ההפגנה אתמול היתה אמורה להיות אירוע הזוי וקיצוני של קומץ אנשים סהרורי מנטורי קרתא. בימים כתיקונם, אירוע שלילי ואזוטרי שכזה מסב נזק בעיקר לנו "החרדים הרגילים", הנמנים על מרבית הציבור החרדי, אלא שהימים הללו, אינם ימים כתיקונם.
אנחנו הציבור החרדי מרגישים שהוכרזה מלחמה נגד כל מה שמדיף ריח של יהדות.
ההפגנה שהתקיימה אמש הפכה לעצרת מחאה גדולה, רק בזכות היחצנים המיומנים שלה מהציבור החילוני, שעשו הכל במשך השבועיים האחרונים בכדי לגרום לחרדים מהשורה לחוש כי הם נרדפים.
מי שאשם במצג הטלאי הוא מי שהפך את טניה רוזנבליט, נעמה מרגוליס ודורון מטלון לסמלים. אילצתם אותנו לחפש ולמצוא סמלים משלנו וזו התוצאה העגומה.
הזדעזעתם מהשימוש בילדים על הבמה? אנחנו הזדעזענו מהשימוש בילדה נעמה מרגוליס בת ה-8 מבי"ש, שעל ידי השימוש הציני בסיפור הכואב שלה הושחר ציבור שלם. "העדה החרדית" שלפה אמש את נשק יום-הדין, הלא לגיטימי, אך השאלה האמיתית היא מה הביא אותם לכך?
בשבועות האחרונים, כלי התקשורת בישראל נכנסו לנו לאוטובוסים, לישיבות ולחיי המשפחה.
אנו חשים שמישהו מנסה לכפות עלינו את אורח החיים החילוני, ולזה אף חרדי ולו המתון ביותר לא ייתן יד.
בואו גם לא ניתמם לגבי השימוש בטלאי: כשכותבי טורים ומאמרי דעה, מתייחסים לציבור החרדי באיבה ומשטמה גלויה, וכשבקריקטורות, הציבור החרדי מצויר כפרמיטיבי וחשוך, אפשר להבין למה השוליים שלנו התנהגו אמש כך.
שוב, אני לא מסכים עם השיטה הזאת, אין המטרה מקדשת את האמצעים - השואה הינה מושג שאסור להישתמש בו בזילות שכזאת, אך לאחר השבועיים הנוראים האחרונים,אפשר גם אם לא להסכים לכך מלכתחילה, להבין זאת.
(המאמר פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות")