שמואל חיים פפנהיים קורא: לשחרר הסיקריק מהכלא

איני נמצא בפרטי המקרה, אבל אני כן יכול לקבוע ולומר כי המוחים נגד החנות לא נשלחו על-ידי גדולי ישראל למחות את מחאתם במקום, וגם ובודאי שאיש לא קיבל אישור להשתמש באלימות, והיה במקום אלימות פסולה, כל זאת למרות – לפי השמועות ולידיעתי - בעל החנות היה מתייצב בכל פעם שנדרש לבית-דין-צדק ולרבנים וגדולי ישראל. וכבר קבעו רבותינו כמה פעמים בלשונם: זאת עלינו לדעת, כי במחאות על כבוד שמים ונגד פורצי חומת הדת צריך להתנהג כדין ודעת תורה, ולא לעשות שום מעשי אלימות כזריקת אבנים או הצתת פחי אשפה יריקות וכדומה ולא להזיק לרכוש.

אין שום סובלנות למעשי אלימות, זו לא הדרך! זו מעולם לא הייתה דרך, ואם יש לנו כמה מקורות למעשי אלימות בדרך להעמיד את הדת על תילה, עליהם ההוכחה להסביר את המבוך והמענה לעצם המקרה ולגופו של ענין, וכמובא בכל ספרי הקודש, רבותינו מדור דור.

גדולי ישראל עסקו כל השנים בפדיון שבויים, ולעזור ליהודים שנקלעו לצרה, גם אם לא היו נקיים ומה שנקרא 'טלית שכולו תכלת'. איני יודע אם מקומו של שמוליק ווייספיש במעצר, ואיני יכול לדעת אם הוא אישית השתתף באלימות ומה דינו. אני מכירו בעבר כיניק צורב וחכם, ומניח שלא נגרר למעשי פשע ואלימות, שאינו דרך של תורה, ולכן גם עתה אנשים יעשו כל מה שיכולים לעזור לאיש שיימצא עתה במעצר, בסביבה רחוקה מאוד ממה שהתחנך וגדל בקרבו, והרבה סכנות אורבות לו במקום זה, ויש להתפלל בעבורו ולהשתדל למענו, כי כאמור לא נשפט על-ידי סמכות התורה, אלא בבית-דין הדן דיני עכו"ם, עם כל המשמעות שיש לזה.

מאבק נגד פורצי גדר – כן! מערכות למען ההשקפה הטהורה – בוודאי! מאבק על שמירת צביונה של העיר הקודש והמקדש – מצוות עשה מן התורה! עמידה על משמר הדת – זו חובתינו! השאלה הוא כיצד ואיך?! היהדות החרדית הוקיעה ולא גרסה את הרעיון ש"המטרה מקדש את האמצעים". לא! חלילה לנו מלעשות שום מעשה שיכול להיראות כגיבוי וכחיזוק למעשה של אלימות, ונכון עלינו להיות נקיים גם מה' וגם מישראל, שאנשים יראו ויווכחו שאנחנו לוחמים באלימות ולוחמים נגד לקיחת הדין לידיים, המסר שלנו חייב להיות ברור ושישמע ללא תרי אנפין: אנחנו מגנים כל סוג של אלימות, זו מנוגד לדרך התורה, ואיננו מגבים אלימות מכל סוג שהוא.

(המאמר המלא מתפרסם השבוע ב"שעה טובה")