"העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה", העידו חז"ל, ולא עוד אלא שנהנים ממנו עצה ותושייה.
גדולי ישראל בכל הדורות למדו תורה לשמה וזכו להרבה מעבר ליכולת האנושית, כדוגמה המפורסמת על רבינו החזון איש שיעץ למנתח ראש כיצד יגיע לנקודה ספציפית, והמנתח המומחה נדהם לקבל שרטוט מדויק בידיו של החזון איש, שכנראה ידע זאת ברוח קודשו, כמאמרם ז"ל "לֵיכָּא מִדֵּי דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא".
הגרסה המקובלת לסיפור זה שנפוצה בסגנונות שונים[1], היא שהגיע לחזו"א יהודי עם שאלה על קרובו חולה שנזקק לניתוח מסובך במח, עליו הרופאים הרימו ידיים והתייאשו מהצלחה.
מששמע החזו"א על הבעיה הוציא עט ודף ושרטט לרופא את הדרך המדויקת לעשות את הניתוח. כשהרופא קיבל את המסמך בכתב ידו של החזו"א, הוא נדהם עד עמקי ליבו, ולא האמין שבן אדם שלא למד רפואה, ולא עיין מעודו בספרי רפואה, ידע את נפתולי המוח, יותר מרופאים ידועי שם, ויהי הדבר לפלא.
סופו של הסיפור שהניתוח הצליח מעל למשוער, והחולה חי בבריאות איתנה במשך שנים רבות בזכות החזו"א.
מעניין את שהובא בשמו של הסופר שנפטר בשבוע שעבר, רבי משה גרילק זצ"ל, שגורסת שהשרטוט שכתב החזון איש ושלח למנתח, היה לאחר שעיין בספר רפואות רוסית במשך לילה שלם, ולאחר שהמנתח המומחה ראה את הציור ששרטט החזו"א, הוא נדהם שלמרות שהחזו"א לא למד רפואה באוניברסיטה, לאחר שעות בודדות שעיין בספר רפואה, הוא עלה על פתרון מבריק שנעלם מעיני המנתח המומחה.
יהיה אשר יהיה, בטוח שלא צריך להגיע לזה ויכול להיות שהחזו"א יכל להוציא זאת מהתורה ומרוח קודשו, כמו שקרה להרבה צדיקים קדושים שנתנו יעוץ בענייני רפואה מבלי להבין, אלא בזכות רוח הקודש שהיא מעניקה לתלמידי חכמים.
לפני שנמשיך עם המקורות והגרסאות למעשה זה על הגאונות המבהילה של רבינו החזו"א, נקדים במעשה מבהיל לא פחות על מרן הגאון רבי מרדכי שולמן ראש ישיבת סלבודקה, שבשעה שהגיע אליו יהודי לספר לו מופתים על מרן החפץ חיים, הוא עצרו ושאלו: "ממה נפשך: אם החפץ חיים לא היה תלמיד חכם, הרי המופתים לא יגרמו לי להעריך אותו. ואם החפץ חיים היה תלמיד חכם, אני לא צריך את המופתים כדי להעריך אותו", ולא רצה לשמוע מהמופתים כלל (הובא בספר 'מאיר עיני ישראל').
את אחת הגרסאות הפחות מוכרות למופת הניתוח מאת החזון איש, מסר ר' משה גרילק זצ"ל לגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון כשהוא עצמו העיד שהחולה הייתה דודה שלו, והוא נשלח להתייעץ עם החזו"א לאחר שהרופא אמר שאומנם הוא יודע כיצד לטפל בבעיה, אולם הוא לא יודע כיצד אפשר להגיע לאזור הבעייתי במח. החזון איש אמר לר' משה גרילק שישאל את הרופא האם יש ברשותו ספר ברוסית שמלמד את האנטומיה של הראש, ואכן הוא קיבל כזה ספר.
כך במשך לילה שלם החזון איש עבר על הספר ולמד את החומר היטב, ובבוקר הוא שרטט לרופא שרטוט שמורה על אופציה מסוימת לניתוח, וביקש לשאול מהי דעת הרופא על הרעיון, והרופא אמר שזה באמת רעיון מעניין והוא יעשה משהו דומה והניתוח אכן הצליח.
הדברים הובאו בעלון 'זו דרכנו' של ישיבת דרך ה' מאת הרב פייבלזון, ותגובתו של המראיין לדברים אלו הייתה: "כלומר, לא החוש הנבואי או מקורות תורניים למדו את החזון איש את מה שהוא אמר בסוף, אלא החכמה שלו ללמוד תוך זמן קצר אֲנָטוֹמִיָּה של הראש", והמשיך: "זה, אגב שולל את הדעה שאומרת שאפשר ללמוד כל תחום מדעי מהתורה".
על דברים אלו הגיב הרב פייבלזון:
"המקור לדעה הזאת, הוא מהרמב"ן בהקדמתו לפירוש התורה, אך חשוב לזכור שהרמב"ן שם סייג את דבריו וכתב שרק שני אנשים בהיסטוריה ידעו להוציא כל דבר מהתורה, משה ושלמה. בפרוש לא כל אחד. הרמב"ן והרמב"ם עצמם שהיו תלמידי חכמים לפי כל קנה מידה, לא למדו את הידע הרפואי שלהם מהתורה, הם למדו אותו מהיוונים. הרמב"ן אומר שהיו דברים בפיזיקה שהוא הבין מתוך התורה בצורה מסוימת, ולאחר שהוא למד את התיאוריה של היוונים הוא נאלץ לקבל את דבריהם ולפרש את התורה בדרך אחרת".
כאמור, עדותו של הרב משה גרילק שלא החוש הנבואי או מקורות תורניים למדו את החזון איש את מה שהוא אמר בסוף, אלא החכמה שלו ללמוד תוך זמן קצר אֲנָטוֹמִיָּה של הראש, מעלה ומגדילה את החזון איש לדרגה של גאון שלא ידע עם ישראל שנים רבות, שכן ניסים ומופתים ורוח הקודש מסופרים על אדמו"רים רבים לעשרות ומאות ואף בדורות האחרונים כפטריות לאחר הגשם, וברור לן שגאונות כזו גדולה של רבינו החזו"א, יכולה להגיע אך ורק מכוחות התורה לאחר שהשקיע עצמו שנים רבות בלימוד אליבא דהלכתא.
חסר לנו סברות של החזו"א בעמקות התורה!
סיפור אישי: בצעירותי למדתי בכולל של אחד מתלמידי מרן הגר"ח גריינימן במודיעין עילית, ולאחר שנחשפתי למופתים המתגלגלים בספרות החזו"א כ'פאר הדור', ו'מעשה איש' (כולל "מראה כמין אש" מקיפה את סוכתו עת הגר"א התגלה בהקיץ לחזו"א שדיבר עמו כאחד האדם וכו'), פניתי לאחר מראשי הכולל שיחווה את דעתו על המעשים הללו. ראש הכולל הכיר את המעשים הללו מילדותו, ואמר לי בהאי לישנא: "לא חסר לנו מופתים של החזו"א. לנו חסר 'סברות' של החזון איש בידיעת ועמקות התורה", ודפח"ח!
הגרש"ה וואזנר: נגלו לחזו"א רזי וסודי תורה שא"א בשכל אנושי לעמוד עליהם
כאמור הגרסה המקובלת היא שהחזו"א שאב את גאונותו אך ורק מהתורה הקדושה, כפי שנשאל מרן הגרש"ה ווואזנר (שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יג) "מאין שאב מרן החזו"א ידיעתו המדהימה בעניני רפואה?".
עונה על כך מרן הגרש"ה וואזנר:
"ברור אצלי שזה מכח לימוד תורה לשמה שמבואר פ"ו דאבות שאחד הסימנים שמגלים לו רזי תורה ר"ל סודי התורה שאי אפשר בשכל האנושי לעמוד עליהם מכ"מ מגלים לו במתנה מן השמים".
ממשיך מרן הגרש"ה וואזנר וכותב שלחזו"א היה חוש מיוחד מעצמו להבין בחכמת הניתוח ויסודי הטבע, שכל זה הגיע מכוח התורה כפי שמצינו אצל רבותינו הרמב"ם והרמב"ן שהיו רופאים ושאבו את ידיעותיהם בעיקר מהתורה:
"ונוסף לזה שהי' לו זצ"ל חוש מיוחד מעצמו בחכמת הניתוח וביסודי הטבע, והכל נמשך מכח התורה, ומצינו כן בקדמונים (הרמב"ם והרמב"ן ושאר גדולי הדורות) שהיו רופאים ממש ועיקר מה ששאבו ממעייני התורה שנתקדשו חושיהם על ידה".
מרן הגרש"ה וואזנר מסיים את תשובתו עם עדות מאת מרן הגרא"ז מלצר שהחזו"א צדק ביותר מתשעים אחוזים ביכולותיו הרפואיות:
"וזה לי קרוב לחמשים שנה שכבר הייתי פה רב בסביבה, והייתי מאד מקושר עם מרן החזון איש זי"ע, בקרתי אז את הגאון האמיתי בעל אבן האזל הגרא"ז מלצר זצלה"ה והוא ידע על הקשרים שלי עם החזון איש ומאחר ששמע ממני כמה דברים אמר לי בהתפעלות, וז"ל, החזון איש פוסק דיני נפשות ברגעים (אם כן לנתח או לא, וכיו"ב) והפלא אמר שיותר מתשעים אחוז זוכה לכיון האמת והצלחה".
נסיים עם מעשה מבהיל שהובא בספר 'אישי ישראל' פרק ב' (עמ' 56) שכאשר הגאון רבי ראובן טרופ נזקק להפליג באוניה לארה"ב לצורך קבלת טיפול רפואי להצלת חייו, כל הרופאים התנגדו לנסיעה זו, בטענה שהוא לא ישרוד את טלטולי הדרך.
ר' ראובן שמע להוראת החזו"א שהורה לנו לנסוע, שאף הגיע לבית החולים בלינסון ביום הנסיעה בכדי לחזק את ידיו שלא יחזור בו וישמע לרופאים בהטעימו שנתנה רשות לרופאים לרפא, אבל לא להתייאש.
עם הגעתו של החזון איש לבית החולים התקבצו כל הרופאים לראות מי הוא הרב ואיזה הוא האי"ש שלוקח כזו אחריות על כתפיו. לבסוף נסע רבי ראובן הלוך ושוב, והטיפול שקיבל שם הועיל לו רבות.
[1] אין כאן המקום לסקור את ספרות החזו"א הענפה כ'פאר הדור' לר' שלמה כהן ועוד, 'מעשה איש' לר' צבי יברוב, 'חזון איש בדורותיו' לר' אהרן סורסקי, 'במחיצת החזון איש' לר' רפאל הלפרין ועוד.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com