ועדת הכספים אישרה היום (שלישי) את הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2026. במסגרת ההחלטה, יועברו כ-36 מיליון שקלים מרשויות חזקות יותר לרשויות חלשות יותר, תוך שמירה על סך התקציב הכולל ללא שינוי.
על פי ההחלטה שאושרה, רשויות חזקות ישלמו שיעור גבוה יותר מתקציב המועצות הדתיות, בעוד שרשויות חלשות ישלמו שיעור נמוך יותר. כך, יהיו רשויות שישתתפו בשיעור של 25% בלבד במימון שירותי הדת, לצד רשויות שישתתפו בשיעור של עד 75%. סך שיעור השתתפות הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות לשנת 2026 עומד על 259 מיליון שקלים, גידול של 3 מיליון ₪ לעומת שנת 2025.
בפתח הדיון הציגה רעומה צמח לוי, נציגת המשרד לשירותי דת, כי תקציב המועצות הדתיות נקבע במסגרת תקציב המדינה, וכי אין שינוי בסכום במסגרת הבקשה. השינוי המבוקש הוא רק באחוז החלוקה בין רשויות חזקות לחלשות, במועצות דתיות שאינן אזוריות.
החוק קובע כי 40% מתקציב המועצות הדתיות יהיה במימון המדינה ו-60% במימון הרשויות המקומיות. על פי ההצעה שעל שולחן הוועדה, ובדומה לחלוקה שבוצעה בשנים האחרונות, ישלמו רשויות חזקות שיעור גבוה יותר ורשויות חלשות ישלמו שיעור נמוך יותר, על מנת להקל על הרשויות החלשות.
אזולאי: "העול לא צריך להיות על הרשות"
ח"כ ינון אזולאי שניהל את הדיון הדגיש את הצורך בשינוי יסודי במנגנון המימון: "אנחנו יודעים שהעול צריך להיות לא על הרשות, אנחנו אומרים את זה לא פעם ולא פעמיים". הוא הוסיף כי המטרה היא להשוות את המנגנון לשירותי חינוך ורווחה שבהם המדינה משתתפת ב-75%.
נציגת משרד הדתות ציינה כי זוהי בקשת משרד הדתות מהאוצר מזה שנים, אך בהעדר מקור תקציבי הדבר לא מקודם. כזכור, בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים את חוק המעונות לקריאה ראשונה, בצעד שנועד לאפשר את המשך סבסוד המעונות לאברכים צעירים.
ביקורת על ההצעה: "למה הוא צריך לשלם יותר?"
ח"כ אורית פרקש הכהן מתחה ביקורת על ההצעה: "כל אזרח זכאי לשירותי דת באותו מחיר, למה הוא צריך לשלם על שירותי דת אם הוא בסוציו-אקונומי יותר גבוה? השינוי עלול להוביל להעלאת מיסים ברשויות החזקות".
חברי הכנסת אורית פרקש הכהן וולדימיר בליאק שאלו לגבי תקצוב נוסף של 40 מיליון ₪ שהוקצו בתקציב המדינה לשנת 2026, לאחר שחקיקה שאושרה בשנת 2025 קובעת כי שר הדתות, בתיאום עם שר האוצר, יוכל לתקצב נותני שירותי דת נוספים ברשויות המקומיות. נציגת משרד הדתות השיבה כי התקציב המדובר אינו נוגע לתקציב המועצות הדתיות ואינו נכלל בתקנה שעל שולחן הוועדה.
נציגי רשויות: "שיטה חולה ופסולה"
נציגי רשויות והשלטון המקומי הצטרפו לקריאה להשוות את חלוקת תקצוב שירותי הדת לתקצוב שירותים אחרים במדינה, דוגמת חינוך ורווחה. שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר, הסביר את הקושי באחוזי התקצוב: "מדובר בשירות שמגיע לכל התושבים שלנו, יש פה חלוקה, יש אמות מידה, יש שיעור השתתפות שהוא חריג מכל השירותים האחרים".
פרץ הוסיף: "צריך לתקן את זה. הרשויות המקומיות נושאות בעול וכל פעם להביא עוד ועוד, אף אחד לא שואל אותנו, זה חוק. עמדת השלטון המקומי שצריך לשנות את שיעור ההשתתפות. מענק האיזון שלי כמעט מגיע ל-0, לי בישוב זה מיליון ₪ בשנה וזה משמעותי".
מנהל אגף מבני דת בעיריית ירושלים ציין כי העירייה משתתפת ב-63% מתקציב המועצה הדתית ומוציאה עשרות מיליונים נוספים על בינוי של מבני דת: "השירות אינו לציבור החרדי, הוא דווקא מסודר בעניין הזה, אבל התקציב כולו, בסופו של דבר הוא בחסר עצום, התקצוב הכולל מצד המדינה היה צריך להיות גבוה יותר".
הילה זהבי הדר, נציגת מרכז השלטון המקומי, תקפה בחריפות: "השיטה היא שיטה חולה והיא פסולה, ואין בשום משרד ממשלתי שיטה כזאת. הרשויות המקומיות בד"כ נושאות בחלק הקטן בתקצוב והמדינה בחלק הארי, אנחנו דורשים שהרשויות ישתתפו ב-25% בלבד והמדינה ב-75%".
בתום הדיון אושרה החלוקה. כזכור, בשנה שעברה התקיים דיון סוער בוועדת הכספים על סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות, במהלכו פרץ עימות בין מנכ"ל משרד הדתות לחברים בוועדה.
0 תגובות