הרב בפסק הלכה: העיר שצריכה לחגוג רק פורים דמוקפין

"היות וכל מי שהתעמק בסוגייה המתייחסת ללוד כעיר מוקפת חומה – הגיע למסקנה ברורה וחלוטה כי העיר לוד בה אנו גרים היא העיר לוד העתיקה. לפיכך, יש לחוג את חג הפורים בעיר בט"ו באדר בלבד".

הוא הוסיף, כי "לצורך ריכוז כלל לראיות המתרבות עם השנים, הקמתי, בסיעתא דשמיא, צוות של תלמידי חכמים, ויחד נפעל לבחון את אותן הראיות, הן ההלכתיות והן הארכיאולוגיות. כמו כן נפריך בדרכה של תורה, את מגוון הקושיות העולות נגד הכרזתה של העיר לוד כמוקפת חומה".

עם זאת, ציין כי מכיוון שהוא לא הספיק לסיים את מלאכת הבירור ולקבל את ברכתם של הרבנים הראשיים לישראל להכרעתו, יש לחגוג בלוד את חג הפורים במשך יומיים: "לפיכך, עד לסיום עבודת הצוות, יש לקיים בלוד את מצוות החג במשך יומיים, דהיינו ביום י"ד אדר ולמחרתו ביום ט"ו אדר כפי, שפסק קודמי בתפקיד, המרא דאתרא, הגאון הרב נתן אורטנר זצ"ל רב העיר".

יצוין כי לפני כשנתיים פסק הראשון לציון הרב יצחק יוסף כי "לוד של היום היא באותו מקום שהייתה העיר לוד בזמן הגמרא, ולפי זה לוד כיום היא העיר המוזכרת בגמרא שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון וצריכים לקרוא בה את המגילה בט"ו באדר".

הראשון לציון הוסיף אז כי בסופו של דבר בשל המנהג שהתקבע בעיר "אין בידינו לשנות את מה שנהגו, לנהוג דיני פורים בני הימים", אך לבקשתו "יש לפרסם ככל האפשר שיום פורים העיקרי הוא יום חמישה עשר באדר ואת יום י"ד ימשיכו לנהוג מצד המנהג, ויחזקו את הציבור לקרוא את המגילה בלי ברכה ברוב עם בליל ט"ו וביום ט"ו. כי יש חשש גדול שאם לא יקראו גם בט"ו יבטלו מצות מקרא מגילה לדעת כמה ראשונים, שבן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד לא יצא ידי חובה".

הפסיקה של הרב ביטון נחשבת משמעותית, שכן הוא נמנה על קהילת חסידי חב"ד, הקהילה היחידה בלוד שלא מציינת את יום ט"ו אלא י"ד בלבד, מסברא שהעתיקות המלמדות על ההיסטוריה של העיר אינן במרחק "סמוך ונראה" לכלל שכונות העיר ולכן לא מחייבות את שכונת חב"ד והאזור בו היא נמצאת.

וכך כתב רבה של קהילת חב"ד בלוד הרה"ג ברוך בועז יורקוביץ', שנה שעברה: "דבר ברור שלוד העתיקה היא ספק עיר מוקפת חומה ולכן מי שגר בה, צריך לקרוא את המגילה בי"ד ובט"ו בחודש אדר", אך "השיכונים (ובהם חב"ד) שהם רחוקים מהעיר העתיקה, אינם צריכים לקרוא בב' הימים", אלא רק בפורים דפרזין.