פרק ב': אמש כתבנו על דעתו של הרב פרופ' אברהם בֶּרְלִינֶר [חי ופעל בין השנים תקצ"ג (1833) – תרע"ה (1915)], שכיהן כר"מ להיסטוריה בבית המדרש לרבנים בברלין אודות מנהג הכפרות, וכן את הפולמוס בנושא זה בדבר דעתו של מרן הבית יוסף, שפסק "יש למנוע את המנהג", אולם הכותרת של הסימן הייתה "מנהג של שטות", ואת כותרת זו יש שביארו שלא כתב אותה מרן רבי יוסף קארו, אלא המדפיס.
רבים מגולשי 'כיכר השבת' תהו מיהו הפרופסור הנ"ל, ומה משקלו התורני אצל 'מעתיקי השמועה'. יצוין שהרב פרופ' ברלינר היה רעו וידידו של הגאון רבי דוד צבי הופמן מגאוני גרמניה שעמד כראש בית המדרש לרבנים, שברלינר כיהן בו כר"מ להיסטוריה.
החוקר החסידי שציטט את הרב פרופ' ברלינר, וספג ביקורת
קובץ 'ירושתנו' - לתורתם של חכמי אשכנז, אורחותיהם ומנהגיהם, מסורות וזכרונות מחקרים וסקירות', יוצא לאור החל משנת תשס"ז על ידי 'מכון מורשת אשכנז בני ברק', וקיבל מקום של כבוד בהיכלי התורה, כאחד הקבצים התורנים החשובים העולים על שולחן מלכים.
על הכותבים נמנים ראשי ישיבות, רבנים, וחוקרים ביניהם: ראש ישיבת בית מתתיהו וחבר מועצג"ת הגאון רבי ברוך ויסבקר, ראש ישיבת קול תורה וחבר מועצג"ת הגאון רבי משה יהודה שלזינגר, הגאון רבי אביגדור נבנצל, וכן חוקרים תורנים כגון הג"ר דוד צבי הילמן זצ"ל, ויבלחט"א הגה"ח יחיאל גולדהבר, הגה"ח יעקב ישראל סטל, הג"ר בנימין שלמה המבורגר, הג"ר דוד קמינצקי, וכן חוקרים מהאקדמיה כהרב פרופ' יעקב שפיגל.
על העורכים וחברי המערכת נמנים גם אנשי אקדמיה מובהקים כהרב משה דוד צ'צ'יק ירושלים, פרופ' מאיר הילדסהיימר, וכן הרבנים הגאונים ר' בנימין שלמה המבורגר בני ברק, ר' יהודה אהרן הלוי הורוויץ ירושלים, ר' דוד הירשהוט, ר' שלמה יהודה ליב הופמן מודיעין עילית; ור' יוסף שלמה מאיר אלעד).
באחר ממאמריו המצוינים 'ילקוט פרפראות וטעמי מנהגים'[1] שעסק ב"מלאכת מחשבת הגימטריה" ציטט החוקר התורני הגה"ח ר' יעקב ישראל סְטַל את "סברתו הנועזת" של פרופ' אברהם בֶּרְלִינֶר מחבר ספר 'רש"י על התורה - זכור לאברהם' שטען שחסידי אשכנז: "טיפלו באותן הספירות והחישובים מתוך נטייה ליצור מעין מסורת התפילה דוגמת מסורת המקרא".
הגיב למאמרו של הרב סטל - הרב יששכר אהרון יונה מארמארשטיין מלונדון[2], שתחת הכותרת "הזו מורשת אשכנז?", כתב בין היתר על ערוב חול וקודש לדבריו:
"מאד נצטערתי לראות בשני ספרי 'ירושתנו' שיצאו עד עתה, עירוב של אור וחושך, קודש וחול... מצד אחד הערצה מתאימה למנהגי אשכנז שיסודם בהררי קודש וההשתדלות החשובה להפצת תורתם של חכמי וחסידי אשכנז לדורותיהם. אבל מצד שני בזיון תלמידי חכמים וחסידי עליון בדרך הכתיבה והבאת רעיונות 'להבנת' מחשבתם ודעותיהם, שמקור מהלך מחשבה זו נובעת מעומק הטומאה של המשכילים האפיקורסים שעסקו במה שמכונה 'חכמת ישראל'..."
המגיב הרב מארמארשטיין המשיך וטען שאין להכניס את שמו של הרב פרופ' אברהם ברלינר בקובץ ירושתנו:
"אינני יודע בבירור מה היתה דעת הרבנים בדורו אודות פרופ' ברלינר, אבל 'הבנתו' וסברתו 'הנועזת' במשנתם של חסידי אשכנז (שבלי ספק לא הגיע לקרסוליהם בתורה ובקדושה) וכוונתם בגמטריאות בנוסח התפילה... אין מקומו בקובץ חידושי תורה וחקר תולדות קהלות אשכנז על טהרת הקודש...".
המגיב הרב מארמארשטיין מלונדון, כנראה לא קיצוני ביותר, שכן לדבריו ניתן להשתמש בדברי החוקרים החילונים, אולם לא להכניסם לבתי המדרש, וכך המשך דבריו:
"אף אם יש לפעמים הצדקה להשתמש בדברי החוקרים החילונים[3], בבחינת "תוכו אכל קליפתו זרק", אין זה מצדיק הכנסתם לביהמ"ד, לעולמה של תורה, עולמם של תלמידי חכמים אמיתיים החרדים על דבר ה' ועל כבוד רבותינו גדולי אשכנז, תורתם והליכות חייהם".
ומכאן המשיך הרב מארמארשטיין עם ביקורת נוקבת על קובץ ירושתנו שלדבריו הם פוסחים על שתי הסעיפים, וכך דבריו:
"פוסחים אתם על שתי הסעיפים. מצד אחד משמש 'ירושתנו' לחיזוק מנהגי ונוסחאות אשכנז הישנים והמקורים כנגד השינויים שהונהגו ע"י 'מדקדקים' שונים בדורות האחרונים, אבל מצד שני כותבים בו בסגנון הפושעים למיניהם ומביאים דברים מפוקפקים שהם נגד מסורת אבותינו הישרים והתמימים... הנני מקווה שהדברים יכנסו אל הלב ויעשו פרי לתקן החסרונות הנ"ל הנותנים טעם לפגם בפעולתכם הגדולה והחשובה להחזיר עטרה ליושנה", מקום החותם.
ראשית, נודה לקובץ ירושתנו על העלאת התגובה מאת הרב יששכר אהרון יונה מארמארשטיין מלונדון, שצעד זה מאפיין אמינות של עורכי הקובץ, שמפרסמים תגובה ביקורתית כנגדם.
מה שמעסיק אותנו בתגובה זו, היא דמותו והגותו של הרב פרופ' אברהם (אדולף) ברלינר, ר"מ להיסטוריה בבית המדרש לרבנים, שאת היהודים הליברלים של זמנו, כינה כ"מתיונים" עליו טען הרב מארמארשטיין מלונדון שאין מקומו בקובץ חידושי תורה, ובעזרת השם נרחיב עליו את היריעה בפרקים הבאים...
•
[1] ירושתינו, מכון מורשת אשכנז, ספר שני תשס"ח עמ' לח.
[2] הובא בקובץ ירושתנו שנה שלישית תשס"ט עמ' שצה
[3] יצוין שהרב פרופ' אברהם ברלינר היה שומר קלה כבחמורה, והיה תלמיד חברי לגאוני גרמניה, ושימש כר"מ בבית המדרש לרבנים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com