דגל התורה, מתי דאגתם לכלל ישראל? / דעה

קראתי ורתחתי.

התרבות הקלוקלת שמובילה קבוצת עסקנים אפופי חשיבות עצמית נבובה, ניבטה אליי שוב במלוא חוצפתה.

התרבות אותה מובילים מספר עסקנים נמוכי מצח, המתיימרים לכנות פסיקה של מרן הגר"ע יוסף שליט"א, ושל הגר"ש עמאר שליט"א, 'דיל לא כשר' כשזו אינה הולמת את מטרותיהם, בעוד הם אינם מתביישים לעשות את ההלכה, את התורה ואת גדולי ישראל קרדום לחפור בהם, כשהדבר משרת את מטרותיהם, את ה'דילים' שלהם, הרימה שוב את ראשה עז הפנים.

האמת היא, שפעם אחת ולתמיד, הגיע הזמן להסיר את המסכה מעל פניהם של אלו, שלמעשה גרמו במו ידיהם לאילוץ לאפשר את קידומו של חוק פתיחת אזורי הרישום לנישואין.

שהרי בניגוד לש"ס, מפלגת 'דגל התורה' מעולם לא התיימרה לדאוג למטרותיו של עולם היהדות כולו. מראשיתה התרכזה דגל התורה, בשימורו והעצמתו של המחנה המתכנס בינות לרחוב דסלר בבני ברק, לרחובות מאה שערים בירושלים.

אין לה לדגל התורה, ולא הייתה לה, אחריות על כלל ישראל, על היהודים שבשדות, ועל כל אלו שהיהדות היא גם שלהם.

ש"ס בניגוד אליה, הייתה ועודנה מבוססת על הדאגה ליהודי באשר הוא יהודי, לצרכי יהדותם של כ-ו-ל-ם, כן – גם כאלו שלבלרי 'דגל התורה' אינם תמיד חפצי ביקרם.

כשבאה 'דגל התורה' ובחרה לקדם באגרסיביות פתיחתם של בתי דין פרטיים, כאלו שיכלו לרשום לנישואין איפה שרצו, ואת מי שרצו בלי הגבלת אזורים וחוגים, הגיעו אותם יהודים להם דואגת ש"ס, ושלהם לא דואגת 'דגל התורה', למצב אבסורדי.

חלק מבתי הדין הנמצאים תחת השפעתם של רבנים מבית היוצר של 'דגל התורה' בחרו שלא לכבד את פסיקתו של מרן פוסק הדור הגר"ע יוסף, ולא לרשום לנישואין, חלק מקבוצות האוכלוסייה, אתיופיים למשל. ומה יעשה אותו זוג אתיופי הרוצה להירשם מחוץ לאזור הרישום הקבוע לו? בית הדין שבעירו הנתון תחת השפעתו של הרב המקומי המזוהה עם 'דגל התורה' אינו מקבל אותו, ובתי הדין הפרטיים היכולים לרשום בכל מקום שייכים גם הם – ניחשתם – לאנשי 'דגל התורה'.

ברגע שגורמים המזוהים עם דגל התורה כפו באמצעות כחם הפוליטי וקיבלו את האפשרות לרשום לנישואין בבתי הדין הפרטיים שלהם, זוגות מכל הארץ כשמצד שני בערים בהם מחלקות הנישואין כפופים לרבנים המזוהים עם 'דגל התורה', אלו מסרבים לרשום חלק מהתושבים לנישואים, הרי שהם סללו את הדרך לרישום מנישואין בבתי דין שהיהדות החרדית אינה יכולה לחיות עימם.

בזמנו הוזהרו עסקני 'דגל התורה' על ידי מרן הגר"ע יוסף שליט"א, שצפה את התוצאות ההרסניות לאילן היוחסין היהודי, באם יעמדו אנשי 'דגל' בסרבנותם לרשום לפחות בערים שבשליטתם את כלל הנרשמים. הגר"ע שליט"א התריע בפניהם כי אם לא ירשמו את כולם, לא ניתן יהיה לחסום את בתי הדין האחרים.

למרבה האבסורד, היום כשאזהרתו של הגר"ע מתממשת, במקום שיכו על חטא, באים אותם העסקנים ומחציפים את פניהם בגר"ע שליט"א.

רק המצב האבסורדי לו גרמו עסקני 'דגל התורה' גרם ללחץ הכבד לאשר את החוק לפתיחת אזורי הרישום, ומובן שכאשר מרן הגר"ע שליט"א והגר"ש עמאר, סמכו את ידיהם על התכנותו ההלכתית, נסללה הדרך לאפשרות קידומו.

נער הייתי וגם זקנתי, ושוב ושוב ראיתי את טיפשותם, קטנוניותם ורשעותם של צרי המוחין מבית מפלגת 'דגל התורה', שאינם מהססים ומעיזים שוב ושוב לצאת בגלוי נגד דעת התורה של מרן הגר"ע שליט"א כשדעתו אינה מסתדרת עם דעתם, דעת בעלי בתים תאבי כבוד ושררה.

אני מסרב להתרגש מקול היללות הבוקעות מחדר וועדת הכספים, או ממשרדי העיתון המפלגתי ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק.

אני מסרב לגלות הבנה לאנשים, המרגישים שהם יכולים להיעזר, להסתייע ושלא לומר, להשתמש בסיעת ש"ס כאשר הדבר מתאים לצרכיהם, ולבעוט בה ככלי אין חפץ בו, כשהאינטרסים מתנגשים.

אנשים אלו אינם אנשים של תורה, ואינם נציגים של תורה, ואם בשמה של התורה כביכול, הם מעיזים לבזות את דמותו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א, שר התורה ושל תלמיד חכם בסדר גודל כשל הראשון לציון הגר"ש עמאר שליט"א, הרי שאין בליבי עליהם דבר אלא בוז. בוז שקט ועמוק. בוז לציניות הקרה בה הם מקדשים את האינטרס, את החומר, את האני והעצמי, בוז לדרך בה הם דורכים על כל הקדוש והיקר לעם ישראל ולנפש יהודית, מבלי להסס ומבלי לחשוב פעמיים.

לעומת זאת, כשאני עוקב אחרי פסקי ההלכה היוצאים מביתו של שר התורה מרן הגר"ע יוסף שליט"א ומשולחנם של גדולי הרבנים הספרדיים האחרים, יש שמחה בליבי. שמחה שלצדם של אלו שכל חייהם סובבים סביב הדאגה לאינטרס הצר שלהם ולהאדרת כבודם העצמי, ישנם גם כאלו הדואגים לכלל ישראל כולו, באשר הוא, לא רק החלק ממנו המתגורר בין בתי אונגרין שבירושלים לרחוב רבי עקיבא בבני ברק.