שנה של אינטרסים

● ● ●

משה-זלמן, היה יהודי תם וטוב לב, צעד לבית-הכנסת שלושה פעמים ביום, האזין קצת לפטפוטי החברים, קבע לו את עיתות לימודו, ובשאר הזמן ניהל את אורח חייו ככל חרדי, קצת עבירות, קצת מצוות.

ביום בהיר, נפטר משה-זלמן, נשמתו עלתה מעלה והתיצבה לה בפני ב"ד של מעלה, ושם, תור ארוך, נשמות רבות חיכו לגזר דינם, משה-זלמן עקב בדריכות, חרד"לניק ניצב על בימת הנידונים, עבירות רבות לא היו לו, אך גם מצוות לא היו הרבה, גיהנום נגזר דינו.

פתח החרד"לניק ואמר להגנתו, הן לא חייתי בקרב חרדים ושומרי תורה, בהתנחלות מרוחקת התגוררתי, איזור מבודד ונידח, מה יכולתי לעשות וממי היה לי ללמוד?

לאחר דיון ממושך, צודק, נפסק, כלך לך לגן עדן.

אחריו, צעד בסך חילוני מגודל, לא היה ספק בדבר גזר דינו, ערימות שקי העבירות הכריעו את הכף מידית, אולם ניתנה לו זכות סנגוריה אחרונה.

פתח הלה ואמר, נולדתי בתל-אביב, כל ימי גדלתי כחילוני, פשוט לא ידעתי אל נכון שישנם חיים אחרים, גם המצוות הבודדות שכן קימתי ועשיתי, הינם ממש זכות נדירה שהרי גם אותם עשיתי לפנים משורת הדין ומטוב ליבי.

הדיון לא היה פשוט, אך בסוף כקודמו, צודק, נפסק, כלך לך לגן עדן.

אוי אז הגיע תורו של משה-זלמן מיודעינו, הרימו אל המאזנים הגדולות את שקי העבירות, ומולם הציבו את הררי העבירות, תפילה שלא במנין, לשון הרע, שקרים, ותירוץ לכאורה אין..

דממה השתררה בבי"ד של מעלה, האומנם, מה יאמר היהודי להגנתו, איככה יעמוד מול ב"ד של מעלה ויאמר חף מפשע הנני, הרי, חונך לתורה ומצוות, כל סביבתו שידרה תורה ומצוות. אך זכות הסנגוריה שמורה לכל אחד ואחד..

קם משה-זלמן ממקומו בדמע ואמר, דעו לכם רבותי, הייתי חרדי אמיתי, הסתובבתי בבתי גדולי ישראל, אצל האדמו"רים שהיתי, הכרתי את העסקנים, ובכל זאת נשארתי חרדי...

שבריר של שקט ומיד הוכרע בב"ד של מעלה, אשריך, מה טוב חלקיך, אכן לגן עדן זכאי אתה.

● ● ●

אין חולק שהציבור החרדי על כל גווניו וזרמיו חווה במהלך השנה האחרונה, אינספור מאבקים ומערכות בכמות שלא זכורה הרבה מאד שנים, הן חיצוניים מול הממשלה והמדינה, והן פנימיים על כל המשתמע מכך.

מיותר להלאותכם ושוב למנות את כל אירועי השנה שחלפה, כביכול לא סוקרו די במועדם ובזמנם, זה הרי עוד תקראו די והותר בטורי דעה אחרים , ובכתבות סיכום לאין שיעור שיגדשו את כל עיתוני החג.

חוששני שעל כרחי אאלץ לגעת בנושא כאוב מאד, נושא שגם אם דובר עליו, לא היה בזה די, הנושא היחיד שעובר כחוט השני בכל המערכות והמאבקים שעברו על היהדות החרדית בשנה האחרונה, איכשהו בכל הפרשיות שהיו זה שייך, ועוד ישתייך טובא.

העסקנים!!!

כן, כן, התואר ´עסקן´ שאי פעם בימים עברו, ובעצם בימים ממש לא רחוקים, היה שמור אך ורק לשלוחי דרבנן אמיתים, ה´עוסקים בצרכי ציבור באמונה´, כפי שנהוג לומר בתפילת השבת, הפך למותג בזוי , לסמל נתעב, תואר הגורם הנאה לנושאו בלבד , וגם לו, אך ורק עקב טובות הנאה זוטרות.

בכל פרשיה שחלפה על ראשינו, עמדו אלה וערבבו בה, להקדיח התבשיל שיצא ערב בדיוק לחיכם ותו לא, לסגור עוד הסכם קטן מול רשת השיווק שאותה אמללו בחרם כזה או אחר, לנצל את רשת הטלויזיה בסחיטה כזאת או אחרת תמורת שקט תעשיתי.

הייתה זו שנה שרמסה סופית את המושג ´קול קורא´, את המושג ´חתימות רבנים´, גורמים אינטרסנטים, הלכו והבאישו את ריח כבוד הרבנים וציות להם, לאחר שעשו ב´כח הרבנים´ כביכול שימוש בלתי מושכל ומיותר לגמרי, לצרכיהם האישיים.

יבואו כמויות ההכחשות הרבניות שאפפו את העיתונות החרדית בשנה האחרונה ויעידו, כי משהו לא טוב מתחולל בתתי האדמו"רים, הרבנים הספרדים, וכן, גם קצת בבתי הרבנים הליטאים, גם אם אצלם לא פשה עדיין הנגע באופן יחסי.

תבוא פרשת ללום-עמנואל, ותלמדינו פרק מר ביחסי רבנים-עם, תלמדינו פרק מחודש על אי ציות לרבנים, על הליכה נגד זרם, וכן, בשולי השוליים, אין מנוס מלהודות שגם פרק בניצול ציני של אי אלו עסקנים אשכנזים, פרשיות גדולות בכדי למנף עצמם.

● ● ●

אז נכון, לא ´כל´ העסקנים הינם חלילה גרועים, אינני עושה הכללה, אדרבה אני בא בשורות אלה, לגנות את התופעה ולא את האנשים, ´עסקנות´ נהיתה מטרה שמקדשת את האמצעים במקום שתהיה אמצעי להשגת המטרה.

עתה, יקום הקורא המצוי וישאל בקול תם, האמנם, הגיע העת לאבד אמון ברבנים, כלום אכן הכל בכל מכל כל , נעשה מאחורי הקלעים בידי אנשים אינטרסנטים וחסרי מצפון?

אם כך ערערת על כל ב"ד שמימות משה רבינו ועד עתה. וזה הרי לא הגיוני שהרי אילולי רבנים ושומרים איש את רעהו חיים בלעו במובן הרוחני והגשמי גם יחד.

התשובה פשוטה היא, הגיע הזמן שנוקיע מתוכינו את האנשים הללו, אותם אנשים שהיוו להם למטרה להשתלט על חיינו, אנשים שהחליט לעשות ברבנים כבשלהם, להוסיף תקנות וגזירות שלא היו מעולם.

אנשים שהחליטו להפוך את הדור ליותר צדיק ממשה רבינו, ברגע שאנשים אלו יבינו, כי הציבור אינו מעריך אותם, יפרשו מעצמם ואוי אז נזכה לשמוע שוב את קולם הבהיר והתמים של גדולי שיראל עצמם, ולא קול מעוות כרצונם של שלוחים אפלים.

ואל תאמרו היאך, הלא ברור ופשוט לכל אחד ואחד, כי אין כל סיכוי שהדבר יחזיק הלאה, ´חרמות´ ו´קולות קוראים´ על נושאים שונים ומוזרים בכל בוקר, ותחת כל עץ רענן פאשקוויל והפגנה על נושא אחר שמעולם לא יצאו עליו ולא נהגו להתעסק בו.

הסטיה המציצנית שאוחזת בעסקונה ומובילה אותם לגרור את גדולי ישראל למחזוות שלא הסכינו מעולם, הגיע זמנה שתיעצר ומהר, וטובה שעה אחת קודם, טרם שנאבד כליל את אמונת החכמים.

בברכה שתהיה לנו שנה טובה נקייה מאינטרסים, שנה של אמונת חכמים אמיתית ונצרכת!