד מאוד להיות בשמחה, ולכן, הרגיל את מבקריו לשבת עימו לסעודה ולשתות משקה שמשמח את הלבבות.
האם העראק לא משכר? הבבא סאלי חייב את כל אחד מהנוכחים לשתות מהעראק, ומי שהיה ראוי היה שותה, ומתבשם ושמח, ולא היה קורה לו דבר! וגם מי שלא היה רגיל לשתות - לא היה משתכר!
צדיק גוזר והקב"ה מקיים: הבבא סאלי עשה ניסים מעל הטבע, כי כל בריאה נועדה לשמש את הצדיק, ולכן, אצל הצדיק - טבע ומעל הטבע זה אותו דבר! והצדיק נועד לשמש את קונו, כך, שדרך הניסים קירב הבבא סאלי את עם ישראל לאבינו שבשמים, לקיום תורה ומצוות.
אתה מבקש ברכה - ואני מבקש חיזוק: כל אחד שהגיע לבקש ברכה וישועה, הבבא סאלי הקדוש היה מבקש ממנו שיקח חיזוק קטן על עצמו, והיה מדבר אליו בסבלנות רבה, ואומר לו דברי נחמה וחיזוק, ולכל אחד - לפי שורש נשמתו, והיה מבטיח: "בזכות זה תוושע"...
כבוד חברך – חביב עליך יותר משלך: כאשר משהו היה אומר לפניו דברי תורה, ולא היה מדייק באמת בדברים, הבבא סאלי הקדוש היה שומע את דבריו, בחן ובענווה, ומתוך כבוד רב.
נהג לומר למקורביו: "למה שאפגע ביהודי? למה שאני אפגע ביהודי שרוצה להראות שהוא יודע, למה שאני אפגע במישהו שרוצה לומר דברי תורה...!?", כי המידות הטובות, ההתבטלות והענווה, היו מנת חלקו, ולא חס על כבודו, אלא, על כבוד זולתו.
"כבוד אלוקים 'הסתר' דבר" – גדלותו הנסתרת בתורה
הניסים ומופתים שעשה, נבעו מחיבורו הגדול לעצמות האלוקות, וחיבורו העמוק לתורה הקדושה, לא הרבה הכירו את גדלותו בתורה, ואיך שהיה שקוע בלימוד התורה יומם ולילה.
ידיעות עצומות בכל חלקי התורה: בקיאותו העצומה של הבבא סאלי, בש"ס ובפוסקים, ראשונים ואחרונים, רמב"ם, זוהר הקדוש, בנגלה ובנסתר, והוא שלט בכל רזי התורה.
תורתו היתה 'סמויה' מן העין: בקיאותו העצומה בדברי התורה, היתה יחידה מסוגה בדורו! ונסתרת מעין הציבור, אלא, שלא רצה הבליט את ידיעותיו הגדולות ועצומות בכל חלקי התורה.
אומנם, גדלותו בתורה לא התפרסמה, אבל, יש לציין, שהשגותיו העצומות הגיעו מתוך עבודתו העצמית, ויגיעתו הרבה.
הבבא סאלי לא נהג למסור שעורים ברבים, ודרכו היתה לשמר את תורתו - שתהיה נסתרת - ממש!
והיה נוהג להסתגר ימים על גבי ימים, לילות על גבי לילות, וללמוד בהתמדה רבה ועצומה, וללא הפסקה.
היה לומד שבועות בעליית הגג: בביתו של הבבא סאלי הקדוש היה עליית גג, כמין מחסן בגובה נמוך מאוד, שאף אחד לא ידע על קיומו, שכאשר הציבור חשב שהוא נסע לשבועות שלמים, בעצם, הוא עלה לעלית הגג, ולמד שם שבועות שלמים מבלי שאף אחד ידע.
פעם אחת, ביתו היתה חולה וקמה באמצע הלילה, וראתה את אמא הולכת לעליית הגג, ולא הבינה מה יש לה לחפש שם... לתדהמתה, ראתה את אביה, ניצב במלוא קומתו, ומנסה לעמוד באותו ה'מחסן' הנמוך, ובאמת, לא היה ניתן לעמוד זקוף במחסן, ולכן, היה עומד שם בכפיפות קומה.
כשהבת גילתה שאימה מביאה לעלית הגג אוכל לאביה, תמהה בשאלה: "אבא! מה אתה עושה פה? לא אמרו שנסעת?!"
והבבא סאלי ביקש ממנה להיות בוגרת ואחראית, ולא לגלות לאף אחד את אשר גילתה וראתה...
והבינה הילדה, שכאשר אומרים שאביה נסע, לא תמיד באמת הוא נסע, אלא, שפעמים רבות, עלה לעליית הגג ולמד שם שבועות שלמים ביגיעה עצומה, וללא שום הפסקה כלל.
צם כל היום, ואוכל מעט בלילה: כשהבבא סאלי שהה בעליית הגג, היה נוהג לצום כל היום, ולאכול רק בלילה, וכך, היה עוסק בתורה יומם ולילה ללא שום הפרעה, וזאת היתה מגמתו, מתוך אהבתו הרבה לתורה הקדושה.
לבבא סאלי לא היתה פיז'מה: בני משפחתו של הבבא סאלי הקודש מעידים שכל ימיו חייו לא היתה לו פיז'מה, כי גם לא היה אצלו מושג של שינה.
מה זה פיז'מה? הבבא סאלי הקדוש, כלל לא הכיר פריט כזה! והיה אומר: מה זה הדבר הזה? בשביל לעלות על מיטה!? כי אכן, כל חייו לא עלה לישון במיטה שנת קבע.
כל ימי חייו לא עלה על מיטה: ואף לא בימי זקנותו! רק בשנותיו האחרונות כשהיה חולה ממש, היה יושב על כיסא, ומוריד את ראשו לחצי שעה, ואחר כך היה ממשיך ללמוד, וככה היה נהג בכל לילה ולילה, כל חייו!
צם ימים שלמים: פרישותו וצומותיו, היו נעשים בהסתר, ובענווה גדולה, ובלי לדבר על כך דבר, ובלי שום פרסום כלל, והיה צם ימים שלמים, ואם משהו הגיע, והיה צריך לעשות סעודה לכבודו, היה אומר תעשו סעודה.
ובני ביתו היו שואלים, איך נעשה לכבודו סעודה? הרי אתה צריך לצום כך וכך ימים, והיה עונה להם: וכי אני צריך למנוע ממנו סעודה בגלל שאני צם?
והיה אומר: מה פתאום! תביאו סעודה! שווה לי לשבור את הצום רק בשביל, לכבד את האדם השני, שלא ירגישו שאני צם, ולא ירגיש שלא בנח שאני עושה את הדבר עבורו, ואת הכל עשה היה בהכנעה וענווה רבה.
חשיבות התפילה בנץ: הבבא סאלי הקודש הקפיד להתפלל תפילת שחרית בנץ החמה, שאלו אותו, מדוע כבודו מקפיד כל כך על תפילה בנץ החמה?
וענה, שאחרי מאה ועשרים שנה יקראו לי בשמים, ויגידו, בא נראה אם אתה היית יהודי טוב או לא היית יהודי טוב.
ויתחילו עם הסעיפים הראשונים בשולחן ערוך, ומה כתוב שם? "שיהיה הוא מעורר השחר"! אז אמר, אם אפול כבר על הסעיף הראשון, אז איזה משפט כבר יהיה לו?!
יהי רצון שנזכה ללמוד ולדבק בענוונותו הרבה, צניעות הליכותיו ומעשיו, יראתו וצדקותו הרבה, ונזכה לעלות במעלות הקדושה והיראה, ויתברכו כלל ישראל בכל הישועות והברכות כולם, אמן!
לע"נ סידנא הבבא סאלי רבי ישראל בן רבי מסעוד אבוחצירא הקדוש זכות כל הקדושים וטהורים תגן עלינו, ועל כל ישראל, אמן!