בין יום העצמאות להפגנה בבית שמש

עשרות טלפונים התקבלו במשך היום מהחברים, חלקם מצדד בהשתתפות בעצרת וחלקם מתנגד נחרצות.

אמרתי לעצמי, מצד אחד צריך שישמע קול היהדות היפה והטובה אשר שם שמים מתאהב על ידה, ללא חת. שכן אין זה אלא קידוש ה' לבוא ולהוכיח כבל עם ועולם שאלו העוסקים באלימות לא רק שאינם חרדים הם גם אינם קנאים, בסך הכל הם בריונים שפלים המוציאים את דיבת החרדים בכלל ואת דיבת העיר בית שמש בפרט.

אך מאידך גיסא מעציבה מאוד הייתה העובדה שבכל דבר ראוי יש קצת רע שהרי באו להם שלוחי השנאה עמותות השמאל האנטי חרדיות נוטלים חלק בהפגנה, דבר שעלול להיחשב כסיוע לגורמים שכל מטרתם זה הדרת חרדים מבית שמש כך שאולי ייצא שכרו בהפסדו.

שעה ארוכה לא ידעתי מה עלי לעשות, עד אשר נזכרתי בשיחה ששמעתי פעם מהרה"צ ר' גמליאל רבינוביץ שליט"א ראש ישיבת המקובלים "שער השמים" שבא למסור שיחה בבית הכנסת בו אני נוהג להתפלל.

היה זה קרוב ליום העצמאות והיו שם אנשים חרדים ודתיים לאומיים שבאו לשמוע, לפתע אחד הנוכחים שאל האם צריך לעשות סעודה ביום העצמאות או לא? אני לא ידעתי איך הרב יצא מזה שכן הרב ר' גמליאל הוא מאנשי ירושלים המתעטף בכתונת פסים כמנהג החרדים הירושלמים ונראה כקנאי לכל דבר.

מבלי להתבלבל ולו לשניה אחת השיב הרב ואמר "מי שסעודה ביום העצמאות מחזקת אותו בעבודת ה' והוא מרגיש הודאה על הניסים על שיבת עם ישראל, צריך לעשות כן, ואילו מי שמרגיש הרגשות שזה לא מקרב אותו אסור לו לעשות כן.

הנה זימן לי הקב"ה את התשובה איש איש בהרגשתו הוא, בבחינת כולם אהובים, כולם עושים באימה ויראה רצון קונם.

אכן נפלה בידינו זכות גדולה להיות שליחים לקדש שם שמים בכך שכל ערוצי התקשורת ללא יוצא מן הכלל עסקו ביום שני לאורך כל היום וביום שלמחרת, בעובדה שקבוצת נציגים חרדים אנשי "טוב" מבית שמש ביקרה בבית הילדה באומרם ידינו לא עשו את העוול הזה. דבר זה הוריד בהרבה את השנאה והביא להפנמה כי אכן לא מדובר אלא בבריונים שפלים שאינם מיצגים את טובי העיר בית שמש.

חלק מהחברים הרגיש את הצורך לבוא מתוך תחושת אחריות לקיים את שנאמר בפסחים פו.

ואהבת את ה' אלוקיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורה ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו, אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו.

אם חרדים לא היו משתתפים לצד ההפגנה, שוב היו אומרים כולם אייה הם אותם חרדים שדרכם דרכי נועם? ובכך היה יוצא שוב לעז על ציבור היראים לדבר ה'

"ישראל אשר בך אתפאר".