ח״י אלול הוא יום הולדתם של שני "המאורות הגדולים" - הבעל שם טוב ואדמו״ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך הרב. היום הזה מבטא שני כוחות שונים ומשלימים בעבודת ה'.
המשפיע הרב אשר פרקש מסביר את דבריו המיוחדים של הרבי הרש"ב, החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד: הבעל שם טוב היה "ראש המחנכים", ואדמו"ר הזקן היה "ראש המדריכים".
מה ההבדל בין ״מחנך״ ל״מדריך״ — ולמה שניהם הכרחיים?
מה הקשר בין חינוך לבין חנוכת בית המקדש והשפע העצום שהיה בה?
למה נתינה ואהבה בלבד, בלי הדרכה אישית, אינן יוצרות מהפכה פנימית?
ומה ההבדל בין ״צריך לעבוד את ה׳״ של הבעל שם טוב לבין ״יכול לעבוד את ה׳״ של אדמו״ר הזקן?
הבעל שם טוב הכניס חיות, אש, שמחה ואהבה בעבודת ה'. הוא עורר אצל יהודי את התחושה הפנימית: צריך לעבוד את ה'. אדמו"ר הזקן הוסיף קומה נוספת: אפשר לעבוד את ה' - אפשר להבין, להתבונן, לעבוד עם השכל והרגש של האדם עצמו.
הרב פרקש מסביר כיצד אותו עיקרון פועל גם בחינוך: המחנך מעניק אור, חום ושפע; המדריך נכנס לעולמו של התלמיד, מבין את הכוחות והקשיים שלו, ומראה לו את הדרך שבה הוא עצמו יכול לצמוח ולהשתנות.
שיעור מיוחד לח"י אלול על חינוך, חסידות, ועבודה בכוח עצמו - ועל המעבר הגדול מ"צריך" ל"אפשר".
1 תגובות