יש בני אדם שאנחנו פוגשים כל יום - במשפחה, בעבודה, בקהילה - וכל פעם מחדש הם מצליחים להוציא אותנו מהכלים. אנחנו כועסים, מתעצבנים, ולפעמים שואלים את עצמנו: איך זה שדווקא האנשים הקרובים אלינו ביותר הם אלה שגורמים לנו לכעס הגדול?!
בשיעור לפרשת כי תצא, הרב יואב אקריש חוזר למחלוקת המפתיעה בין בית שמאי לבית הלל: האם אפשר לומר על כל כלה שהיא "נאה וחסודה", גם כאשר חסרונותיה גלויים לעין? דרך סיפוריו של הלל הזקן, נלמד את צורת ההסתכלות שמאפשרת לראות באדם הרבה מעבר להתנהגות המרגיזה שלו.
סיפור אישי על פקידה שצעקה במשרד הפנים, משפט קטן שהיה תלוי מאחוריה, והסיפור על הצלקת שהרחיקה את כולן - עד שהגיעה האישה שראתה בה דווקא יופי - מלמדים את הסוד שישנה את כל היחס לאנשים סביבנו.
שיעור יסודי שנותן כלים אמיתיים לזוגיות, למשפחה, ולכל מערכת יחסים שבה אנחנו מרגישים תקועים בכעס.
1 תגובות