"שמועה שמעתי ורעדה אחזתני ותכסני פלצות על אשר באים לחוקק חוקים ולנגוע בציפור נפשם של כלל ישראל בפך השמן הטהור ה"ה בני הישיבות הקדושות ואברכי הכוללים"(מתוך מכתבו של הרב חיים קנייבסקי מהבוקר)
חשבתם פעם, מהיכן צץ לו הביטוי "ציפור נפשו"? ממתי יש לנפש ציפור? למה דווקא ציפור, ולא לדוגמה "חתול הנפש", או "תנשמת הנפש"?
לא חשבתם.
איך אני יודע? כי מי שחשב על השאלה הזו, מיד יתהה האם מכתבו של רבי חיים קנייבסקי מהבוקר אכן יצא מתחת ידו, או לא.
מה הקשר? מקור הביטוי הוא מהגמרא בבבא קמא, שמספרת לנו על אדם המכה את חברו "על שוקו על ציפר נפשו". ציפר, פירש רש"י, הוא מקום כנגד הלב.
"ציפר". לא ציפור. אני לא יודע מי שיבש את זה, אבל רבינו חיים קנייבסקי, שלא קורא עיתונים, ולא נחשף לשטויות העולם הזה, כנראה לא נתקל מעולם בביטוי "ציפור הנפש", אלא רק "ציפר הנפש".
מה גרם לו לכתוב "ציפור הנפש" במכתבו מהבוקר? תהיות רבות עולות.
אולי בעצם מישהו אחר כתב את המכתב? אולי מישהו שקורא עיתונים, שנתקל כבר בשגיאה הזו, אבל לא נתקל במקור, הוא זה שכתב את המכתב? אולי.
יום נעים.
0 תגובות