פרק 1: ביום שלישי ט"ז בחשון, נצא לקלפיות. אחרי שתממשו את זכותכם הדמוקרטית להשפיע, וכמובן את חובתכם הרוחנית לקיים "ועשית ככל אשר יורוך" ולהצביע לאחת המפלגות החרדיות (כמובן אנשי העדה החרדית שלא יצביעו יזכו ל"ועשית" ב"שב ואל תעשה"), יש לי המלצה בשבילכם. אם התמזל מזלכם ואתם שכירים שיצאתם ליום שבתון, צאו לבחור בטבע.
לפני ימים ספורים ביקרתי עם תלמידי בקורס מדריכי הטיולים שאני מרכז, במקום מקסים ביותר. התחלנו את המסלול, שמתאים למיטיבי לכת, מהר יעלה, שממנו נפתחות תצפיות יפות על עמק השורק ועל רכסי הרי ירושלים.
באמצע הדרך תצפתנו על מערת שמשון, קבר שמשון ומזבח מנוח (הגולשים הוותיקים יזכרו שכתבנו אודות אתרים קדושים אלו לפני מספר שנים). משם ירדנו בירידה חדה, בשביל צר ומוצל שמתפתל בין עצי החורש, אל המעיין עין א-שיח'/עין טורה.
עין א-שיח' הוא המעיין שממנו שתו תושבי הכפר דיר א-שיח', והוא נמצא מדרום-מערב לכפר החרב. יחד עם באר ממערב לכפר ועם בורות המים החצובים בסלע (שלא את כולם מצאנו), הוא היה מקור המים של התושבים, שעסקו בחקלאות וגידלו דגנים, ירקות ועצי פרי.
המים נובעים בתוך מערה קטנה ואנכית, כשלושה מטרים מתחת לגובה השביל המסומן בשחור, ושביל צר שקשה למצוא מוביל אליה בתוך החורש. מי שלא שם לב, עלול לחלוף על פני המקום בלי לדעת שמתחת לרגליו יש מעיין.
השם הנוסף של המעיין, עין טורה, נלקח ממפות שקדמו לתש"ח. מהשם הזה כבר מבצבץ ההר שמעליו: חורבת טורה, הלא היא טור שמעון.
כמו רוב המעיינות בהרי ירושלים, גם עין א-שיח' הוא מעיין שכבה. מי הגשמים מחלחלים דרך שכבות הגיר הקשה, נעצרים בשכבת חוואר אטומה, ופורצים החוצה במדרון. לכן כמות המים בו תלויה ישירות בגשמים: לעיתים הוא עונתי, ולעיתים הוא נובע כל השנה.
אני ותלמידי בקורס מדריכי טיולים זכינו לטבול במים שהיו די רדודים כמין אמבטיה.
מהמעיין מתחילה העלייה התלולה אל ראש ההר. בכתבה מחר אספר על טור שמעון אליו הגענו לאחר הטבילה במעיין.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com