הסיבה הפסיכולוגית לשנאת החרדים

בשבועות האחרונים כלי התקשורת בישראל מוצפים באמירות שטנה, סיפורי אימה והתבטאויות קיצוניות ומקוממות כלפי חרדים. מה שהחל כמסע על כבודה של האישה הישראלית הפך למסע הסתה פרוע נגד הציבור החרדי. למה כל כך הרבה אנשים במדינת ישראל רוצים לשמוע כמה החרדים איומים ומסוכנים לחברה?

בת-שבע ברטמן | כיכר השבת |
אילוסטרציה (פלאש 90)

בשבועות האחרונים כלי התקשורת בישראל מוצפים באמירות שטנה, סיפורי אימה והתבטאויות קיצוניות ומקוממות כלפי חרדים. מה שהחל כמסע על כבודה של האישה הישראלית הפך למסע הסתה פרוע נגד הציבור החרדי. לא קשה לזהות את המניעים של אנשי התקשורת תאבי הרייטינג ושל הפוליטיקאים שרוכבים על גל השנאה ומנסים לגרוף קולות.

"הדרת נשים" הפכה בהינף קולמוס לנושא הפופולארי במדינה ואף אחד לא מוותר על ההזדמנות לומר משהו בנושא. אבל הנושא המציק באמת הוא הקלות שבה ניתן להצית את חומר הנפץ הזה ששמו - השנאה לחרדים. התקשורת הרי מספקת לשומעים את מה שהם רוצים לשמוע. אז למה כל כך הרבה אנשים במדינת ישראל רוצים לשמוע כמה החרדים איומים ומסוכנים לחברה?

לא רק חרדים

שנאה למיעוטים, גזענות, סטריאוטיפים ודעות קדומות ידועים עוד משחר ההיסטוריה ונפוצים ברחבי העולם. בכל שנה מפרסם הFBI נתונים אודות פשעי שנאה המתרחשים בארצות הברית. הגיוון הרב של מושאי השנאה מראה על יצירתיות אנושית. בראש פשעי השנאה מככבים פשעים גזעניים המופנים לאנשים מקבוצות גזעיות שונות.

פשעים נגד שחורים, לבנים, אינדיאנים, אסייתים ומעורבים. אחריהם מופיעים פשעים נגד אנשים מדתות שונות - יהודים, קתולים, פרוטסטנטים, מוסלמים, וגם כלפי אנשים חסרי דת - אתיאיסטים ואגנוסטיים. בהמשך הרשימה מופיעים פשעים נגד אנשים ממוצא לאומי או מאזור שונה - היספאנים ואחרים. ולבסוף, למרבה החרפה יש גם פשעי שנאה נגד אנשים נכים בנכויות פיזיות או נפשיות. ויש גם עוד.

למה יש כל כך הרבה שנאה?

כולנו משתייכים לקבוצות חברתיות שונות. אנשים מגדירים את עצמם כחלק מקבוצה. "אני יהודיה", "אני ישראלי", "אני חרדית", "אני אוהד מכבי", ועוד המון קבוצות. וכמו תמיד - עושה לנו טוב כשהקבוצה שלנו על הגובה, וחייבים להודות - עושה לנו טוב גם שקבוצות אחרות נמצאות עמוק למטה. הספרות המחקרית משופעת במחקרים שמראים שאנשים מעדיפים את בני קבוצתם.

אנשים מראים העדפה כזאת אפילו כאשר "הקבוצה" היא בסך הכל כמה אנשים שנפגשו היום בפעם הראשונה בחיים. כשחושבים על זה, זה נשמע קצת מצחיק- החוקרים מחלקים את האנשים ל2 קבוצות ואוטומטית מתחילה היריבות ביניהם. אבל ככה זה, זה הטבע האנושי - העדפת הקבוצה שלי מעלה לי את הערך העצמי.

וכשמדברים על העדפות ואפליה בקבוצות מלאכותיות שנוצרות במחקרים, הרי שהמצב חמור בהרבה כאשר ישנה מדובר בקבוצות אמיתיות בעלות ניגוד אינטרסים ויריבות על משאבים. כבר בשנת 1989 ערכו החוקרים שוורץ ושטרוך מהאוניברסיטה העברית מחקר אצל תושבים בשכונות חילוניות שחרדים התחילו להשתקע בהם.

במחקר הזה התגלה שככל שהחילונים סברו שיש ניגוד אינטרסים ביניהם לבין החרדים כך התגברה העוינות שהם חשו כלפי החרדים וכן התגברה התמיכה שלהם בארגון ובהשתתפות בפעילויות עוינות כלפי חרדים.

קונפליקטים אמיתיים או מדומיינים

אבל לא תמיד צריך קונפליקטים ממשיים בשביל להצית שנאה. מחקרים מראים כי גם תחושה אישית של חסך, שלא בהכרח מבוססת על המציאות, יכולה לגרום לגזענות ולעוינות כלפי קבוצות מיעוט.

במחקרים שונים נמדדה תחושת החסך של אנשים - החוקרים שאלו את האנשים אם הם מרגישים שהם או בני קבוצתם ראויים לרמת חיים גבוהה יותר מזאת שהם חיים בה. המחקרים מצאו כי ככל שאנשים טענו שלהם ולקבוצתם מגיעה רמת חיים גבוהה יותר, כך הם היו יותר גזעניים ועוינים כלפי קבוצות מיעוט. תחושת החסך הקבוצתי במיוחד הייתה קשורה לעוינות כלפי מיעוטים.

טבע האדם? לא אצל כולם

אבל לא כולם שונאים קבוצות מיעוט. יש אנשים מלאי שנאה ויש אנשים שלא נזקקים לשנאה הזאת בשביל להרגיש טוב יותר עם עצמם. החוקרים מציירים את התמונה של האדם הקלאסי השונא קבוצות מיעוט. אדם כזה הוא אדם שגדל בבית שבו שמים המון דגש על ציות ומשמעת ומשתמשים בענישה מחמירה כלפי חוסר ציות.

ילד שגדל בבית כזה יפחד להרגיש תוקפנות כלפי ההורים שלו שמענישים אותו, במקום זה הוא דווקא יכבד אנשים חזקים ודמויות סמכות בחייו, ואת כל השנאה והתוקפנות שלו הוא יפנה כלפי קבוצות מיעוט. טיפוס כזה נקרא בעגה המקצועית "בעל אישיות סמכותנית". אלו טיפוסים שרואים את העולם בשחור לבן והם מועדים לשנאת מיעוטים.

גזענות והעידן המודרני

דעות קדומות הופכות להיות פחות ופחות פופולאריות. בעידן הליברלי של היום, אנשים מתביישים להודות בפומבי בשנאה למיעוטים, ורבים שגדלו על שנאה כזאת מנסים להלחם בה ולנסות להתגבר עליה. מחקרים מראים ירידה חדה בגזענות כלפי שחורים בארצות הברית.

אך החוקרים משערים כי המחקרים החדשים מראים מהם הנורמות החברתיות כיום, ולא באמת מה אנשים מרגישים בתוך תוכם. ובאמת, במחקרים שבהם הנבדקים האמינו שהם מחוברים לגלאי אמת, נמצאו מידות גדולות בהרבה של גזענות. מחקרים רבים כיום מתמקדים ב"גזענות אברסיבית", שהיא גזענות מודרנית שהושרשה מהילדות, אך האנשים מנסים ללחום בה, כיוון שהם יודעים שהיא אינה מקובלת מבחינה חברתית.

עוינות כלפי קבוצות מיעוט היא נושא שיוצר קונפליקטים רבים בעולם המערבי כיום, ישנם דחפים פסיכולוגיים עמוקים שדוחפים את האנשים לדעות קדומות, אך הנורמות החברתיות שוללות אותם.

ובישראל

ומתוך הקונפליקט הזה בין הדחפים הפסיכולוגיים לנורמות החברתיות מופיעה השנאה לחרדים. השנאה לחרדים היא סוג מתוחכם של שנאת מיעוטים קלאסית. במקום לשנוא אנשים בגלל הגזע שלהם או המוצא שלהם, שונאים אותם בגלל הדעות הבלתי ליברליות שלהם והפנאטיות הדתית. שנאה כזאת יכולה לספק את כל היצרים כולם - מצד אחד יש את השנאה הקלאסית שגורמת לאדם להרגיש יותר טוב עם עצמו ועם הקבוצה שלו, ומהצד השני האדם לא צריך להרגיש רע

כלפי הנורמות החברתיות הליברליות, כי הוא שונא את החרדים שהם אפילו פחות ליברליים. שנאת מיעוטים כזאת עדיין נחשבת כמקובלת בחברה הישראלית, ואינה מוקעת כשנאה גזענית רגילה, ולכן אפשר לשמוע שדרנים ואנשי ציבור מתבטאים באופן בו לעולם לא יעזו להתבטא כלפי קבוצות מיעוט אחרות במדינה. השנאה "הליברלית" הזאת יוצרת מצב אבסורדי ומגוחך בו בשם הליברליות, ההומאניות, אהבת האדם וכבודו, אנשים מתבטאים בשנאה ובדעות קדומות, ומתנהגים באופן חסר ליברליות לחלוטין.

אך הדעות הקדומות הללו זהות לחלוטין לכל שאר הדעות הקדומות. אסור שההתבטאות נגד חוסר ליברליות תכשיר דעות קדומות מעוותות וחסרות ההיגיון, ותשכיח את הנורמות החברתיות המערביות של שוויון הזכויות הבסיסי שמגיע לכל אחד ואחד, ללא הבדל, דת, גזע או מין.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות