פגישה יהודית באמצע הרחוב

נמרוד הגיע טעון להפגנה בבני ברק, עם שנאה ל"דוסים"; ואז הוא פגש את נתי 

"שלום, שמי נתי, וברוך הבא לעירנו", בחור צעיר ומחויך ניגש לאבא שלי, לבוש בחולצה לבנה וחובש כיפה שחורה. הוא נראה דיי סימפטי ואבא שלי החליט להתייחס אליו יפה; "איך קוראים לך?", הוא פנה אלי. "נמרוד", עניתי לו. "שם יפה, מהתנ"ך. אתה תמיד מוזמן לבקר אצלנו", הוא אמר לי. לא התחשק לי לחבב אותו | בלב הסערה בבני ברק, שיחה בין נתי החרדי לנמרוד החילוני (מגזין כיכר)

בחור חרדי מכבד את המפגינים בכיבוד | אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)

גם אני הייתי שם.

ישבתי על הכתפיים של אבא שלי והרגשתי שאני נמצא באירוע דרמטי. ידעתי שהתקופה הזאת תהיה חלק מההיסטוריה בכל הקשור לכוחות המשפיעים על המדינה, וידעתי שאני נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה.

המצור התחיל.

עמדנו בשערי , ראינו את הבניינים הצפופים והישנים והבטנו בדוסים השחורים בעיניים רושפות זעם. 'מה נסגר איתם?', חשבתי לעצמי, 'למה הם חושבים שאנחנו צריכים לסחוב אותם על הכתפיים שלנו? למה אני בעוד כעשר שנים אשרת בצה"ל והילדים של הפרזיטים האלו לא ישרתו?! למה נגזר עליי לממן אותם?', בקיצור, כל מה ששמעתי בתקשורת עליהם.

אבא שלי התחיל לצעוק, להריע, לתקוע בחצוצרות, ואנשים מסביבנו נפנפו בהתלהבות בדגל ישראל. הרגשתי גאווה גדולה. אני חלק מקבוצת אנשים ערכית שנלחמת על הדמוקרטיה ועל עתידה השפוי של המדינה, והערצתי בכל ליבי את אבא שלי שעזב את כל עיסוקיו והתגייס להגנת המולדת.

• • •

"שלום, שמי נתי, וברוך הבא לעירנו", בחור צעיר ומחויך ניגש לאבא שלי, לבוש בחולצה לבנה וחובש כיפה שחורה. הוא נראה דיי סימפטי ואבא שלי החליט להתייחס אליו יפה, ולכבד את ערך הסובלנות גם כשמדובר באויב הדמוקרטיה.

"אני שמח שבאת לעיר שלי", אמר הבחור. "עשרות שנים שאנחנו כמעט ולא רואים פה חילונים, ואני חושב שהביקור שלכם מבורך. אין כמו המפגש האנושי".

"אני ממש שמח שהחלטתם לבוא ולהכיר אותנו", הוא חזר ואמר ולא ידעתי אם הוא סתם מיתמם.

שיח בהפגנה בבני ברק | אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)

"איך קוראים לך?", הוא פנה אלי.

"נמרוד", עניתי לו.

"שם יפה, מהתנ"ך. אתה תמיד מוזמן לבקר אצלנו", הוא אמר לי.

לא התחשק לי לחבב אותו. ניסיתי לגייס את כל משאבי השנאה שאגרתי כלפיו. התחלתי לרענן את זכרוני בכותרות האדומות הבוהקות שהוכיחו שהוא חי על חשבוני, ניסיתי להיזכר ברפורמה במערכת המשפט ובחוקים אותם הם מעבירים כל העת מתוך מטרה לחלוב מאתנו עוד כמה שקלים, אבל הבחור היה נחמד מדי.

"נמרוד, אני מבין שאם הגעת עד לעיר שלי בשעת לילה מאוחרת כנראה שיש לך משהו ממש חשוב לומר לי. אני פה כדי לשמוע", הוא אמר ברצינות ואני האמנתי לו. לא היה לו מבט מתחכם, לא היה בו משהו מתלהם, ואפילו לא היה לו פרצוף של 'צודק מדי'. הוא באמת היה קשוב.

"אתם הורסים את המדינה שלנו", אמרתי לו. "אנחנו בנינו פה את המדינה, ומיטב בננו סיכנו את חייהם ואף נפלו בקרב כשאתם ישבתם בישיבות שלכם ולא עזרתם לנו", הטחתי בו.

"אנחנו עובדים ומשלמים מיסים, ואתם, לא רק שאתם לא נושאים בנטל הכלכלי, אלא שאתם עוד חולבים עוד ועוד כספים מהמדינה. אנחנו בנינו כלכלה מתפקדת, אקדמיה, בתי משפט, בתי חולים, שירותי רווחה – בעוד שאתם כל היום מתפללים ולא עושים כלום", הוספתי.

"ואם לא די בכל זה – אתם גם משתלטים על המדינה שלנו. הגעתם לרוב בכנסת ואתם מצליחים להעביר חוקים שיעבירו לכם עוד ועוד כסף על חשבון הכסף שאנחנו מרוויחים. תגיד לי אתה, נתי – זה נראה לך הוגן ומוסרי?".

ההפגנה בבני ברק (צילום: Omer Fichman/Flash90)
ההפגנה בבני ברק (צילום: Omer Fichman/Flash90)

קיוויתי שאבי יהיה גאה בנאום המושלם של הבן שלו, וקצת ריחמתי על נתי. הייתי בטוח שאחרי כזה נאום הוא יגמגם משהו ויתקפל, אבל לא. הוא הקשיב לי ואפילו הביע אמפתיה. "אתה צודק נמרוד", הוא אמר. "אני לגמרי מבין את נקודת המבט שלך ומנקודת המבט שלך אנחנו באמת נוראיים. אני חושב שאם הייתי במקום שבו אתה נמצא הייתי שונא אותי לא פחות משאתה שונא אותי", הוא אמר לי.

"הייתי מציע לך לשמוע נקודת מבט נוספת לסיפור הזה, אבל זה מרגיש לי לא הוגן", הוא אמר. "אם אני הייתי עושה את הצעד הראשון ומגיע אליך לתל אביב לדבר אתך הייתה לי את הזכות להציג לך את הצד שלי - אבל מכיוון שאתם הייתם הראשונים להביע את הכאב שלכם אני חושב שזה לא הזמן המתאים, ואני לגמרי מוכן לכאוב יחד אתך את הכאב שלך", אמר לי נתי וקצת השאיר אותי חסר מילים.

"אני דווקא רוצה לשמוע", אבא שלי הפתיע. "אני מתרשם שאתה בחור הגון ולא אחד שזורק סיסמאות ואני תמיד מוכן לשמוע צדדים נוספים", הוסיף אבא שלי ואמר לו. "אבל באמת בלי סיסמאות. אני שומע בתקשורת את הנציגים שלכם מדברים בסיסמאות ולא בא לי לשמוע את זה בשידור חוזר. אם אתה חושב שיש לך משהו אחר לומר, אני באמת מוכן לשמוע".

"תודה על האמון", אמר לו נתי. "אני מעריך מאד את הסובלנות שלך ואת המוכנות שלך לשמוע גם ברגע כזה, ואני גם לא רוצה לסתור את התחושות הקשות שלך. אתה מרגיש שאנחנו חיים על חשבונכם ומשתלטים לכם על המדינה וזאת באמת תחושה קשה. אני לא חושב שהייתי רוצה להרגיש את מה שאתה מרגיש היום, ומה שאני רוצה לומר לך, לא סותר בשום צורה את התחושות הקשות שלך כלפיי.

"עם זאת, אני רוצה להציע לך לראות את נקודת המבט שלי, ולהבין כיצד אני כאדם מוסרי מסוגל להסתכל על עצמי במראה ולא לראות את היצור המעצבן שעולה מהתיאור שלך".

ויכוח בהפגנה בבני ברק | למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Omer Fichman/Flash90)
ההפגנה בבני ברק (צילום: Omer Fichman/Flash90)

"בעוד שאצלך היום שמסמל את הייחודיות שלנו הוא 'יום העצמאות' אני מתמקד בעיקר ב'יום הזיכרון'. בעוד שבתפיסה שלך אנחנו מנסים לייצר נרטיב של 'העם הנבחר' שהמציא את עצמו מחדש - אני מעדיף את התואר של 'העם הנרדף' שגורלו לא עוזב אותו אלפי שנים. מבחינתי אנחנו עדיין בסיפור הזה", נתי אמר והסתכל עלינו מעט בחשש.

הוא המשיך מיד ואמר: "השאלה שהכי מעסיקה אותי בסיפור הזה היא למה כל כך שונאים אותנו?! איך זה שהעולם מביט בנו במבט רושף זעם כשאני ואתה יודעים שאנחנו עם מוסרי מאד, אולי מוסרי מדי...

"אז נכון, היום יש לנו יותר כח וזה פחות משתלם לשנוא אותנו – אבל זה לא הופך אותנו לאהובים. כמעט והתרגלנו לחטוף גינויים מהאו"ם בשעה שאנחנו מגינים על עצמנו, לעומת כמות מינורית של גינויים כשמדובר במקרה של רודנים שביצעו רצח עם. עשרות השנים האחרונות לימדו אותנו ששנאת היהודים לא פגה גם בעידן הנאורות, ושגם יהודים משכילים שהמירו את דתם היו חלק מגורל היהודים".

"אתה יכול להסביר לי את הסיפור הזה?", נתי שאל את אבא שלי, ואבא שלי הסכים בכאב. כשמדובר בכאב ההיסטורי המשותף שלנו אין בינינו חילוקי דעות.

"נמרודי, תרד בבקשה מהכתפיים שלי, אתה מתחיל להכביד עלי", אבא שלי ביקש ממני ואני ירדתי. הסתכלתי על בחור הישיבה שעמד מולי וחשבתי על הפער התרבותי המדהים שיש בינינו, ועל ההיסטוריה המשותפת שקושרת אותנו במשך אלפי שנים. מעולם לא הרגשתי קשר לאנשים מסוגו, תמיד היה לי קל יותר להזדהות עם משפחות העמים מאשר בני עמי ה. מה לי ולהם?!

"אבל איך כל זה קשור?", שאלתי את נתי וקטעתי את רצף מחשבתו. "מה הקשר בין זה שאנחנו העם הנרדף לבין זה שאתם לא משרתים בצבא ולא יכולים לעבוד כמו כולם", הטון שלי עלה מעט, מתאים את עצמו לצעקות ולתרועות שנשמעו סביבי.

ההפגנה בבני ברק (צילום: Omer Fichman/Flash90)
ההפגנה בבני ברק (צילום: Omer Fichman/Flash90)

"אני חלק מקבוצה שמרגישה מחויבות לשמר מסורת בת אלפי שנים", השיב לי נתי, "ובתפיסה שלי המשמעות של להיות יהודי בארץ ישראל לא יכולה להיות מנותקת מהמשמעות הרוחנית והדתית של המדינה". נתי פלט את המילים בחשש, יודע שהמילים שלו יכולות להפוך לאבק שריפה.

"האויבים שלנו לא שונאים אותנו בגלל שאנחנו אנשים מעצבנים - הם שונאים אותנו כי בעצם הקיום שלנו יש אמירה שמכאיבה להם מאד", הוא המשיך. "הקיום שלנו כעם ישראל וכעם התנ"ך הרגיזה את כולם, והעובדה שחזרנו לארץ ישראל רק הדגישה את הנרטיב והעצימה את השנאה כלפינו. אז נכון, יש לנו היום כח - אבל לא הפכנו לאהובים יותר".

"אז אתם עם השמירה על הדת שלכם אשמים בשנאה כלפינו", קמצתי אגרוף. "במקום לטשטש את היהדות שלנו אתם רק הופכים אותה למעצבנת יותר. עם כל השנאה שאתם מושכים אליכם אני לא מתפלא ששנאו את היהודים כל כך הרבה שנים", אמרתי לו בכעס.

"עם הקונפליקט הזה שאתה מציג התחבטו הרצל וראשי הציונות", נתי הפתיע. "הרצל הסתפק אם להתבולל או דווקא להדגיש את הנרטיב היהודי ואת הלאומיות שלנו, והוא הבין שאין לנו אפשרות להסתיר את היהדות שלנו. יהודי לא יכול להימלט מהגורל שלו, והאופציה היחידה היא לשאת אותה בגאווה", הוא אמר משפט שהסכמתי איתו, אך יכולת הקשב שלי הגיעה לקיצה.

"אתה מורח אותי עם סיפורים", אמרתי לו. "לכן אתם לא יכולים לעבוד? להתגייס? לשלם מיסים?", התשובות הארוכות שלו עצבנו אותי וגרמו לי לכאב ראש.

"לא, אבל עולם הערכים שלי, והמטרות שלי בחיים שונות לגמרי מהמטרות שלך. אני משקיע את רוב שעות היממה במה שבעיניי נתפס כמשמעות האבסולוטית של הקיום שלנו פה בארץ, כאידיאל היהדות, וכערך הגדול ביותר של דיירי העולם הזה. אני מאמין שיש משמעות רוחנית לכל זה, ואני מוותר על חיי נוחות למען אותה משמעות.

"אני חי בעוני כפי שאתה רואה, אני מוותר על בילויים והנאות ובוחר להשקיע את החיים שלי ברוחניות. זאת המשמעות בעיניי - אבל אני לגמרי מבין שאתה תופס את החיים בצורה שונה לגמרי.

שיח בהפגנה בבני ברק | למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Omer Fichman/Flash90)

"אני לא מצפה ממך להסכים איתי, אני לא מצפה ממך להאמין במה שאני מאמין, ואני גם לא מצפה ממך להפסיק לראות בי פרזיט שחי על חשבונך, אבל אני כן מצפה ממך להאמין לי שבתום וביושר אני פועל מתוך מערכת אידיאלים שונה משלך ושאני לא סתם פרזיט שבוחר בחיים הקלים", הוא אמר לי.

"אז לנצח נמשיך לריב?", שאלתי אותו בתסכול.

"כנראה. בכל זאת שנינו יהודים ואני מאמין שגם בחלק הזה - הגורל היהודי ימשיך לרדוף אותנו".

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

31
פשוט מדהים!! מעניין מי הכותב.
אני
כתוב - ישראל גינצבורג
נעמה ❤️
30
כתוב בטוב טעם ושכל!
שירה
29
משל נחמד
טלי🍒
28
אחד הדברים המעצבנים בהפגנות השמאל שהם באים להפגין שנאה
יהודה יעקב
27
היינו מפגינים כנגדם ככה בשנה שעברה כשהם חילקו את המליארדים לערבים על חשבון כסף שמגיע ליהודים? או שהעלו את המחירים בחד פעמי ובשתיה הקרה רק כדי לפגוע בחרדים? תחבורה ציבורית בשבת? ועוד ועוד גזרות שאכ"מ להאריך בדבר המצער פשוט היו דורסים אותנו עם פרשים מי היה נותן לנו להפגין ככה
מה היה קורה אילו?
26
ממש מעניין אותי אם זה שיחה שהתקיימה באמת. קצת לא נראה לי שילד בן שמונה מסוגל לדבר ככה, וגם לא שסתם בחור ישיבה יתנסח כל כך טוב ובשליפה... 😐
ליטאית
25
לא שכנעת אותי, שנורר
אדי
24
הכותרת סיקרנה...התחלת טוב אבל אתה בכל זאת בורח משיח אמיתי ופונה לסיסמאות נבובות למרות ההבטחה בראשית דבריך. ואתה גם מטעה בכך שאתה מסיט את הדיון ל"נרדפות" של עם ישראל.
האמת? התאכזבתי
23
וואוו הסוף קצת איכזב אותי... זה ממש יפה ומרגש!!!!
מינה
22
ו...? נשארתי עם הלשון בחוץ
יוסיייי
21
מדהים. תנסו להעביר הכתבה לאתרים שלהם זה מה שחשוב אנחנו יודעים כבר....
דתי
20
גם חילונים הולכים ללמוד ועדיין עובדים. למה אי אפשר לשלב? הנחל החרדי לא טוב? כתבה ללא תוכן...
נקי מדי
19
מסכים עם כל מילה אבל רוצה להדגיש פרט אחד: אם מדברים על יהודי קדוש שהסכים לשרת את ה' כל ימי חייו ולהקדיש עצמו ל"והגית בו יומם ולילה" אז שיזכור שקודמיו שעשו זאת הרי שזה היה גם עם "לחם צר ומים לח וכו'" ועוד לא הזכרתי את "לא לידי מתנת בשר ודם".
יהודה לנדסברג
18
אחרי כזה מאמר למי בכלל יש כח לכתוב תגובות
יוסי
17
אף אחד לא שונא חרדים! הכעס הוא על ההנהגה החרדית שדואגת שציבור שלם ישאר קהל שבוי בעוני ואי יכולת להתפרנס. מנסה לבזוז את כספי הקופה הציבורית כאילו אילו כספי הפריץ. ועוד עושה זאת למטרה של הנצחת הבורות
קונילמל
16
נו נו. לא משכנע בכלל.
דוד
15
איזה גברררר
נתנאל
14
יפהההההההההההההההההההההה
הונגט
13
מי הגאון שיודע לחרטט בכזאת רמה ?
מיכאל
12
דמיוני מחכים ומפרה... אך : 1. שום צפצוף מצידם בשנה כשהובטחו 53 מליארדים לכאלו שאינם נושאים בנטל ?
שלומיאל המבקר
11
כתבה יפה מאד. ממש הכוזרי החדש
אחד
10
חלש....
שמעון
9
מקסיםםם אולי כדאי לבדוק מהו ערך? ערך=דבר אמיתי אינו משתנה! האם ערכי החרדים שינו את ערכיהם עם השנים/תמיד טענו וטוענים שהתורה היא חיינו ועבור זה מוכנים להסתפק בלחם ומים. והלא דתיים- אם נתחיל לפרט לא נגמור- כמה ערכים נטשו ושינו והיום הערך העיקרי= להיות עשיר!! האם זה ערך/הפוך מכך?
עצוב
8
אהבתי כל מילה!
ליטאי צדיק
7
שחרר אחשלי
מני
6
האמת!!! נשארתי ללא מילים אך חייבת להימצא דרך לחיות ביחד כי אנחנו יהודים וזה גורלנו איש אינו בורח מגורלו לכן כל שנשאר זה לשאת את יהדותנו בגאווה!!
נסים דוד
5
גם החרדי הזה לא חדור כמו שצריך במושג המהותי 'עם ישראל'.
שלום דובער הלוי שווארץ
4
מושלםםםםםם מושלםםםםםםם כל מילה בסלע!!!!! אתה כותב מדהייים !!!!!! חובה להפיץ את זה
יעל
3
לא שם יפה. המן גם בתנך, גם לא שם יפה. כמו כן איזבל. ועוד…
נמרוד
2
בחור אלוף קידוש ד
ואוו
1
הסיבה שאתם לא רואים חילונים היא שהמנהיגים שלכם רוצים אותכם כת סגורה וענייה שתצביע מה שאומרים לה בלי לשאול שאלות כך שהם יוכלו להמשיך להקים עמותות ולגנוב מהן כסף
יעל

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים:

הצצה לחדר המצב

"בשיאו של האירוע": אש וחשמל במתחם הריקודים המורחב במירון | צפו

אש וחשמל ברחבת הריקודים בתולדות אברהם יצחק במתחם ההילולא המורחב (89) יחד עם בעל המנגן ארהלה סמט | בחדר המצב של התחבורה במירון ציינו: "יתכנו שנוסעים רבים ינסו לעלות בשעות הקרובות עם כרטיס שאיננו תואם לשעות" (בארץ)

נחמן שטרנהרץ|

אִישׁ אֱלֹקים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ

LIVEהילולת הרשב"י במירון - ההדלקות בציון הקדוש | הצטרפו לשידור החי • צפו

הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי • רבבות עמך בית ישראל עולים למירון, לחגיגות ל"ג בעומר בסמוך לציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א • אתר "כיכר השבת" מעביר אליכם שידור חי מכל מוקדי ההדלקות והחגיגות במירון - והשנה: עשרה מוקדים בו זמנית בשידור החי • הצטרפו לשידור (חרדים, ל"ג בעומר) 

כיכר השבת|

רגע לפני ההילולה

בציון, במתחמים ובצירי התנועה: בכירי המשטרה באתרא קדישא

רגע לפני תחילת אירוע הילולת הרשב״י במירון, מפכ״ל המשטרה דני לו ובכירים נוספים בארגון ערכו סיור נרחב בהר מירון, במתחם קבר הרשב"י, ומתחם ההילולות המורחב - 89 | המשטרה: ״החל משעות הבוקר המוקדמות נפרסו אלפי שוטרים, לוחמי מג"ב ומתנדבים בשטח ההר״ (המשטרה)

קובי אטינגר||
1

צפו בתיעוד

מירון תשפ"ה: שעתיים להילולא - תיעוד ענק מהציון

ארי קופרשטוק, יצא אמש לאתרא קדישא מירון, וחזר הבוקר עם תיעוד ענק ומרהיב מכל הכפר, החל מהציון הקדוש, ועד למתחם המחודש והמפואר – מתחם 89, מהאוהלים המרשימים ועד למתחמי הענק – כל ההכנות בעיצומן | צפו בגלריה (חרדים)

חיים רוזנבוים||
1
ש

תורה וגדולה

גם להישאר בעולם התורה וגם להתפרנס בכבוד

מחזור נוסף של רבנים ודיינים יוצא לדרך • במכון 'תורת המשפט' מבית מל"מ פותחים קורסים חדשים עבור מי שרוצים לעבור את מבחני הרבנות בצורה יעילה ולמי שרוצים להצטרף ליושבים על מדין. גם מי שרוצים ללמוד מקצוע מתגמל במיוחד ולהישאר בעולמה של תורה, יוכלו לנצל את שיטת שש הנקודות שכבר הוכיחה את עצמה אצל אלפי בוגרי המכון בשנים האחרונות (לימודים)

כיכר בשיתוף מלמ|מקודם
ש

עם סיפורים מהשטח

"שיעורי בית": פודקאסט חדש על זוגיות בחברה החרדית

הפודקאסט החדש מבית 'אחוות תורה', בהנחיית ד"ר מיכל פרינס, מבקש לפתוח שיחה פנימית וכנה על זוגיות בחברה החרדית – עם סיפורים מהשטח וכלים מעשיים לכל אחד ואחת מאיתנו

בשיתוף אחוות תורה|מקודם

פרוייקט ל"ג בעומר תשפ"ה

חגיגות ל"ג בעומר: הלו"ז המלא למעמדי הקודש בארץ ובעולם

כמידי חג ומועד, שמחים אנו להגיש לציבור הרחב זמני ומועדי קודש, בהיכלי הישיבות ובחצרות החסידים מכל קצווי תבל, ליום ל"ג בעומר הקרוב - תשפ"ה | יצוין כי המודעות מסודרות לפי סדר א' ב', למען ירוץ עיני הקורא בה | וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (חרדים)

חיים רוזנבוים|

חגיגה גדולה

מבנה חדש ומרווח ל'מוסדי עולם' - מגדלור של תורה

ברגשי קודש ואחר עיכובים רבים, נחנך הבוקר בפועל המבנה החדש של תלמוד תורה 'מוסדי עולם' בנשיאות ראש הישיבה הגאון רבי דוד אברהם. המבנה המרווח והמפואר יארח מאות תלמידים ויהווה מרכז לימוד תורה חשוב (חרדים)

חיים רוזנבוים|

היסטוריה ואקטואליה

מהפך היסטורי: הליכי שיפוץ והנגשת האתר הקדוש שהוזכר בזוהר ונשכח במשך הדורות 

בעקבות הפרסומים ב'כיכר השבת' אודות הפולמוס ההיסטורי בדבר מיקומה של מערת רשב"י ולאחר מחקר מעמיק וסיור יסודי במערות האזור, הכריז ראש העיר לוד כי 'מערת הנזירים' ביער בן שמן היא המקום האמיתי בו הסתתר רשב"י הקדוש כמתואר בזוהר - "במדברא דלוד" | ראש העיר הורה על תחילת תהליך לשיפוץ והנגשת המקום במטרה להחזיר עטרה ליושנה ולחשוף את המקום הקדוש בפני הציבור | כל הפרטים (חרדים)

ישראל שפירא|

שני אחים, שתי דרכים | טור

ממשיך דרכו של אביו, או קריאת תיגר נגד ההנהגה החרדית? | סיפורה של המפלגה החדשה

הכותרות השבוע בישרו בקול רעש גדול על הקמת מפלגה חרדית חדשה, שתעמוד בראשותו של הרב חיד"א אברג'ל מנתיבות | 'כיכר השבת' מנסה לעשות מעט סדר - מהריצה של האב לפני יותר מעשור נגד ש"ס וההבדל בין שני האחים ועד הזהות החרדית הציונית החדשה שפיתח הרב אברג'ל | טור פוליטי בראיה היסטורית (מגזין כיכר)

חנני ברייטקופף||
7
ש

הגשמה עצמית

זאת היחידה שמתאימה את עצמה לאורח החיים החרדי

יחידות לוחמה שנבנו במיוחד עבורך | ביחידות הלוחמים החרדיות תגלה ותביא את עצמך ואת היכולות שלך, במלוא עוצמתן | כאן תמצא את האיזון הנכון שייתן לך להגשים את עצמך ולתרום למדינה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלך (חרדים)

ציקי גל|מקודם

היה אש

"מַה לָכֶם פֹּה" | מסע מטלטל אל הילולת הרשב"י במירון של שנת תרפ"ד

כדאי רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק – ועל אחת כמה שבאים אליו רכובים על פרֵדה מקרטעת מצפת | הצטרפו למסע מצפת למירון מזוויתו של עיתונאי מקובנה הרחוקה והישנה של שנת תרפ"ד | על האווירה המחשמלת וערבוביית תרובשים אדומים וזנבות שטריימלעך שמתאחדים למעגל מקפיץ | ומי הוא אותו ילד רקדן, שנועד לגדולות – ונצרות? | במירון בוערת אש (מגזין כיכר)

חזקי שטרן|

תורתו מגן לנו | הגות 

קווים לדמותו הציבורית של התנא האלוקי | ולמה רשב"י הלחיץ את הרומאים?

התפתחות דמותו הכבירה של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי החלה לפני כ-1900 שנה בבית המדרש באושא שבגליל | מה היתה תפיסת עולמו של רשב"י, למה הוא הלחיץ כל כך את הרומאים ומה המסר שמחלחל אלינו? (מגזין) 

יהודה גליקמן||
2

מירון כמשל // דעה

ניהול ההילולה במירון מסמן את סופו של "המיעוט החרדי" שאינו נושא באחריות

מאז ראשית ימיה של מדינת ישראל, מתנהל הציבור החרדי כמיעוט הנסמך על רשויות המדינה, בעודו משמר את הצביון החרדי הנבדל | אך בעשורים האחרונים הציבור החרדי גדל בלי העין הרע והצפי כי הוא יהפוך לשליש ואף מחצית מאזרחי המדינה, אך למרות זאת מסרב להכיר בגודלו המתעצם - ובאחריות הנגזרת מכך | ניהול ההילולה במירון לצד האסון הנורא בשנת ה'תשפ"א מסמנים שלא עוד, הגיע הזמן שהציבור החרדי יכיר באחריותו | טור דעה (מגזין, ל"ג בעומר)

נחמן שטרנהרץ||
2

אדוננו בר יוחאי

הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ | מקור מנהג ההדלקה בל"ג בעומר והפסקת מנהגי האבלות

מנהג העלייה לציון הרשב"י הוא קדום ומוזכר כבר מזה דורות, אך מתי החל מנהג העלייה לציון בל"ג בעומר? ומדוע יום זה הוא יום בו פוסקים ממנהגי האבלות? | תיאורי העליות להר מירון מפי גדולי ישראל בדורות עברו (יהדות)

ישראל נמדר|

טוב מאוחר מאשר בכלל לא

שמואל הביט במיכל, אמר לה את מה שרצתה לשמוע - ושניהם פרצו בבכי | סיפור מטלטל

היא ניגשה לשמואל לאחר שיחה שהייתה ביניהם, וביקשה ממנו: "שמואל, אתה יכול לומר לי שאתה אוהב אותי?". שמואל קפא על מקומו. הוא לא ציפה לשמוע בקשה קשה כזו. מיכל המשיכה להביט בו כממתינה למוצא פיו, ואז בקול שקט, חנוק ורועד, שמואל הביט ברעייתו ואמר לה את המילים אותם לא הוציא במשך שנים מפיו (מגזין, זוגיות)

משה רבי||
3

ייעוץ זוגי

כשהמרחב האישי והקשר הרגשי מתנגשים - איך מייצרים זוגיות שנושמת?

מה קורה כשהצורך בקשר פוגש את הפחד להיבלע? דוד מרגיש שחני לא נותנת לו אוויר. חני מרגישה שדוד פשוט נעלם. זו אינה רק אי־הסכמה על זמן איכות – אלא ביטוי לדינמיקה רגשית שחוזרת על עצמה אצל זוגות רבים (זוגיות)

הרב יצחק עזרא|

שליחת צווי הגיוס | תיעוד חריג

ראש הישיבה זעק: “שהשלטונות ידעו - הם משחקים באש”

בצעד חריג ולא שגרתי, ראש הישיבה הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, תקף בחריפות את ראשי הצבא והמדינה, זאת על רקע החרפת הצעדים כנגד בחורי הישיבות | צפו בדבריו המלאים והנחרצים (חדשות חרדים)

חנני ברייטקופף||
4

אל תפספסו! • צפו

מחדרי האוכל, דרך השטיבלך - עד למקום ההדלקה | סיור מצולם ומרהיב מההכנות במירון

"זה כמו עיר גדולה", הסביר המפיק של מירון - וסירב לחשוף את מספר הדונמים של מתחם הענק 89 | יוסי עבדו יצא לסיור במתחמים שהוכנו במירון- רגע לפני שעשרות אלפי מאמינים יפקדו את הר מירון | ממקומות ההדלקה, הזיכרון להרוגי אסון מירון ועוד, כאשר השיא זה מתחם ההדלקה של המשפיע החסידי ר' מיילך בידרמן | תיעוד מרהיב ומקיף (חדשות חרדים)

יוסי עבדו||
9
ש

קריאה נרגשת לציבור

"הלב נקרע": הגאון רבי אלחנן פרץ יוצא במגבית חירום

שלוש יתומות נותרו לבדן בעולם, והגאון רבי אלחנן פרץ גאב"ד 'חוקת משפט' יוצא בהבטחה נדירה מאוד: "פתח הפתוח לצדקה – לא פתוח לרופא" • אחת היתומות לפני חתונה, ללא הורים שיתמכו (בארץ)

כיכר בשיתוף קופת העיר|מקודם