השבת נבצע את המנהג הידוע של חלת מפתח. לא, זו לא טעות. עברנו לאחרונה את חג הפסח ואת השבת המסורתית שלאחריה בה אנחנו אופים חלות מפתח. אבל השבת נעשה זאת שוב. בשמחה ובחדווה.
קודם כל, מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא קונים מוצרי אנג'ל, אז ניאלץ לאפות חלות לבד, בבית. ושנית, כי החרם על אנג'ל הוא גם מפתח עבורנו החרדים לשאר המערכות הבאות עלינו לטובה. מפתח יעיל ושימושי בכל תחום בחיים.
חרם הוא כלי עוצמתי. לטוב ולמוטב. הציבור החרדי מכיר מקרוב חרמות, אוהו מכיר. לפני כשלושים וחמש שנים, בתשמ"ט יצאו החרדים למחלוקת מפוארת שבבסיסה ויסודה היה הסלוגן האלמותי של "לא מחרימים עדה קדושה". ובשביל זה הלכנו והחרמנו יותר מחצי חוג של היהדות החרדית. עד כדי כך גדול בעינינו החרם.
ואם נלך קצת קרוב יותר: רק לפני חמש עשרה שנה, בשנת תשס"ח, היה חרם צרכני גדול כנגד קבוצת דור אלון בעלי הריבוע הכחול, על חילולי שבת של רשת AM:PM. חרם הוא לחם חוקנו, לתשומת לב בעלי המאפיות.
עומר בר לב הוא לא אדם פרטי. אף פעם לא היה. אבל בשנותיו בפוליטיקה, לא היו ממנו ציפיות, כי זו דרכו של עולם, להשמיע את האג'נדה שלך ברמה. עכשיו אתה כבר איש של כולנו, אנחנו מפרנסים את אנג'ל שמתגמל אותך כיו"ר דירקטוריון. ואנחנו גם יכולים לא לרכוש חלות ממי שמעצבן אותנו ולעצבן אותך חזרה. חרם שכזה.
הפיגוע שעשה עומר בר לב לקבוצת אנג'ל עוד תילמד בבתי הספר וההיסטוריה של הדורות הבאים. את אנג'ל אנחנו מכירים מינקותנו, רוכשים אותו בכוח האינרציה, כי סבא רבא של סבא רבא עוד רכש את המוצרים הללו. עם השנים קמו מתחרים, ומתחרים טובים, ואנחנו עדיין נבכר לקחת את אנג'ל. מסורת זה מסורת.
בר לב, מסתבר שנהג בחוסר לב, כשגדע בבת אחת את המסורת של חלות אנג'ל: מהיום, הצרכנים החרדים יגלו שעדיף לאפות חלות בבית, וגם מי שלא אופה, יש למצוא מתחת לבית רשימה ארוכה של מאפיות מתחרות, לא פחות איכותיות, לא יותר יקרות.
כל עניינו של חרם הינו להעמיד את שכנגדך באור שלילי ובלתי לגיטימי. בר לב עשה הבוקר דה לגיטימציה לכל בני הציבור החרדי וכאשר עשה כן ייעשה לו. הציבור החרדי מכריז בריש גלי: אתה לא לגיטימי עבורנו.
בימים אלו בהם אנו סופרים את העומר, אנחנו גם מזכירים לעולם ובעיקר לעצמנו את כוח הצרכני הגדול שיש לנו. וכן, אנחנו נשתמש בזה בכל פעם שתנסו לשים לנו רגליים. ספירת העומר בר לב, אם תרצו.
כן, אנחנו ציבור מוחרם שגם יודע להחרים ולהשיב מלחמה: ניסע באוטובוסים שמכבדים אותנו; נתדלק במקומות הולמים; נעדיף אתרים שומרי שבת. תתרגלו, אנחנו עם החרם.