"לך לדלפק שמחלקים בו את המענקים. לשם אלי ישי עדיין לא הגיע", לחש אחד מאנשי משרד רה"מ על אוזנו הבוערת מזעם של מנכ"ל המשרד, הראל לוקר, שיצא מדעתו: "תפסיקו להריץ אותי כל הזמן. בכל פינה רואים פה את אלי ישי".
התקשורת הפכה את אלי ישי לצייד מסתננים, אך על פניהם של הסודנים שגדשו את אולם הטיסות היוצאות בנתב"ג, לא היה מבט של ניצוד הפוגש בצייד.
"בעל-בית, רוצים להצטלם איתך", הם קראו לעברו של ישי, כאילו נפרדו ממעסיקם, וביקשו תמונה למזכרת. שר הפנים נענה בחדווה יתירה. חיבוקים כאלו, הוא לא מקבל אפילו בישיבות הסיעה: ישי הניף את ידיו אל-על, הסתחבק, לחץ ידיים. החליף מילים חמות עם סודני שהסתובב עם כיתוב על חולצתו: "תודה לכם וגם למדינה".
מי שעקב אחרי התנהלות משרד הפנים במהלך השבועות האחרונים יודע שלא מדובר (רק) בתמונות מבוימות, אלא בפירות מאמצים ופעולות שנעשו מאחורי הקלעים. ביום חמישי האחרון היינו עדים לאירוח נציגי ממשלת דרום סודן בלשכת שר הפנים. המשלחת השחורה התקבלה בכבוד נסיכים אפריקאים. הנציגים הרשמיים של דרום סודן הסבירו לצמרת משרד הפנים, איך הם 'עושים נפשות' להגירה מרצון בקרב הקהילות הדרום סודניות בישראל, ולסיום פנו אל שר הפנים עם שורה של בקשות.
תודה, שלום. ישי נפרד ממצביע פוטנציאלי
אלי ישי נענה לכל פניותיהם, למעט הבקשה המרכזית: לשחרר ממעצר את מסורבי ההגירה מרצון, ונימוקו בפיו: "אם נדחה את החזרתם הביתה, נאבד את כוח ההרתעה מול המהגרים האריתראים".
אם תרצו, זהו הסיפור האמיתי: הדרום סודנים נחשבים לאליטה מקרב המהגרים. האחרונים שאנשי מנהלת ההגירה היו רוצים לגרש, אך מה לעשות והם הראשונים שניתן לגרש. בשליחתם הביתה, מועבר מסר לאריתראים ולצפון סודנים, שגודשים את ישראל ברבבותיהם, ולעת עתה, הממשלה אינה מוכנה לגרשם מחמת הסכנות האורבות להם במדינותיהם.
אבל למה לקלקל את החגיגה? בינתיים עשה השבוע ישי צעד שעד לפני חודש, אפילו בכיר המגרשים, מנהל רשות ההגירה, אמנון בן עמי, לא האמין שהוא בגדר האפשר: הדרום סודנים גדשו את שדה התעופה, ברכוש רב. עמוסים במזוודות שבכמה מהן נמצאו בבידוק הביטחוני עשרות אלפי דולרים. בישראל, הדרום סודנים לא נספרו. בשובם לארץ מכורתם הם יספרו מזומנים.
ש"סניקים בפוטנציה
"אפשר להתחרט ולאזרח אותם?", שאל ישי בחיוך, "הם נראים לי כולם, מצביעי ש"ס". ש"סניקים דה-לוקס, חנוטים בחליפות בהירות, מעונבים בשלל צבעי הקשת, ממוקדים בהווה בלבד: דברו איתם על דרעי ולא יהיה להם מושג מה אתם שחים. רק אלי, הוא ה"בעל-בית".
איווט ליברמן שומע את הקולות, רואה את הכותרות ויוצא מדעתו. הוא רואה את אלי ישי מש"ס משתלט על אג'נדה התפורה למידותיה הלאומיות של ישראל ביתנו. בעוד השר לביטחון פנים, אהרונוביץ', מפדח בלי הפסקה ודורש לסדר ג'ובים למסתננים, שר הפנים מעלה אותם על מטוסים.
אז מה הפלא שאיווט פתח במתקפה חריפה נגד שר הפנים אותו הוא מאשים בדרדור תדמיתה של ישראל בעיני העמים? זהו אותו איווט שנבנה מטיפוח תדמית של בריון שכונתי ששם פס על העולם. זהו אותו שר החוץ שעמד על דוכן עצרת האו"ם וביזה את מדיניותה הרשמית של ישראל, רק כדי לתקוע אצבע בעין של אובמה, שסירב להזמינו למפגשים רשמיים. תראו מי מדבר.
בלשכת שר החוץ טענו השבוע כי הם כבר עמדו לפני סיכום עם ראש ממשלת חוף השנהב, שביקר בישראל, על הפיכת ארצו ל'ארץ מקלט'. שיהיה. מה לעשות ובינתיים, בעוד אלי ישי עושה, החברים מישראל ביתנו לא מפסיקים לדבר.
שר פנים-חוץ. ישי נפגש עם נציגי ממשלת אריתראה
איווט אינו בודד בתסכולו. גם בלשכת ראש-הממשלה לא אהבו את העובדה ששר הפנים גונב את ההצגה. התקשורת עטפה את אלי ישי: הפלאשים הבזיקו מכל עבר, המיקרופונים הוצמדו לכל אבר, ובצד, כאילו הגיע לחגיגה לא לו, התרוצץ באולם הטרמינל הישן מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, מתבונן מהורהר במטוס ממריא, דרך דמעת תסכול שקופה של אנשי לשכת רה"מ.
בדרך לנתב"ג התראיין לוקר לאחת מתחנות השידור והתהדר בממצאים שקיבל, דקה לפני, ממשרד הפנים. לפי הנתונים ששלף המנכ"ל המתודרך, החל משבוע זה, הופסקה מדיניות הדלת המסתובבת והמסתננים החדשים ייכלאו, ולא יוסעו יותר למרכזי הערים.
"אפשר להתחרט ולאזרח אותם?", שאל ישי בחיוך, "הם נראים לי כולם, מצביעי ש"ס". ש"סניקים דה-לוקס, חנוטים בחליפות בהירות, מעונבים בשלל צבעי הקשת, ממוקדים בהווה בלבד: דברו איתם על דרעי ולא יהיה להם מושג מה אתם שחים. רק אלי, הוא ה"בעל-בית"
המדיניות הזאת - הסביר לוקר בדרכו לשדה התעופה, כביכול קיבל את הנתונים מלשכת ראש-הממשלה ולא מלשכת שר הפנים - כבר נותנת את אותותיה, כאשר מסופ"ש האחרון ירד דרסטית אחוז המהגרים מגבול סיני. את משרד הפנים והעומד בראשו, לוקר שכח להזכיר.
זריקת סודן
בשביל האנשים הסובבים את שר הפנים זה היה קצת יותר מדי. הרי רק בראשית הקדנציה, ביבי ובעיקר רעייתו, הצטרפו למקהלה התקשורתית שגינתה את אלי ישי, שהתמודד עם מכת המסתננים לבדו, מול כל העולם ואשתו (של ביבי).
אלא מה? האווירה הציבורית השתנתה ובלשכת ראש הממשלה, זיגזוג על פי הלך הרוח הציבורי, זהו נוהל ברזל, שבניגוד לזוטות כמו יישום חוק המל"ל, נוהגים להקפיד הקפדה יתירה על יישומו.
כמה כותרות מקפיצות, מעשי פשע מקוממים והפגנות סוערות, הפכו את המגמה הציבורית, עד שהמתריע הלאומי, אלי ישי, מצא עצמו ביום בהיר כשר המגובה ביותר בממשלה. כל מבוקשו ניתן לו, קש-מאני: יחידת מעצרים מתוגברת, תקציב למענקי עזיבה מרצון, הסכמה גורפת למדיניות מעצרים ממושכים.
אין לשר דבר טוב יותר מגיבוי של ראש-ממשלה, וזו הסיבה שאלי ישי מקפיד, בכל ראיון, לפרגן לסיוע שהוא מקבל מהלשכה החזקה במדינה.
אבל עדיין יש מרחק בין שותפות להשתלטות. לקחת טרמפ זה דבר אחד, אך להשתלט על ההגה ולהשתמש בשר הפנים שהוביל את המערכה בראשית הקדנציה, כאילו היה סודני המיועד לשליחה, זה כבר יותר מדי, גם בשביל טיפוס מפרגן כמו אלי ישי.
ולכן, כשלוקר וצוות הצילום של לע"מ הגיעו לשדה וניסו לשדר בעלות, הם נדחקו בעדינות על-ידי אנשי רשות ההגירה, עד לרגע שבו התפנו מרצון מהשדה – ממש כמו הסודנים אותם הגיעו ללוות. אמנון בן עמי, מנהל רשות ההגירה, גדעון כהן, הממונה על עידוד עזיבה מרצון וכל היהודים הטובים שהרימו את המבצע, הבהירו ללוקר ולצוות הטרמפיסטים מלשכת רה"מ, שהם מבקרים, ולא שחקנים בהצגה.
מבקר תקשורת
אלי ישי היה שמח לתזמן את הטסת הסודנים לצהרי יום רביעי, עם פרסום דו"ח מבקר המדינה על אסון הכרמל. הרבה יותר נחמד להתעסק בטיסת הסודנים מאשר בטייסת הכיבוי האווירית, אך מסתבר כי יש גבול לציניות, גם כשמדובר במפעל הציוני - המפעל האחרון בישראל, שלא מועסקים בו פועלים זרים.
בשעה ששורות אלו נכתבות, מוטל אמברגו על פרסום חלקים מדו"ח המבקר, על אף שהוא מצוי בידי העיתונאים מזה כשבוע ימים. זוהי הפצה מוקדמת, חסרת תקדים, גם במושגיו של לינדנשטראוס - מבקר מדינה שנראה כמו מבקר תקשורת.
אם המבקר מאשים את ישי בכך שלא התעמק בתוכניות המבצעיות של כוחות הכיבוי, הרי שהדו"ח הזה מוכיח כי שר הפנים מסוגל להתעמק, כשהוא רוצה.
בין סודני לסודני, התאפשר למדפדפים בלמעלה מ-140 עמודי תמצית דו"ח הביקורת למצוא בו לא פחות מ-21 אזכורים של התרעות ממוקדות, שהשמיע אלי ישי במהלך השנים, כאשר המבקר עצמו קובע כי שר הפנים – לא פחות ולא יותר - הצליח במקום שאחרים נכשלו.
זוהי כמובן זווית הראייה החד-צדדית של ישי, שמעדיף לא להתמקד במסקנה המטילה עליו ועל שטייניץ אחריות מיוחדת (בהשוואה לאחריות כוללת שהמבקר מטיל על נתניהו ואהרונוביץ). אבל גם הקורא האובייקטיבי שיביט על כל התמונה, יסיק בנקל כי אלי ישי יצא מהאסון הזה בחסד וברחמים, כמו פצוע קל שמחולץ מתאונה קטלנית.
ישי בזירת האסון בכרמל
מבלי לצטט ולאזכר טרם בוא המועד הרשמי של פרסום הדו"ח בצהרי יום רביעי, ניתן לסכם ולומר כי אלי ישי, שנקט את אומנות יעקב אבינו והכין עצמו לדורון, תפילה ומלחמה, לא מתכוון, בעקבות מה שראו עיניו, לצאת למלחמת 'הוא זכאי 2'. הוא גם לא יזדקק להזכיר את מה שאמר לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה על מבקר המדינה (מקביל למה שאמר שאול – "זה מאחורינו" - מופז על נתניהו). אלי ישי בטוח שאחרי כזה דו"ח, די לו בדורון ובתפילה.
הוא ינופף בציטטות המחמיאות של המבקר ויתעלם מהשורה התחתונה המטילה עליו אחריות מיוחדת. הסרטון שהופק על מורדות הכרמל ודבריו של 'מר ועדות חקירה', השופט אליהו וינוגרד, כבר רצים ברשת. יכול להיות שמוקדם מדי.
כמה מבני המשפחות השכולות יתנדבו לדבר בשבחו של שר הפנים. אומרים שאפילו אריאל אטיאס, יתגייס הפעם כדי להגן על יו"ר מפלגתו. רק בשביל זה, הדו"ח היה שווה.
והכי חשוב: סביבתו של ישי לא תאפשר לשכוח ולהשכיח, כי מי שעומד במרכז הדו"ח הוא בנימין – "נזמין סקר ואחר כך נתקצב את הכבאות" – נתניהו.
יענה אמן
עבור אלי ישי זהו הדו"ח האחרון בכהונת לינדנשטראוס, אך לנוסע המתמיד נתניהו, עוד מצפה דו"ח נסיעות מפורט, ועוד נחיה ונראה האם גם ביבי, כמו הסודנים, קיבל מענק לכל נסיעה מרצון.
מדו"ח אל דו"ח: בינתיים, גם בדו"ח הכרמל הנוכחי, ביבי מככב, לכל אורכו, מתחילה ועד סוף. זו ואין בלתה, הסיבה לגיבוי שביבי העניק לישי מראש, טרם פרסום הדו"ח, כשהבהיר לו כי אין בכוונתו להיכנע לקמפיין תקשורתי שידרוש משר הפנים לשלם מחיר ישי-אישי.
המבקר מאשים את ישי שלא התעמק בתוכניות הכיבוי המבצעיות. הדו"ח הזה מוכיח כי שר הפנים מסוגל להתעמק, כשהוא רוצה. בין סודני לסודני, אותרו בדו"ח 21 אזכורים של התרעות ממוקדות שהשמיע ישי, ועל כך אמר השבוע מרן הגר"ע יוסף: "מלאך רע יענה על כורחו אמן"
לא שביבי השתנה, כמו שאלי ישי נקט בטקטיקה הנכונה. זהו אותו נתניהו שהפנה את גבו לאלי ישי, על פסגת הר הכרמל. היינו שם, באותו מוצ"ש ארור, כשהלהבות עדיין ליחכו את מורדות הכרמל, וראינו את ביבי בבוגדנותו.
מנקודת השפל ההיא, ישי התרומם כמו עוף החול. הוא בנה לעצמו אסטרטגיה ודבק בפרוטוקולים ובמסמכים שהוכיחו כי האיש לא חדל להתריע. הוא לא חס על כבודו ונפגש פעם אחר פעם עם מבקר המדינה – מהלך שבעיני ישי, הוכיח את עצמו בדו"ח הסופי, מעל ומעבר למצופה. את האחריות האישית שהייתה אמורה לכלול דרישה כמעט מפורשת לעריפת ראשים, החליפה אחריות מיוחדת, מרוככת, שאין בה הסקת מסקנות אישיות. "מלאך רע יענה על כורחו אמן", אמר השבוע מרן הגר"ע יוסף לאלי ישי, ולא התכוון ללינדנשטראוס האיש, אלא למבקר המדינה כמוסד.
ובעיקר, אלי ישי מצא לו אג'נדה כדי לברוא את עצמו מחדש: גירוש המסתננים והצלת המפעל הציוני. אם את השבוע הזה ישי יעבור בשלום, הוא יוכתר כשורד הטוב ביותר בשכונה. עם אש על (משרד) הפנים, אליהו הרצל ישי, מדלג על מכשולים בלתי אפשריים בדרך להצלת מדינת היהודים. אלמלי הקונוטציה השלילית לשריפה, עוד היו דורשים בלשכת שר הפנים, להדליק משואה.
עזר כנגדנו
"לכבוד סיעת אגודת ישראל, הנני להודיעכם שהוסכם בינינו כי לא תהיינה הגבלות למספר הישיבות ולמספר התלמידים שיוכלו ללמוד בישיבה. דין הסכם זה כדינו של ההסכם הקואליציוני שנחתם בינינו", המסמך הזה, שמתפרסם כאן לראשונה, הוגש ידנית לחברי סיעת יהדות התורה. בלי להתחמק, לטייח ולמצמץ. כך נראית שותפות טבעית אמיתית.
לפני שאתם קופצים מהכורסא מרוב שמחה, כדאי שתירגעו. השנה אינה תשע"ב אלא תשל"ז. השר החתום על המסמך, בשם ראש הממשלה, מנחם בגין, הוא שר הביטחון עזר וייצמן. גם אז היה עליהום תקשורתי, גם אז מדובר היה בהתמודדות עם תקשורת עוינת, רק שאז, הייתה זו שותפות טבעית אמיתית.
שנים רבות אחרי, והלגיטימיות שלנו, כמו הלגיטימיות של המדינה, בקריסה. השותפות הטבעית עם הימין היא שהובילה למצב בו אנו נמצאים. אז היה זה עזר ויצמן שחתם על המסמך, כיום, הימין הוא עזר כנגדנו. השותפות הברית עם הימין, חד-צדדית וללא תנאים מוקדמים, הפכה את המחויבות של הליכוד לחרדים, לכלי הניגוח היעיל ביותר נגד נתניהו.
פטור בלי הגבלה. המכתב ההיסטורי, רואה אור לראשונה
ולמרות כל הקיטורים, ככל שמתקרב מועד ההכרעה בסוגיית הגיוס, התחושה של חברי הכנסת הינה שנתניהו עושה מאמץ אמיתי להגיע להסדר. סבב השיחות האינטנסיבי בין אנשי לשכת נתניהו לנציגות החרדית, יוכיח כי האיש אכן רוצה לשמר את הברית. השאלה באיזה מחיר?
גם השבוע, התכנסו הצדדים (פרח לרנר וזאב אלקין מצד ביבי, גפני וישי מצד החרדים, ושני כותבי טורים חרדיים שקידמו את פני המוזמנים, מצד הקוראים), על מנת למצוא מסלול שאולי לא יוכל להשתיק את הכלבים הנובחים, אך יהיה בו די כדי לאפשר לשיירה לעבור.
המסר שמעביר נתניהו הינו שהעדפתו היא לקבוע יעדי גיוס ולהקצות תקציבים למסלולים אטרקטיביים דוגמת שח"ר – שיקפיצו את אחוזי החרדים המתגייסים - נשואים ולא רווקים. נתניהו הבהיר, כי מקובלת עליו התפיסה ולפיה יש להימנע באופן גורף מהטלת סנקציות כלכליות על הישיבות. השאלה הקטנה היא, האם המהלך יעמוד במבחן בג"ץ. הקושיה הגדולה הינה, האם ההסדר יעמוד במבחן קדימה וישראל ביתנו.
את המסר הזה קלטו גם השותפים ליברמן ומופז שהתחרו ביניהם, השבוע, מי יטפס על העץ גבוה יותר: דודו רותם (מטעם איווט), האשים את קדימה בפשרנות – כאילו היה פלסנר יו"ר ועדת רוחנית שאינו עומד על המשמר. מופז מיהר להכריז על יעד של שמונים-עשרים (גיוס שמונים אחוזי חרדים בכל מחזור) – כביכול מדובר באחוזי קבלת בנות ספרדיות לסמינרים.
גפני וישי הגיעו למפגש השבועי עם שליחי נתניהו, ומצאו כי החברים לדרך, ליצמן ואטיאס, שהשתתפו במפגשים בשבוע שעבר, נעדרו השבוע מחמת עיסוק אובססיבי בענייני משרדיהם. "מה רוצים מליצמן? הוא אחראי על כאב שיניים עד גיל 12 בלבד, ולא מגיל הגיוס, של בני 18 ומעלה", אמר מי שאמר, בציניות כמובן.
האמת? גם בלשכת ראש-הממשלה הרימו גבה לפשר השאננות שהפגינו כמה מהחברים, בעצם היעדרותם: "אנחנו דנים באינטנסיביות עם החרדים, בהוראה ישירה של ראש-הממשלה שהנחה לעשות כל מה שאפשר כדי לא לקרוע את החבל", אומרים בטרוניה מהולה בתמיהה בלשכת ראש הממשלה, "אז מדוע אנחנו צריכים לרדוף אחרי כמה מהנציגים החרדיים במסדרונות הכנסת, כאילו היינו אלי ישי הרודף אחרי סודנים ברחובות הערים?".
טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.