הגר"ע יוסף יורה לאמסלם: "צא מהכנסת, סיימת דרכך"

מכתבו של הרב עובדיה יוסף מגיע ימים אחדים לאחר שמורו ורבו של אמסלם, הגר"מ מאזוז, קרא לו להחזיר את המנדט לש"ס ולהפסיק לייצג אותה בכנסת.

אמסלם שוהה מתחילת השבוע שעבר בחו"ל, ובהעדרו הפרשה סביבו הלכה והתלהטה.

תחילה היו אלה ראשי ישיבת "כסא רחמים" שפרסמו "גילוי דעת" נוקב, בעקבות כתבה ב"מעריב" בה הצהיר על כוונתו להקים מפלגה חדשה המנוגדת בעקרונותיה לאופיה של מפלגת ש"ס.

בגילוי הדעת נכתב: "הראו לי מה שאמר ח"כ הרב חיים אמסלם, לגבי התוכנית של תורה ועבודה שהתבטא קשות נגד תנועת ש"ס, והיות ויש חושבים שהוא אמר כן על דעת רבני הישיבה, מרן ראש הישיבה שליט"א ובכן הוצרכתי לגלות על זה דעת תורה שאיון דעתם של רבותינו הגאונים כך, וכולנו מסתייגים מכל דבריו".

מתחת למכתבו של הרב צמח, ציין הרב מאיר מאזוז בכתב ידו כי המכתב נכתב על דעתו וכי הפרסום במעריב "אינו ראוי כלל".

גם ה"בבא ברוך" בתמונה

מקורביו של הרב אמסלם קיבלו בהלם את הדברים, ומיהרו לשלוף הסכמה טרייה ונלהבת, עליה חתום הגר"מ מאזוז, בו הוא מכנה את הח"כ המושמץ "ידידי וחביבי, הרה"ג".

אלא שבינתיים, נערכה פגישה בין הרב מאזוז ליו"ר ש"ס, השר אלי ישי. ישי הציג לרב מאזוז נתונים על עבודתו של הרב אמסלם ועל דעותיו, והרב מאזוז נותר המום לנוכח הדברים.

באותה פגישה, כתב הרב מאיר מאזוז מכתב לרב עובדיה יוסף ובו הוא מביע הסתייגות נחרצת מהרב אמסלם ומדעותיו.

"אחרי שראיתי הדברים הקשים והמוזרים שפרסם ר"ח אמסלם בעיתון חילוני ובעוונותיו הרבים גרמו לחילול השם גדול", כותב הרב מאזוז, "ואחרי שהבטיח בתקיעת כף ובחתימת ידו לשמוע למועצת חכמי התורה ולמרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, לדעתי.

"ה´ יחזיר אותו בתשובה שלמה. כמובן ההחלטה הסופית בידי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א ויאריך ימים טובים ושנים מתוך בריאות אמן".

ואם לא די בכך, ביום שישי הגיע השר אלי ישי לביתו של ה"באבא ברוך", כשהוא מלווה בשר הדתות, יעקב מרגי. ישי שב ופרט את מעלליו של אמסלם וביקש ממנו לחתום על מכתבו של הרב מאזוז בעניינו של הח"כ.

ה"באבא ברוך" סרב לחתום על המכתב משום שאמסלם אינו תלמידו, ובחר לכתוב מכתב משלו ובו הוא מציין כי "חיים אמסלם גרם לי עוגמת נפש".

"ריח חריף של לשון הרע"

הרב אמסלם, שצפוי לשוב מחר לישראל, טרם הגיב על הפרשה בצורה מפורטת ורק בחר לשגר הודעה לתקשורת בה הוא מאשים כי "מתחולל נגדי מסע פוליטי עם ריח חריף של לשון הרע".

באשר לכתבה ההיא במעריב, אמסלם טוען כי הכתב, שלום ירושלמי, "ערבב בין חצאי אמיתות ובין דברים שרצה לשמוע".