צבעי המלחמה מתערבבים בדמעה השקופה / זווית נשית למלחמה

יש גבול ליכולת של השטן להתעלל בעם שלם.

לרקוד על הדם,

להפיץ סרטוני זוועה

לייצר לוחמה פסיכולוגית

בתחילה חשבתי שהם חיות

מצד שני ככה להעליב את החיות?

בלילה חולמת על חלוקים כתומים, על שערות כתומות, על נמשים זעירים על עור לבנבן, עיניים מתוקות ושיר ערש נוגה.

8 חודשים

3 שנים

אמא לביאה

אבא שבוי

אאוצ'

מתעוררת שטופת זיעה. מחבקת את הדובי שלי בן 11.5 בודקת לו דופק.

ברגע אחד כל המושגים מתערבבים לי. כל מה שלמדנו מהשבת השחורה, פתאום המילים האלה משתלטות על השיח ואני מייצרת לי איזה מילון קטן שיחקק לנצח על דפי ההיסטוריה. הלוואי שהסיפור הזה כבר יהיה היסטוריה, אה?

הפסקת אש - שם תואר יפה ללוחמה פסיכולוגית נוספת, בה יצורי השטן מנסים להרוויח זמן, להתחמש ולהפר אותה כאוות נפשם.

קונספציה - לא באמת משנה מה המשמעות, העיקר שהיא נאמרת בהבעה חמורת סבר, יודעת דבר. מעונבת וסמכותית

פעימות - הלב שלנו, מסתבר עשוי פלסטלינה מהסוג הגמיש מאד, עד כמה גמיש? עד סוף הזוועה הזו לא נדע.

לא מפרידים משפחות - ברור, גם לא נוגעים בנשים וילדים, לא מערבים עזתים לא מעורבים, לא מפריעים לציוד ההומינטרי, אהההה...

הודעת אבל - התרגלנו כבר להעביר את המילים העצובות האלה, כמעט דבר שבשגרה, כבר מעל 1500 הודעות כאלה, אבאאאאא דייייייייייי.

שבויים ונעדרים - על כל דקירת שמחה וסרטוני משפחות מרטיטים, יש מי שעדיין מת מהספק ומהמחשבות, אחינו כל בית ישראל וכו'

ביחד ננצח - האמנם? שוב זרעי פילוג פוליטיים, שוב רוחות מלחמה פנימיים, הלוואי שנגיד את זה ונקיים את זה בו"ז.

פיגוע שגרתי - תחנת אוטובוס, ירי, פצועים, הרוגים, חרדים, ירי דו"צ מרסק.

יש דין ויש דיין. נס שחנוכה, אור בקצה המנהרה.

צְבָא הַשָּׁמַיִם

כָּל הַצְּבָעִים מִתְעַרְבְּבִים לִי

כָּתֹם גִּ'ינְגִּ'י

אָדֹם דָּם

אָפֹר מִלְחָמָה

יָרֹק צָבָא

שָׁחֹר אֶקְדָּח

וָרֹד תִּקְוָה

שָׁקוּף דְּמָעוֹת

הַצְּבָעִים מִשְׁתַּלְּטִים עַל

הַמֹּחַ וְהַלֵּב

מַסְתִּירִים אֶת שְׂדֵה הָרְאִיָּה

וְהַבֶּכִי הַזֶּה

שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁמִּתְחַבְּקִים

עִם אֵלֶּה

שֶׁהִגִּיעוּ מִן המֵּתִים

מְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַתְּמוּנָה

שֶׁכְּבָר מִזְּמַן הָפְכָה

לְשָׁחֹר בּוֹהֵק.

צֶבַע אָדֹם

צֶבַע אָדֹם