היסטוריה ואקטואליה

האדמו"ר שביקר בעזה לאחר ניצחון מלחמת ששת הימים

בכתבה הקודמת חשפנו אודות בית הכנסת העתיק בעזה. עד פוגרום תרפ"ט חיו יהודים בעזה, ואחד האחרונים שנולד בעזה, הוא ר' יוסף עגיב ע"ה | ומדוע האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ ביקר במחנה הפליטים אל בוריג' שליד עזה? (חרדים)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
מבני היישוב גוש קטיף לשעבר, בדרום רצועת עזה (צילום: Abed Rahim Khatib/ Flash90)

פרק ב': בכתבה הקודמת חשפנו אודות בית הכנסת העתיק בעזה. עמוד השיש שנמצא בבית הכנסת העתיק בעזה עליו היה כתוב 'המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים", שנחרב בידי המקומיים, שוחזר ועומד במוזיאון גוש קטיף בירושלים לצד שיחזור הפסיפס עליו ציור דוד המלך פורט בנבל.

את העמוד המקורי ראה ר' יחיאל בריל עורך עיתון "הלבנון" שביקר בעזה בשנת תרמ"ג (1883) ומעיד שהוא ראה גם מבנים עם מזוזות:

"בעברי ברחובות העיר עברתי ברחוב אחד הנקרא 'חארת אל יהוד' והכרתי על מזוזות פתחי הבתים המקום אשר מזוזה היתה קבועה בו. גם ראיתי את המקום אשר עמד שם בית הכנסת של היהודים... בין האבנים שמצאו החופרים ליסד את הבית ראיתי אבן שיש כעין עמוד וחקוקה עליה המלות האלה: 'המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים'...".

את הפסיפס עליו דמותו של דוד המלך גילה טרקטור גדול שעבד במקום בשנת תשכ"ה (1965), במטרה להתחיל לחפור יסודות לקזינו, כשלפתע חשף את שרידי בית הכנסת הגדול של עזה.

בפסיפס מצוירים דוד המלך, שפורט בנבל נגינה כה קסומה, עד שחיות פרא אפריקאיות לידו, יושבות רגועות. גולשי כיכר השבת יוכלו לראות את השחזור המדויק שיצרה אומנית האבן והפסיפס איילת עזרן תושבת גוש קטיף לשעבר, במוזאון גוש קטיף ירושלים בשכונת נחלאות שפתוח בכל יום.

פסיפס בית הכנסת העתיק בעזה עם דמותו של דוד המלך ועמוד השיש המשוחזרים (באדיבות: מוזיאון גוש קטיף בירושלים)
פסיפס בית הכנסת העתיק בעזה עם דמותו של דוד המלך ועמוד השיש המשוחזרים (באדיבות: מוזיאון גוש קטיף בירושלים)

עד פוגרום תרפ"ט חיו יהודים בעזה, ואחד האחרונים שנולד בעזה, הוא ר' יוסף עגיב ע"ה שזכה והגיע ובגיל 94, ביקר בהתרגשות במוזאון גוש קטיף בירושלים (לפני 15 שנים).

דמעות מול ספר התורה מרצועת עזה. ר' יוסף עגיב שנולד בעיר עזה בביקור במוזיאון גוש קטיף בירושלים לפני 15 שנה (באדיבות: מוזיאון גוש קטיף בירושלים)

את הביקור ליווה מגורש הרבה יותר טרי שלמה וסרטייל תושב גני טל עד הגירוש. עגיב שגורש מעזה על ידי הטורקים, דיבר בערגה על הימים ההם בעזה בהם חיו היהודים לצד הערבים בשכנות טובה[1], ותקף את תוכנית ההתנתקות: "איך העיזה מדינת היהודים לעשות ככה לאזרחיה", תהה.

יוסף עגיב ושלמה וסרטייל בביקור במוזיאון גוש קטיף בירושלים לפני 15 שנה (באדיבות: מוזיאון גוש קטיף בירושלים)

ח"כ לשעבר אליעזר מנחם מוזס ביקר בעבר במוזיאון גוש קטיף בירושלים, וכבר אז אמר שהוא מוטרד מהצד המדיני, והוא חושש לפינויים נוספים של ישובים ביו"ש.

מוזס הוסיף: "רק כדי למנוע את מה שהיה צריך את המוזיאון הזה בלב ירושלים".

מוזס סיפר כי מיד לאחר מלחמת ששת הימים נסע עם רבו אדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ למחנה הפליטים אל בוריג' שליד עזה לפקוד את קברו של רבי ישראל נג'ארה מחבר הפזמון 'י-ה ריבון עלם ועלמיא' שהתגורר ופעל בחבל עזה, ורבו שר בדמעות את הפזמון בניגון החסידי הידוע ליד קברו, כאשר מאות צעירים ערביים מתגודדים סביבם ומביטים בסקרנות.

בית הכנסת הגדול בעזה בסמיכות לנמל הגדול בשכונת א-רימאל במפת עמוד ענן. שימו לב לסימון מגן דוד

במסגרת ביקורו מוזס הדליק נר זיכרון לקדושי גוש קטיף, ובסיום ביקורו כתב מוזס בספר האורחים כנגד "יוזמות שלום" שטוענות שיש לפנות יהודים מביתם, וכך דבריו:

"האשליה המתוקה כי פינוי יהודים מנחלת אבותינו יביא את השלום או את השקט המדומה, קשה שבעתיים נוכח האכזבה המרה שהתגברה עם הפיכת מקומות פריחה ברוח וגשם לארץ צייה ושוממה רח"ל. פינוי קשה זה צריך לשמש תמרור לקובעי המדיניות  שלא יישנו באשליות שווא".
ח"כ לשעבר אליעזר מנחם מוזס בביקור במוזיאון גוש קטיף בירושלים (באדיבות: מוזיאון גוש קטיף בירושלים)
ח"כ לשעבר אליעזר מנחם מוזס חותם על ספר האורחים במוזיאון גוש קטיף בירושלים (באדיבות: מוזיאון גוש קטיף בירושלים)

כולנו תפילות שהלוחמים והנעדרים יחזרו לשלום לביתם, ומדינת ישראל תקום מעל אויבה, וכפי שאנו מטיילים ביום יום במערת המכפלה, קבר יוסף, בית אל, ושאר מקומות קדושים ביו"ש, כך נזכה לבקר ולטייל במקומות הקדושים בעזה (כן כן, זה מציאותי, ותלוי ברצון השם, ובחצי מיליון חיילים המקיפים כרגע את רצועת עזה), וכך נזכה לביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון.

[1] בהמשך נחשוף במדור זה ספר פולמוס אנטי נוצרי, שנכתב לפני כמאה שנים במשותף בידי רב יהודי עזתי ומופתי מוסלמי(!)
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר