פרק ד': בפרקים הקודמים סיפרנו על מגילת קהלת שכתב שלמה המלך, ועל דבריו של החוקר החסידי ר' אהרון מרקוס שטען ששלמה כתבו בשפה מצרית, והוא הגיע לארץ ישראל רק כשירבעם הביאו כדי להילחם ביריבו שלמה, ועל ר' משה שנפלד שתרגם דברים אלו, והבטחנו לקהל הקוראים שנביא את דבריו של איש תנועת "פועלי אגודת ישראל" הרב רפאל קצנלבוגן שיצא חוצץ כנגד ר' משה שנפלד.
- נאמנם של גדולי ישראל שהפך לפובליציסט החרדי הראשון
- מלחמת הסופר החסידי ר' אהרן מרקוס בביקורת המקרא הכפרנית
- הביקורת החריפה על ספר 'החסידות': "עולבים במלאכי אלוקים וקדושי עליון"
הרב רפאל קצנלבוגן נולד לאביו ר' אברהם משה, שהיה מתלמידי הגאון רבי חיים מבריסק בשנת תרנ"ד (1894), ונפטר ב-כ"ג בניסן תשל"ב (1972) בירושלים.
הנער רפאל קצנלבוגן למד בישיבת תורת חיים בעיר העתיקה וכבר מנערותו הראה גדלות בתורה, ובגיל 7 למד 40 דפי גמרא ביום. אח"כ עבר לישיבת אהל משה, ולמד אצל הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין והיה מקורב לגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. הוא קיבל את אמונם של גדולי ישראל, וניהל את בית היתומים דיסקין.
בגיל 17 לקחו לחתן בתו, ראב"ד העדה החרדית רבי מרדכי לייב רובין.
ביחד עם ר' משה בלוי ור' משה פרוש ייסד הרב רפאל קצנלבוגן את סניף 'אגודת ישראל' בירושלים ועוד לפני גיל 30, נבחר לייצג את 'אגודת ישראל' והעדה החרדית בירושלים בכנסייה הראשונה של אגודת ישראל בוינה, שם זכה לפגוש את מרנן החפץ חיים[1] ורבי חיים עוזר גרודיזנסקי.
כבר אז כל מפלגה המכבדת את עצמה הדפיסה עיתון. כך הרב קצנלבוגן ייסד את עיתון 'אגודת ישראל' בירושלים "קול ישראל" והיה לעורכו הראשון.
עיתון "קול ישראל" הוביל קו קנאי כנגד המוסדות הציונים, וניהל פולמוסים מתוקשרים מול הרבנות הראשית. לאחר ארבע שנים ר' עמרם בלוי החליף את הרב קצנלבוגן בתפקיד העורך הראשי.
הרב קצנלבוגן כיהן כעסקן חשוב ביותר והיה בין חותמי כתב המינוי של הגרי"ח זוננפלד שנבחר לכהן כרב "העדה החרדית". כמו כן הוא הגיע ביחד עם ר' משה בלוי לפגישות עם הנציב העליון הבריטי, והיה בין מספידיו של ד"ר יעקב ישראל דה-האן שנרצח בידי תנועת 'ההגנה'.
לימים ערק מה'עדה החרדית' לשורות מפלגת 'פועלי אגודת ישראל'. ועל כך בפרק הבא.
המשך יבוא...
[1] שהרצי"ה קוק טען שהח"ח לא רצה לפגוש בהם, עקב כך שהוא הבין שהם ביזו את אביו הראי"ה קוק.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com