החגיגה של עוז והדר: לאשכנזים בלבד

קוראינו הלמדנים והשקדנים בודאי הספיקו זה מכבר להתנועע אל מול התלמוד הבבלי המפואר מבית היוצר של מכון הספרים "עוז והדר". מהדורת הש"ס המהודרת, המשלבת בתוכה סדר מופתי ומאיר עיניים לצד תוספות חשובות ומועילות, קנתה לה שם של כבוד בהיכלי התורה ועד מהרה הפכה למהדורה החביבה על בני הישיבות ואברכי הכוללים. ללומד המצוי, המתוודע להיקף עבודתם של חברי המכון, אין ספק כי מדובר בהשקעה כבירה ובמאמצים מרובים הנעשים לתועלת הלומדים.

רבים מקרב שוחרי התורה, ייחלו בודאי ליום בו יזכה גם התלמוד הירושלמי למהדורה דומה, מושקעת ומכובדת, אשר תאיר את עיני הלומדים ותסקל את השיבושים הרבים שהתנחלו בין דפיו לאורך הדורות. ואכן, לאחר תקופה ממושכת, זכו בבית היוצר "עוז והדר" לברך על המוגמר בהשלמת הכרך הראשון של התלמוד הירושלמי. אל טקס ההשקה המפואר אשר נערך לפני כשבועיים באולם אירועים רחב ידיים בבני ברק, נקבצו ובאו אלפי אורחים נרגשים בראשות גדולי הדור היושבים ראשונה במלכות, לצד רבנים, אדמורי"ם, ראשי ישיבות, מרביצי תורה ויושבים על מדין.

מבלי להתייחס אל מסע הפרסום הראוותני שליווה את האירוע, או לנקוט עמדה בכל הנוגע לאירוע הנוצץ והמנקר עיניים, משל מדובר היה בערב להשקת קמפיין של חברת אופנה בעלת שם, אין ספק כי היה זה מחזה מרהיב ממש, לראות את בימת הנשיאות במלוא הדרה: כולם נקבצו ובאו לך. כולם רבנים, כולם גאונים, כולם קדושים.

כולם אשכנזים.

לא נעים להיגרר לקטנות, אולם צוות היחצני"ם המוכשרים של "עוז והדר", דאגו לפרסם כי משלחת רבנים נשואי פנים פקדה קודם האירוע את בתיהם של מרנן ורבנן שליט"א, והציגה בפניהם את המהדורה החדשה של התלמוד הירושלמי, אשר עתידה לכבוש את ליבם של חובשי בית המדרש. הרבנים כמובן לא הסתירו את התפעלותם, והמשלחת הנכבדה מיהרה להזמין אותם אל טקס ההשקה היוקרתי. קוראינו ברוכי הכשרון בודאי כבר הספיקו להבין, כי ככל הנראה, חברי המשלחת כמעט ולא הניחו את כף רגלם בביתם של גדולי התורה הספרדים, ובחרו להתעלם מקיומם. נו, הם כנראה לא לומדים ירושלמי.

היכן היא בבל?

על רקע הדברים, כמה מביכה היא העובדה שחברי "עוז והדר", מתעקשים לנכס לעצמם את התואר היומרני "ממלכת עולם התורה". לא פחות. המהדורה המפוארת שרבים ציפו לה, ובודאי תשמש נאמנה את בני התורה מכל שכבות הציבור וקהילות הקודש, הפכה מיד עם השקתה ל´מהדורה מוגבלת´. לאשכנזים בלבד.

יהיו שיאמרו כי מדובר בקטנוניות לשמה, יניפו את ידם בביטול ואף יחליטו כי ההתעסקות בכך נובעת מהנחיתות הספרדית המתמשכת זה שנים. אולם עם כל הכבוד לאבחנותיהם המלומדות, נראה כי בימת הנשיאות באירוע של "עוז והדר", אינה אלא סימפטום מזערי למחלת נפש כללית בה לוקים קומץ אנשים נטולי דעת תורה, המבקשים בכל דרך לנהל את עולם התורה ולקבוע את גבולותיו. למען ההגינות יש לציין, כי לחברי "עוז והדר" אין "זכויות יוצרים" על התופעה המגונה המנסה באופן סדרתי להוציא ציבור יראים גדול מחוץ לעולם התורה, אך למרבה הפלא הם מוכנים בחפץ לב להמשיך אותה ביתר שאת ובחדווה גלויה.

במשך שנים ארוכות, ישנם גורמים מקרב הציבור האשכנזי על פלגיו השונים, הפועלים במרץ ובנחישות על מנת לחזק ולבסס את הפטרונות המדומה שפיתחו לעצמם בכל הקשור לבני דודיהם הספרדים. מנקודת מבטם המתנשאת, נראה הציבור הספרדי כשבט זניח, חסר כישורים והשכלה שאינו ראוי להנהגה. במסווה של ´השקפה´ צרופה ואמירות נבובות ריקות מתוכן, הצליחו אותם אנשים לרכוש בעלות על התורה כאילו ניתנה על ראשם, וליצור מצג שווא כאילו הם שהואילו ברוב טובם להעניקה לחציו השני של עם ישראל היושב מעבר להרי החושך.

אגדה נאה במיוחד מספרת כי כאשר נפגש מרן מאור ישראל שליט"א עם ראב"ד העדה החרדית בירושלים, רבי זעליג ראובן בנגיס זצ"ל, כשהוא בן שבע עשרה שנים בלבד, השתומם הראב"ד מבקיאותו ושליטתו המופלגת של הנער הצעיר במרחבי הש"ס, ולא הסתיר את תמיהתו: "מה, גם בבבל יש לכם ש"ס כמו שיש לנו"? שאל בהתפעלות. מרן שליט"א, שהיה מופתע מן השאלה המוזרה והלא צפויה, השיב לראב"ד מיניה וביה: "וכי מה כתוב על כריכת הספר של כבודו"? "תלמוד בבלי", ענה לו הראב"ד. "וכי היכן היא בבל, בפולניה"? אמר מרן. את המסקנות המתבקשות, תואילו בבקשה להסיק בעצמכם.

בקדרה שבישלו, בה נתבשלו

כל בן תורה המצוי מעט בנבכי העניינים, יודע היטב כי אותם צרי עין ורעי לב לא בחלו בשום אמצעי על מנת להגן על עולם התורה מפני אימת ה´פרענקים´. דבר לא עמד מול עיניהם בבואם להפוך את גדולי התורה וענקי הרוח מבני עדות המזרח, לחמורים נושאי ספרים, שטחיים ובינוניים שאין להם בעולמם אלא ארבע אמות של דקדוק ואבחנה בין שווא נע לשווא נח. את ספריהם הם מבטלים בטענות עלובות, ואת פסקיהם הם דוחים באמצעות פלפולי סרק שכל קשר בינם לבין הלכה הוא מקרי בהחלט.

הוא שאמרנו. אירוע ההשקה של "עוז והדר" אינו אלא סימפטום לאותו זלזול מתמשך בגדולי התורה הספרדים, אלו שלא גדלו על ברכי שיטת הלימוד הליטאית ואינם מוכשרים בבניית מגדלים פורחים באויר. במקום ליצור את החיבור ההכרחי בין כל מחנה היראים, לקרב ולהתקרב, בחרו מיודעינו לזרוע פלגנות ומחלוקת, התנשאות מכוערת ואפליה מיותרת. אז מה אם בדרך נרמסו ערכים המקודשים לכל בן תורה ונוצר שיבוש הרסני בשורשי החינוך הטהור? כנראה שזה כבר פחות מעניין.

בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים בהם נראה כי למרבה הצער, חרבם של אותם אנשים באה בליבם. כאשר רעש וגעש עולם התורה בעקבות החרפה המתרחשת במעוז הישיבות הליטאיות, קשה היה להשתחרר מן התחושה כי אותם אנשים אשר במשך שנים ארוכות זלזלו באופן פומבי ובוטה בגדולי התורה הספרדים, סופגים מנה אחת אפיים ומתבשלים בקדרה שבישלו לעצמם. אותם צעירי צאן ריקים ופוחזים, המורדים ברבותיהם, גדלו מקטנותם על ברכי ה"השקפה הטהורה" אשר הצדיעה לכל צרוע וזב חוטם שביזה את גדולי הדור. כיום, הם למדו להעתיק את השיטה ואף לשכלל אותה באופן מעורר התפעלות. מה יש לומר? כואב הלב.

זהו המצב לעת עתה, קהל נכבד. אולם הסירו דאגה מליבכם. ניסיונותיהם של אותם בודדים לנכס את עולם התורה לעצמם ולהוציא ציבור גדול מחוצה לו, לא יצלח. ההגמוניה הליטאית שחשבה עד כה כי עולם התורה תחת שליטתה, הולכת ומכירה עם הזמן את מקומה האמיתי. לנגד עיניהם הנדהמות, מתפוגגת לה אותה פטרונות ידועה לשמצה ומתאדה מן העולם. הם מסרבים להאמין כי מתחת לאפם מתפתח עולם התורה הספרדי ומצמיח גידולי פאר פורחים ומשגשגים בזכות עצמו. לדאבון הלב, הם מסרבים להכיר בכך. ובימת הנשיאות של "עוז והדר" הוכיחה זאת היטב. תחשבו על זה בפעם הבאה כשתיגשו לארון הספרים לשלוף כרך של ירושלמי.

(פורסם בשבועון "יום ליום")