בערב סוכות ציינו בני משפחתו של הגאון רבי יהודה לנדי, 'שלושים' להסתלקותו בטרם עת של ידידי, אחד ממורי ורבותי ל'תורת ארץ ישראל', הגאון רבי יהודה לנדי זכר צדיק לברכה, מחבר ספרים רבים בתורת ארץ ישראל, כבן 64.
הגר"י לנדי מיוחס עד אדונינו הגר"א, ואשתו שתחי' לבית קרליץ בתו של גאב"ד 'שארית ישראל' הגאון רבי חיים שאול קרליץ.
בשנות נעוריו למד בישיבת אתרי, ושם קיבל את היסודות לספריו הרבים בתורת ארץ ישראל: "שלש ארצות לשביעות", "ויהי בימי האימפריה הפרסית", "ערכה של ארץ ישראל", ו"אלה דברי ימי ירמיהו".
הגר"י לנדי היה בקיא בש"ס בבלי וירושלמי, וכל ימיו הוא ראה לנגד עיניו את רבינו אשתורי הפרחי מחבר ספר 'כפתור ופרח' שהלך ברגליו שבע שנים ברחבי ארץ ישראל, וכן את תקיפי דקמאי רבינו הרמב"ן, ורבינו ישעיה טראני מחבר תוספות רי"ד שלאחר עלייתם לארה"ק, שינו את פסיקת ההלכה כיון שראו מציאות שונה מלימודם אי שם בניכר.
הגר"י לנדי השאיר שני יתומים שלא נישאו, ובת יחידה אותה הוביל לחופה.
לצערנו 'תורת ארץ ישראל' מושלכת בקרן זווית, ומרבית גאוני הדורות האחרונים לא עוסקים בה, זולת הגאון רבי יהוסף שוורץ מחבר 'תבואות הארץ', והגאון רבי יצחק גולדהר מחבר 'אדמת קודש' שחיו ופעלו בתקופת הישוב הישן, ואף ספר 'אדמת קודש' קיבל הסכמות של הרידב"ז, הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק. אלו מגדולי ישראל שכן עסקו ב'תורת ארץ ישראל', עשו זאת מתוך בית המדרש, ולא יצאו לראות את הסוגייה כגאונים אלו.
זכה דורנו לאחרון נפילים אלו כגאון רבי יהודה לנדי שידיו רב לו בחקר אה"ק. ספריו 'ערכה של ארץ ישראל', 'שלוש ארצות לשביעית', 'ואלה דברי ימי ירמיהו', 'ויהי בימי האימפריה הפרסית' העוסקים בתנ"ך וגיאוגרפיה של ארץ ישראל, התקבלו בחיבה על ידי רבים מהצורבים, ונמצאים בהיכלי התורה והישיבות, ואף מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שמדרבן את בני התורה בכל אתר ואתר ללמוד את תורת ארץ ישראל, שמח לקבלם.
הגאון רבי יהודה לנדי זצ"ל הכיר כל ד' אמות בארץ הקודש, והתמקצע בנושא זה גם מבחינה אקדמאית, והוא היה בוגר קורס 'מורה דרך' מטעם משרד התיירות. בזמנו כשפורסם איסור מאת הגאון רבי יהודה סילמן כנגד לימודי 'מורה דרך' בטענה שהמדובר גם על לימודי נצרות, הגר"י לנדי יצר עמי קשר, והצטער על כך שיש מהפוסקים המביעים את דעתם בנושאים אלו, ללא למידת הנושא כראוי.
בבמה זו זכינו לפרסם בעבר את דברי תורתו של הגר"י לנדי בפולמוס מיקום קבר הרמב"ן, שכידוע חמש ערים מתהדרות שבאדמתם נטמן רבינו הרמב"ן ז"ל - ירושלים, חברון, טבריה, עכו וחיפה.
לפני מספר שנים הגר"י לנדי חפץ לחבר ספר על מדבר סיני, ובתור תלמיד חכם שרגליו נטועות על הקרקע, וראשו מגיע השמיימה, הוא ביקש ממני לארגן סיור לכמה ימים למדבר סיני לכל אותם האזורים עליהם רצה לכתוב. חבל על דאבדין שלאחר היוזמה, הוא נחלה ונחלש והמסע לסיני בוטל.
השיחה שנגנזה
במקביל לדברי תורתו שפרסמתי בבמה זו, בעבר שוחחתי עם הגר"י לנדי שיחה מרתקת, שבצוק העיתים היא לא פורסמה. השאלות היו נוקבות, והתשובות עוד יותר, והרי היא כאן לפניכם.
הספרים התורניים של כבודו מפורסמים ביותר בהיכלי התורה, למרות שיש שאינם רואים אותם בחיוב...
"תראה, כשאני הוצאתי את הספר שלי על נביא ירמיהו באנגלית, נכנסתי אצל אחד מגדולי ישראל חברי מועצת גדולי התורה, וביקשתי הסכמה. הוא שאל אותי: 'מה אתה עושה כשיש סתירות בין מדע לתורה?'.
"עניתי שבדרך כלל אני מוצא דרך של 'בין לבין'. אבל הוא המשיך לתחקר אותי, ובסוף הודיתי לו שאני לא מוכן שהבנים שלי בישיבות, יקראו את הספר שלי, אלא רק בגיל מבוגר לאחר שמלאו את כרסם בש"ס ופוסקים, יהיה מותר להם ללמוד אותו (שונה הספר ספר "שלוש ארצות לשביעית" שעוסק בדיני שמיטה שאותו אני מוכן שילמדו).
"ענה לי אותו רב בהומור: 'נו אז אתה רוצה הסכמה שמותר לקרוא את הספר שלך רק מגיל ארבעים, כמו ללמוד קבלה?!', ואני כמובן לא הסכמתי לכזו הסכמה...".
בספריך כת"ר מבאר פירושים נפלאים בתנ"ך שלא כתבו רבותינו ראשונים ואחרונים. האם אנו בדור כזה ראויים להבין את שראשונים ואחרונים לא הבינו?
"בנוגע לפירושים חדשים יש לנו את רבנו הרשב"ם נכדו של מאור הגולה רש"י, שבתחילת פרשת וישב הוא כותב שהוא התווכח עם זקנו הקדוש והסכים לו שהיה חוזר בו מהרבה פירושים".
"חזר בו"? זו לא סתירה לדברי השל"ה הקדוש שהעיד שרש"י נכתב ברוח הקודש?
"אתה צודק, אבל זה מה שהרשב"ם אומר".
כת"ר מודה שבספרו על ירמיהו, הוא הנחיל דרך אמצע שהיא בין המדע לבין מסורת חז"ל. מה יענה כת"ר כלפי דעות שמרניות הטוענות שכל העיסוק בשאלות אלו, יכולות להוביל לירידה ברוחניות והאמונה בדברי חז"ל שהתנ"ך כולו נכתב ברוח הקודש?
"שאלה קשה אתה שואל, וזה בעצם מה שעניתי לך: הדברים שאני כותב ומדפיס, יש אנשים שצריכים את זה, ויש שלא צריכים את זה.
"וכדוגמה אצטט לך ביאור שלי בירמיהו על פסוק שעוסק בשרי בבל שכבשו את ירושלים: "וַיָּבֹ֗אוּ כֹּ֚ל שָׂרֵ֣י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וַיֵּֽשְׁב֖וּ בְּשַׁ֣עַר הַתָּ֑וֶךְ נֵֽרְגַ֣ל שַׂ֠רְאֶצֶר סַֽמְגַּר־נְב֞וּ שַׂר־סְכִ֣ים רַב־סָרִ֗יס נֵֽרְגַ֤ל שַׂרְאֶ֨צֶר֙ רַב־מָ֔ג וְכָ֨ל־שְׁאֵרִ֔ית שָׂרֵ֖י מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל" (לט ג).
"ישנו קושי משמעותי בהבנת הפסוק הזה, האם כתובים בו ששה שמות או שלושה? המדהים שבשנים האחרונות התגלו כתובות בבליות עתיקות שמהם אנו מבינים שהמדובר בשלוש שרים, שהיו להם שלוש תפקידים.
"וזה פלאי פלאים שזכינו להבין את הפסוק ע"י הכתובות הללו. ואני התלבטתי האם להכניס את הפרוש הזה בספרי, ולבסוף הכנסתי, ואכן שמעתי שהיה ביקורת נגדי".
כיצד ניתן לסמוך על תגליות ארכיאולוגיות גבי הפירוש על הפסוק הנ"ל, בשעה שרבותינו ראשונים ואחרונים פירשו אחרת. האם ארכיאולוגים יודעים יותר טוב מרבותינו הראשונים?!
"כפי שאמרתי: היום אי אפשר לטאטא את השאלות מתחת השטיח כמו פעם. בזמנו של החת"ם סופר שביטל מחמת זה את לימוד הנ"ך היה אפשר לטאטא. היום אנשים חשופים למחקרים של חוקרים חילונים. כמובן יש ביקורת על ספרי שאני מהלך בין הטיפות, ואני מקבל אותה באהבה. אני תמיד אומר ל'מבקרים' - 'תרסנו אותי'.
"אני מבין את שדה המוקשים שאני הולך בו, ואני חייב להביא תשובות לדורשי הדעת בציבור התורני. בעבר לימדתי קבוצה של מכון למורים של החינוך העצמאי, ואמרתי להם: 'יש דברים שאני אומר פה, שאני לא רוצה שתגידו בכיתה, כי אני רוצה שאתם תדעו, כי צריך שיהיה לכם את התשובות'. כמובן אני מתפלל שלא תצא תקלה תחת ידי".
ראיתי מאמר ביקורות על אחד מספריך שם הבאת שהחזו"א בסוף ימיו רצה ללמוד את הנושא של שימור שמות מוסלמים בארץ, והכותב תמה שלא הבאת מקור לדברים אלה. מה באמת המקור?
"את המידע שהחזו"א רצה בסוף חייו לחקור את הנושא של לסמוך אליבא דהלכתא על שמות מוסלמים, כתב לי הרב אפרתי.
"אגב, פעם היה דיון על טלז סטון האם היא קרית יערים מזמן התנ"ך, ולכאורה צריך לקרוא בה מגילה בט"ו, ומרן הגרי"ש אלישיב פסק שלא סומכים על חוקרים שטוענים שהמקום הינו קרית יערים מתקופת המקרא.
"אני טענתי לרב אלישיב שאם היום יש חפירות ואכן יש חומות מזמן אותה תקופה, אכן מתברר שזה קרית יערים מזמן התנ"ך, אולם לא קיבלו את דברי שאני לא חוזר מהם עד לרגע זה".
יהי רצון שפטירתו בטרם עת של רבי יהודה לנדי זצ"ל, תעורר רחמי שמים על הפרט והכלל, ונזכה בתחיית המתים ובבנין בית המקדש.