היסטוריה ואקטואליה

הסופר החרדי טען: זה הנזק שעשה "שיר המתמיד" של ביאליק

הרב דב כ"ץ, מגדולי הסופרים החרדים, התבטא כי 'שיר המתמיד' של ביאליק, מתאר את בן הישיבה כאדם שאיננו נהנה מאור השמש ומזיו העולם, שעזב לגמרי את החיים ותענוגותיהם, והוא מלא עצב ויגון; ומה זה גרם לטובי בנינו? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
חיים נחמן ביאליק (מאת צבי אורון - The David B. Keidan Collection of Digital Images from the Central Zionist Archives: Photographs on the History of Zionism and Israel (taken from Harvard University Library),)

פרק ו': אחד מגדולי הסופרים החרדים הוא הרב דב כ"ץ (חי ופעל בין השנים תרס"ג – תש"מ, 1903 - 1979) למד בישיבת סלבודקא בחברון, התפרסם ביותר מסדרת הספרים "תנועת המוסר" אודות רבותינו מקימי תנועת המוסר.

בספרו, 'דברי הגות וראות' (עמוד 120), הובאה הרצאה שמסר בבית הכנסת הגדול בתל אביב תחת הכותרת "היהדות והחיים". בהרצאה זו דן הרב כץ האם היהדות גוזרת כליה על החיים ומתנזרת מכל דבר שיש בו עונג ונחת רוח.

בין שאר הדברים, התבטא הרב כץ, שהספרות החדשה מציגה את היהדות כביכול היא שמה דגש על צומות וסיגופים, וכך גם שיר המתמיד לביאליק, שלדבריו מתאר את בן הישיבה כאדם שאיננו נהנה מאור השמש ומזיו העולם, שעזב לגמרי את החיים ותענוגותיהם, והוא מלא עצב ויגון.

טוען הרב כץ שגם הסופרים החדשים מודעים לדרכו של הבעש"ט הק' שהפיח חיים ושמחה, בשינוי מקודמיו, אולם אלה מתייחסים לשיטתו זו כחדשנית, וכרפורמה ביהדות.

טענות אלו שהיהדות היא שמה דגש על פרישות ונזירות מהחיים, הדגיש הרב כץ, גרמה לטובי בינינו להתקלקל, ולהפנות עורף ליהדות המסורתית.

דבריו המלאים של הרב דב כץ:

"בין שדרות רבות של עמנו שוררת דעה שהיהדות היא תורה הגוזרת כליה על תענוגות החיים, והיא מצוה לפרוש ולהנזר מכל דבר שיש בו עונג ונחת רוח. גם בספרות החדשה (יהודה ליב גורדון ברדיצ'בסקי ועוד), אנו מוצאים שיש להם מושג כזה על היהדות והם מתארים את היהודי האדוק בתור אדם חיוור ומעונה מרוב צומות וסיגופים, ושהולך תמיד שחוח בראש כפוף ובעינים מלאות עצב ופחד ואשר אין לו כל סימני חיים ושמחה".

ממשיך הרב כץ: "גם ביאליק בשירו 'המתמיד' המפורסם לשבח, מתאר את בן הישיבה כאדם שאיננו נהנה מאור השמש ומזיו העולם, והוא עוזב לגמרי את כל החיים עם כל תענוגותיהם, ופורש לו לפינתו החשוכה והבודדה המלאה עצב ויגון. בדרך זו הולכים רוב הסופרים החדשים אמנם לא נעלמה מהם שיטת החסידות המיוחסת ל'בעל שם טוב' שיצאה ללחום נגד העצבות על מנת להכניס את השמחה בקרב העם, אבל הם מביטים על שיטה זו כעל רפורמה ביהדות, כעל דבר חדש שחידש הבעש"ט, ולא כעל דבר מקורי שביהדות.

"דעה זאת שהיהדות היא תורה של פרישות ונזירות מן החיים, התפשטה בקרב המון העם והביאה נזק רב ליהדות, ואולי אפשר לזקוף על חשבון זה חלק גדול מהסיבות שצעירינו התרחקו מן היהדות, כי הצעירים שהם מלאים כוח עלומים ויש להם בטבעם תשוקה עזה לחיים, פחדו שהיהדות תטיל עליהם מרה שחורה ותמנע מהם ליהנות מן החיים".

בין שאר הדברים, התבטא הרב כץ, שהספרות החדשה מציגה את היהדות כביכול היא שמה דגש על צומות וסיגופים, וכך גם שיר המתמיד לביאליק, שלדבריו מתאר את בן הישיבה כאדם שאיננו נהנה מאור השמש ומזיו העולם, שעזב לגמרי את החיים ותענוגותיהם, והוא מלא עצב ויגון.

טוען הרב כץ שגם הסופרים החדשים מודעים לדרכו של הבעש"ט הק' שהפיח חיים ושמחה, בשינוי מקודמיו, אולם אלה מתייחסים לשיטתו זו כחדשנית, וכרפורמה ביהדות.

טענות אלו שהיהדות היא שמה דגש על פרישות ונזירות מהחיים, הדגיש הרב כץ, גרמה לטובי בינינו להתקלקל, ולהפנות עורף ליהדות המסורתית.

דבריו המלאים של הרב דב כץ:

"בין שדרות רבות של עמנו שוררת דעה שהיהדות היא תורה הגוזרת כליה על תענוגות החיים, והיא מצוה לפרוש ולהנזר מכל דבר שיש בו עונג ונחת רוח. גם בספרות החדשה (יהודה ליב גורדון ברדיצ'בסקי ועוד), אנו מוצאים שיש להם מושג כזה על היהדות והם מתארים את היהודי האדוק בתור אדם חיוור ומעונה מרוב צומות וסיגופים, ושהולך תמיד שחוח בראש כפוף ובעינים מלאות עצב ופחד ואשר אין לו כל סימני חיים ושמחה".

ממשיך הרב כץ: "גם ביאליק בשירו 'המתמיד' המפורסם לשבח, מתאר את בן הישיבה כאדם שאיננו נהנה מאור השמש ומזיו העולם, והוא עוזב לגמרי את כל החיים עם כל תענוגותיהם, ופורש לו לפינתו החשוכה והבודדה המלאה עצב ויגון. בדרך זו הולכים רוב הסופרים החדשים אמנם לא נעלמה מהם שיטת החסידות המיוחסת ל'בעל שם טוב' שיצאה ללחום נגד העצבות על מנת להכניס את השמחה בקרב העם, אבל הם מביטים על שיטה זו כעל רפורמה ביהדות, כעל דבר חדש שחידש הבעש"ט, ולא כעל דבר מקורי שביהדות.

"דעה זאת שהיהדות היא תורה של פרישות ונזירות מן החיים, התפשטה בקרב המון העם והביאה נזק רב ליהדות, ואולי אפשר לזקוף על חשבון זה חלק גדול מהסיבות שצעירינו התרחקו מן היהדות, כי הצעירים שהם מלאים כוח עלומים ויש להם בטבעם תשוקה עזה לחיים, פחדו שהיהדות תטיל עליהם מרה שחורה ותמנע מהם ליהנות מן החיים".

מתוך ספר 'דברי הגות וראות' (עמוד 120) להרב דב כץ (אוצר החכמה)
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר